לדלג לתוכן

כ"ג בניסן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
דף חדש: {{חודש ניסן}}'''כ"ג בניסן''' הוא היום העשרים ושלושה בחודש ניסן. ==אירועים ביהדות== *ב'תפ"ח - יום השני להיקף …
 
 
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש ניסן}}'''כ"ג בניסן''' הוא היום העשרים ושלושה ב[[חודש ניסן]].
{{חודש ניסן}}
'''כ"ג בניסן''' הוא היום העשרים ושלושה ב[[חודש ניסן]]. ב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא [[אסרו חג]] של [[חג הפסח]].


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'תפ"ח - יום השני להיקף יריחו על ידי [[יהושע בן נון]].
* ה'ש"מ רבי [[משה מיטרני]] (המבי"ט), פוסק הלכה מרבני [[צפת]], נפטר.
*ש"מ - רבי משה מיטרני (המבי"ט) נפטר.
* [[תשע"ט]] – רבי [[מנחם מענדל טאוב]], האדמו"ר מקאליב, נפטר.
*[[תרפ"א]] - מאורעות תרפ"א - פריצת אירועי הדמים בין יהודי ארץ ישראל לערבים.
 
*[[תרפ"ג]] - רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, ה[[אדמו"ר]] מ[[בוהוש]] ומחבר ספר 'פאר ישראל', נפטר.
== ימי חב"ד ==
*[[תרצ"ה]] - רבי ישראל הס, מחבר הספר 'אמונות', נולד.
=== נפטרו ===
[[תשס"ב]] - הרב [[יעקב זלמן בלויא]], שימש כ[[גבאי]] ו[[בעל תפילה]] בבית כנסת 'בעל התניא' במאה שערים, מייסד בית כנסת 'בית כנסת הר צבי' ו[[סופר סת"ם]] מפורסם ב[[ירושלים]].  
 
[[תשפ"ה]] - הרב [[ישראל פינסקי]]


{{להיום יום|כ"ג|ניסן}}
{{להיום יום|כ"ג|ניסן}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ז כג]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב כג]]

גרסה אחרונה מ־23:21, 21 באפריל 2025

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

כ"ג בניסן הוא היום העשרים ושלושה בחודש ניסן. בחוץ לארץ יום זה הוא אסרו חג של חג הפסח.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשס"ב - הרב יעקב זלמן בלויא, שימש כגבאי ובעל תפילה בבית כנסת 'בעל התניא' במאה שערים, מייסד בית כנסת 'בית כנסת הר צבי' וסופר סת"ם מפורסם בירושלים.

תשפ"ה - הרב ישראל פינסקי


הפתגם היומי - כ"ג בניסן - מלוח היום יום
אסרו חג, שמונה לעומר

עס איז פאראן דער ענין וואס אחרון של פסח איז דער גילוי פון משיח, וואס איז שייך לכל ישראל. פסח איז דאך דער מדלג און ליל שמורים, און בכלל הערט זיך חרות'דיק, און נאכדעם פאלט מען אריין אין וועלט, איז דאס איז דער גילוי פון משיח, דער תוקף וואס עס גיט אז מ'זאל קענען געהן אין וועלט.


תרגום מאידיש: ישנו העניין שאחרון של פסח הוא גילוי של משיח, השייך לכל ישראל. פסח הוא הרי המדלג וליל שימורים, ובכלל נשמע באופן של חירות, ואחרי זה נופלים אל העולם, זהו גילוי של משיח, התוקף שניתן שנוכל ללכת בעולם.