לדלג לתוכן

טבריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי בטבריה עם ראש העיר [[קובץ: שניאור טורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הר…
 
הסרת קישורים עודפים
 
(90 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי בטבריה עם ראש העיר]]
{{קהילת חב"ד
[[קובץ: שניאור טורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שניאור טורקוב]]
|עיר=טבריה
'''טבריה''' היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.
|תמונה=טבריה1.jpg
|כתובית=טבריה במבט אוירי
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (בלשון הגמרא ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)}}) הינה עיר בצפון [[ארץ ישראל]], הממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת. נכון לשנת תשפ"ה מונה העיר כ-50,000 תושבים.


טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש, בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].


גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ו[[השל"ה]] הקדוש.
תנאים, אמוראים וגדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה. ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[רבי יוחנן]], [[רבי אמי|רב אמי]] ו[[רב אסי]], [[הרמב"ם]] ו[[השל"ה]] הקדוש.


נכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררים בטבריה 41,300 תושבים.
בתחילה פעל בשליחות הרבי בעיר הרב [[שמואל גרוזמן]] יחד עם השליח שמתחתיו הרב [[שרגא בראוד]], פעילותו לא נערכה באופן ממוסד{{הערה|סופר כפר חב"ד, '''יוסף השם עליכם''', שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 47.}}, בשנת [[תשמ"ח]] לאחר מעברו ל[[ארצות הברית]] הגיע לעיר הרב [[יוסף קרמר]] ופעל במקום, הרב קרמר כיהן כשליח ראשי, מנהל מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד בעיר. לאחר פטירתו בשנת תשפ"ה, ממלאים את מקומו אשתו מרת איטא, בנו הרב אריה ליב קרמר כשליח ראשי ומנהל המוסדות, וחתנו הרב [[צבי זלמנוב]] כרב קהילת חב"ד.


==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר==
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר==
ביום ראשון, [[ה' במנחם אב]], [[תרפ"ט]]. ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'.  
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|ממוזער|ישיבת חב"ד טבריה]]
 
ביום ראשון, [[ה' במנחם אב]], [[תרפ"ט]]. ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'.


==בתי חב"ד בעיר==
==בתי חב"ד בעיר==
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|200px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]
* שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
* בית חב"ד בטיילת - הרב יונה אלימלך זילברשטרום.
* מורדות טבריה - הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר.
מורדות מזרח - הרב יחיאל מיכל מרזל
* בית הכנסת העתיק רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים (הוקם ב[[תשס"ה]]), ניהול מתחם קבר האמהות (ציון קברם של בלהה, זלפה וצדקניות נוספות), שכונת גולדה - הרב שניאור טורקוב.
* חב"ד לנוער - הרב מענדי טורקוב.
* טבריה עילית - הרב [[עמרי בן עקיבא]]. הוקם ב[[תשס"ו]].
* בית הרפואה פוריה - הרב אליהו קרמר.
* בר כוכבא - הרב אריה ליב קרמר.
* טבריה המושבה - הרב שלום דובער אלפרוביץ.
* מיכאלאנג'לו - הרב שניאור ביטון.
* שיכון ג' - הרב שניאור זלמן בלוי.
* נוף פוריה. המרכז המסחרי ביג פוריה - הרב רפאל לבנוני.
* קריית שמואל - הרב מענדי ליפשיץ.
* רמת טבריה - הרב מענדי רייניץ.
==מוסדות חב"ד בעיר==
*חמישה בתי כנסת חב"ד.
*גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
*[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ט]] והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע"ח]].
*ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
*חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.
מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.


מנהל: הרב יוסף קרמר, הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
[[קובץ:ציון הרמב''ם.jpg|ממוזער|מראה ציון [[הרמב"ם]] בטבריה]]


*מורדות טבריה - מנהל הרב צבי זלמנוב.  
==ציון ה[[רמב"ם]]==
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.


*טבריה עלית – מנהלים: הרב עומרי בן עקיבא והרב ראובן בן-חמו.
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].


*רוח על המים – מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.
==בית העלמין היהודי העתיק==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]}}
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.


==מוסדות חב"ד בעיר==
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.
[[קובץ: ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]
 
*שתי בתי כנסת חב.
השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת [[תק"ד]] ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.
 
בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]], ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
 
בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב [[שלמה זלמן וילנר]], רבי [[יהודה ליב סלונים]], הרב [[משה רובינסון]] וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.
 
