לדלג לתוכן

י"ד באייר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
פדיונר (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
משולח (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 9: שורה 9:
*[[תק"פ]] – רבי שמואל מקארוב נפטר.
*[[תק"פ]] – רבי שמואל מקארוב נפטר.
*[[תרס"ז]] – רבי יהודה צבי, אב"ד סטרטין, נפטר.
*[[תרס"ז]] – רבי יהודה צבי, אב"ד סטרטין, נפטר.
*[[תרע"ב]] – רבי אליהו חיים מייזל, אב"ד לודז', נפטר.
*[[תרע"ב]] – רבי [[אליהו חיים מייזל]], אב"ד [[לודז']], נפטר.
*[[תרע"א]] – רבי [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], רבה הראשי של ישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.
*[[תרע"א]] – רבי [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], רבה הראשי של ישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.


שורה 20: שורה 20:
*[[תרצ"ב]] – הרב [[משה לחיאני]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מרסיי]]-[[צרפת]] במשך עשרות שנים, וכיום רב ב[[אשדוד]].
*[[תרצ"ב]] – הרב [[משה לחיאני]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מרסיי]]-[[צרפת]] במשך עשרות שנים, וכיום רב ב[[אשדוד]].
*[[תשכ"ו]] – הרב [[ישראל יהונתן בנימין אקסלרוד]], [[סופר סת"ם|מגיה סת"ם]] מוסמך מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[בית ליובאוויטש פריז]].
*[[תשכ"ו]] – הרב [[ישראל יהונתן בנימין אקסלרוד]], [[סופר סת"ם|מגיה סת"ם]] מוסמך מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[בית ליובאוויטש פריז]].
*[[תשמ"ג]] – הרב [[ישעיהו מרנץ|ישעיה מרנץ]], חבר הצוות החינוכי ב[[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ומעורכי [[ועד הנחות בלה"ק]]


===[[פטירה|נפטרו]]===
===[[פטירה|נפטרו]]===

גרסה אחרונה מ־13:07, 26 במרץ 2026

<< >> חודש אייר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"ד באייר הוא היום הארבעה עשר בחודש אייר ופסח שני – בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שהיה טמא או רחוק מירושלים בחג הפסח, היה מקריב ביום זה את קרבן הפסח.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - י"ד באייר - מלוח היום יום
כט לעומר

פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין "פארפאלען", מען קען אלע מאל פאריכטען. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. און אפילו "לכם", אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגען קען מען מתקן זיין.


תרגום מאידיש: פסח שני עניינו הוא - אין "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן.