![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אשר אברמסון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אשר אברמסון.jpg|ממוזער|הרב אברמסון, בתקופת כהונתו כאב"ד [[סידני]], [[אוסטרליה]]]] | [[קובץ:אשר אברמסון.jpg|ממוזער|הרב אברמסון, בתקופת כהונתו כאב"ד [[סידני]], [[אוסטרליה]]]] | ||
הרב '''אשר אברמסון''' ([[תר"ע]] - [[י' חשון]] [[תשמ" | הרב '''אשר אברמסון''' ([[תר"ע]] - [[י' חשון]] [[תשמ"ג]]) היה אב"ד [[סידני]] ומגדולי רבני [[אוסטרליה]], חסיד חב"ד. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:Asher Abramson.jpg|ממוזער|הרב אברמסון נושא דברים בסעודת [[חתונה]]]] | [[קובץ:Asher Abramson.jpg|ממוזער|הרב אברמסון נושא דברים בסעודת [[חתונה]]]] | ||
נולד בשנת [[תר"ע]] בדיסנא שב[[פולין]], לאביו ר' יצחק אייזיק ולשרה אברמסון. משפחתו התייחסה למשפחת רבנים וחסידי חב"ד. אבי אמו היה הרב מרדכי מרגליות, בעל ה"סוגה בשושנים" על הלכות נדה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב. | נולד בשנת [[תר"ע]] בדיסנא שב[[פולין]], לאביו ר' יצחק אייזיק ולשרה אברמסון. משפחתו התייחסה למשפחת רבנים וחסידי חב"ד. אבי אמו היה הרב [[מרדכי מרגליות]], בעל ה"סוגה בשושנים" על הלכות נדה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב. | ||
בבחרותו למד בישיבות ב[[וילנה|וילנא]] ובראדין. | בבחרותו למד בישיבות ב[[וילנה|וילנא]] ובראדין. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו{{הערה|ככל הנראה מרעייתו בזיווג ראשון. ראו [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/4.htm#_ftnref619 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, תולדות חסידי אדמו"ר המהר"ש, הערה 159.}}, ר' [[שמואל גרוסמן]] | *גיסו{{הערה|ככל הנראה מרעייתו בזיווג ראשון. ראו [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/4.htm#_ftnref619 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, תולדות חסידי אדמו"ר המהר"ש, הערה 159].}}, ר' [[שמואל גרוסמן]] | ||
*אחיו, ר' שמחה אברמסון | *אחיו, ר' שמחה אברמסון | ||
*אחיו, ר' ברוך אברמסון | *אחיו, ר' ברוך אברמסון | ||
גרסה אחרונה מ־03:54, 20 בפברואר 2026
הרב אשר אברמסון (תר"ע - י' חשון תשמ"ג) היה אב"ד סידני ומגדולי רבני אוסטרליה, חסיד חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"ע בדיסנא שבפולין, לאביו ר' יצחק אייזיק ולשרה אברמסון. משפחתו התייחסה למשפחת רבנים וחסידי חב"ד. אבי אמו היה הרב מרדכי מרגליות, בעל ה"סוגה בשושנים" על הלכות נדה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב.
בבחרותו למד בישיבות בוילנא ובראדין.
בתקופת מלחמת העולם השניה התיישב בלונדון, שם נשא בזיווג שני את רעייתו חיה בתיה בת ר' אברהם ופייגא בראוומן, אלמנת הרב מרדכי זאב גוטניק.
בלונדון שימש כרב בית כנסת, וכן הצטרף לבית דין בו ישב לצד הגאון ר' יחזקאל אברמסקי.
בשל התמעטות בני הקהילה בלונדון ופרנסתו הדחוקה, וכן בשל רצונה של רעייתו לעבור עם בניהם לאוסטרליה בשל חששותיה בעקבות המלחמה, ביקש את ברכתו של אדמו"ר הריי"צ וקיבל משרת רבנות באוסטרליה, אליה עברו בשלהי שנת תש"ח[1].
שימש כאב"ד בסידני במשך למעלה משלושים שנה, וזכה להערכה רבה מכל הקהילות היהודיות באוסטרליה.
נמנה על מייסדי ישיבת תומכי תמימים סידני.
הרבי המשיך לעודד אותו ליטול חלק פעיל בעסקנות הציבורית, גם כשהיה מעל לגיל 70 ולא היה בקו הבריאות[2].
ניהל לאורך השנים חליפות מכתבים תורניות רבות, וכתב חידושים ופסקי דינים, חלקם נדפסו לאורך השנים בגיליונות הערות וביאורים אהלי תורה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו[3], ר' שמואל גרוסמן
- אחיו, ר' שמחה אברמסון
- אחיו, ר' ברוך אברמסון
- אחותו, רבקה אברמסון
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבים שקיבל מהרבי: חלק ג' אגרת תקמ • תקמז* • חלק ד' אגרת תתפא • אגרת א'קפט • אגרת א'רה • חלק ז' אגרת א'תתצד • ב'קלג
- הכרטיס שמילא ב'ספר החסידים'
הערות שוליים
- ^ מכתביו לרבי בתוך תשורה מנישואי גוטניק-לדיוב תשע"ו, עמוד 36. ראו גם "איי המלך" ע' לו-ח.
- ^ עדות הרב פנחס פלדמן.
- ^ ככל הנראה מרעייתו בזיווג ראשון. ראו תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, תולדות חסידי אדמו"ר המהר"ש, הערה 159.