![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הירשל ציג – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דקדוק |
||
| (26 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small> | הצדיק ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small>החלבן) או '''הירשל ציג''' (<small>=</small>עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה צדיק נסתר שחי בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]]. | ||
== אודותיו == | == אודותיו == | ||
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] | נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בברודי. | ||
נשא את הצדקנית רחל לאה<ref> | נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף<ref>קולף עורות.</ref> ופייגא דוואשא. | ||
לאחר פטירתה באה | לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח<ref>עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.</ref> - באה אליו ב[[חלום]] ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה ב[[צדקה]] והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה. | ||
בעקבות החלום קנה | בעקבות החלום קנה ארבעה [[עז]]ים ואת [[חלב]]ם היה מחלק לחולים וליולדות לרפאם ולחזקם. | ||
אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"<ref name=":0"><small>=</small> תשא משאך לבריאות.</ref>. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"<ref><small>=</small> תהיו בריאים.</ref>. | |||
נפטר ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]], | בערך בשנת תע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם. | ||
בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה ב[[תורה]] ב[[קדושה]] וב[[חסידות]]. | |||
לאחר כחמש שנים, על פי הוראה מן השמים, עזב את ברודי והתיישב ב[[אניפולי]]. בתפילותיו וב[[סגולות|סגולותיו]] ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלוש שנים. | |||
נפטר בגיל מאה ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]] בעיר אוסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בנו, ר' עוזיאל | * בנו, ר' עוזיאל | ||
* בנו, ר' גדלי' | * בנו, ר' גדלי' | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"ט עמ' | [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"ט עמ' 94–97. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:54, 7 במרץ 2026
הצדיק ר' צבי (כונה הירשל דער מילכיקער (=החלבן) או הירשל ציג (=עז); ה'ת"כ בערך[1] - אלול תקכ"א) היה צדיק נסתר שחי בזמן הבעש"ט.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה שמש באחד הבתי כנסיות בברודי.
נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף[2] ופייגא דוואשא.
לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח[3] - באה אליו בחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.
בעקבות החלום קנה ארבעה עזים ואת חלבם היה מחלק לחולים וליולדות לרפאם ולחזקם.
אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"[4]. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"[5].
בערך בשנת תע"ח[6] פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת הצדיקים הנסתרים שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.
בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה בתורה בקדושה ובחסידות.
לאחר כחמש שנים, על פי הוראה מן השמים, עזב את ברודי והתיישב באניפולי. בתפילותיו ובסגולותיו ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלוש שנים.
נפטר בגיל מאה בחודש אלול תקכ"א בעיר אוסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' עוזיאל
- בנו, ר' גדלי'
למדו בישיבות בבראדי והתפרנסו אצל קרובי אמם.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר המאמרים תש"ט עמ' 94–97.