לדלג לתוכן

הירשל ציג – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שולם ס. (שיחה | תרומות)
דקדוק
 
(26 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small>החלבי) או '''הירשל ציג''' (<small>=</small>עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש בן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה [[צדיק נסתר]] בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]].
הצדיק ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small>החלבן) או '''הירשל ציג''' (<small>=</small>עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה צדיק נסתר שחי בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]].


== אודותיו ==
== אודותיו ==
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בבראדי.
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בברודי.


נשא את הצדקנית רחל לאה<ref>נפטרה בערך שנת ה'תס"ח.</ref> בת ר' דניאל המקלף (קולף עורות) ופייגא דוואשא.
נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף<ref>קולף עורות.</ref> ופייגא דוואשא.


לאחר פטירתה באה אשתו וחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.
לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח<ref>עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.</ref> - באה אליו ב[[חלום]] ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה ב[[צדקה]] והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.


בעקבות החלום קנה עזים ואת חלבם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם.
בעקבות החלום קנה ארבעה [[עז]]ים ואת [[חלב]]ם היה מחלק לחולים וליולדות לרפאם ולחזקם.


כשהיה בן עשרים<ref>בערך שנת ה'תע"ח.</ref> פגשו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.  
אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"<ref name=":0"><small>=</small> תשא משאך לבריאות.</ref>. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"<ref><small>=</small> תהיו בריאים.</ref>.


נפטר ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]], ונקבר בעיר אסטרופולי.  
בערך בשנת תע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.
 
בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה ב[[תורה]] ב[[קדושה]] וב[[חסידות]].
 
לאחר כחמש שנים, על פי הוראה מן השמים, עזב את ברודי והתיישב ב[[אניפולי]]. בתפילותיו וב[[סגולות|סגולותיו]] ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלוש שנים.
 
נפטר בגיל מאה ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]] בעיר אוסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* בנו, ר' עוזיאל
* בנו, ר' עוזיאל
* בנו, ר' גדלי'
* בנו, ר' גדלי'


שורה 23: שורה 27:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"ט עמ' 94-97.
[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"ט עמ' 94–97.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־20:54, 7 במרץ 2026

הצדיק ר' צבי (כונה הירשל דער מילכיקער (=החלבן) או הירשל ציג (=עז); ה'ת"כ בערך[1] - אלול תקכ"א) היה צדיק נסתר שחי בזמן הבעש"ט.

אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה שמש באחד הבתי כנסיות בברודי.

נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף[2] ופייגא דוואשא.

לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח[3] - באה אליו בחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.

בעקבות החלום קנה ארבעה עזים ואת חלבם היה מחלק לחולים וליולדות לרפאם ולחזקם.

אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"[4]. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"[5].

בערך בשנת תע"ח[6] פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת הצדיקים הנסתרים שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.

בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה בתורה בקדושה ובחסידות.

לאחר כחמש שנים, על פי הוראה מן השמים, עזב את ברודי והתיישב באניפולי. בתפילותיו ובסגולותיו ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלוש שנים.

נפטר בגיל מאה בחודש אלול תקכ"א בעיר אוסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, ר' עוזיאל
  • בנו, ר' גדלי'

למדו בישיבות בבראדי והתפרנסו אצל קרובי אמם.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר המאמרים תש"ט עמ' 94–97.

הערות שוליים

  1. ^ בספר המאמרים תש"ט עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".
  2. ^ קולף עורות.
  3. ^ עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.
  4. ^ = תשא משאך לבריאות.
  5. ^ = תהיו בריאים.
  6. ^ כשהיה הבעש"ט בן עשרים.