== טבריה והגאולה ==
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק יהלכה י"ב|מרכאות=כן}}


*גני ילדים.
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש"א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}


*ישיבת חב"ד. ראש הישיבה: ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשס"ט והינה סניף של תומכי תמימים מגדל העמק.
==מפתח העיר==
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.


==ציון ה[[רמב"ם]]==
==קישורים חיצוניים==
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימור הרמב"ם בקברו]]
* [http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.
* [https://chabad.info/news/1072501/ לובעצקי מגיש: גלריה מעיר הקודש טבריה] {{אינפו}} {{תמונה}}


כיום מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}
{{מחוז הצפון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טבריה|*]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[en:Tiberias]]

גרסה אחרונה מ־16:31, 9 בספטמבר 2025

טבריה

טבריה במבט אוירי
עיר טבריה
מדינה ארץ ישראל
מוסדות חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק)
שלוחים מרכזיים הרב יוסף קרמר
ארבעת ערי הקודש
ירושליםחברוןטבריהצפת

טבריה (בלשון הגמרא ההיגוי: טִבַרְיַא[1]) הינה עיר בצפון ארץ ישראל, הממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת. נכון לשנת תשפ"ה מונה העיר כ-50,000 תושבים.

טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש, בנוסף לירושלים, חברון וצפת.

תנאים, אמוראים וגדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה. ובהם רבי יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא, רבי יוחנן, רב אמי ורב אסי, הרמב"ם והשל"ה הקדוש.

בתחילה פעל בשליחות הרבי בעיר הרב שמואל גרוזמן יחד עם השליח שמתחתיו הרב שרגא בראוד, פעילותו לא נערכה באופן ממוסד[2], בשנת תשמ"ח לאחר מעברו לארצות הברית הגיע לעיר הרב יוסף קרמר ופעל במקום, הרב קרמר כיהן כשליח ראשי, מנהל מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד בעיר. לאחר פטירתו בשנת תשפ"ה, ממלאים את מקומו אשתו מרת איטא, בנו הרב אריה ליב קרמר כשליח ראשי ומנהל המוסדות, וחתנו הרב צבי זלמנוב כרב קהילת חב"ד.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת חב"ד טבריה

ביום ראשון, ה' במנחם אב, תרפ"ט. ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיר, לרבי אורגנה קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתבו של ראש העיר אליו צורף מפתח העיר
  • שליח ראשי: הרב יוסף קרמר, הגיע לעיר בתשמ"ח.
  • בית חב"ד בטיילת - הרב יונה אלימלך זילברשטרום.
  • מורדות טבריה - הרב צבי זלמנוב, חתנו של הרב קרמר.

מורדות מזרח - הרב יחיאל מיכל מרזל

  • בית הכנסת העתיק רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים (הוקם בתשס"ה), ניהול מתחם קבר האמהות (ציון קברם של בלהה, זלפה וצדקניות נוספות), שכונת גולדה - הרב שניאור טורקוב.
  • חב"ד לנוער - הרב מענדי טורקוב.
  • טבריה עילית - הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בתשס"ו.
  • בית הרפואה פוריה - הרב אליהו קרמר.
  • בר כוכבא - הרב אריה ליב קרמר.
  • טבריה המושבה - הרב שלום דובער אלפרוביץ.
  • מיכאלאנג'לו - הרב שניאור ביטון.
  • שיכון ג' - הרב שניאור זלמן בלוי.
  • נוף פוריה. המרכז המסחרי ביג פוריה - הרב רפאל לבנוני.
  • קריית שמואל - הרב מענדי ליפשיץ.
  • רמת טבריה - הרב מענדי רייניץ.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חמישה בתי כנסת חב"ד.
  • גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
  • תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת תשע"ה שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
  • ישיבת תומכי תמימים. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת תשס"ט והיא סניף של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
  • בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת תשע"ח.
  • ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
  • חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.

מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב יוסף קרמר השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.

מראה ציון הרמב"ם בטבריה

ציון הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ד - לאחר הכרזת הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם יזם וביצע הרב לוי ביסטריצקי את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.

כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון צעירי אגודת חב"ד.

בית העלמין היהודי העתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית העלמין היהודי העתיק בטבריה

בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.

בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.

השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת תק"ד ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.

בעת מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש, ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.

בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב שלמה זלמן וילנר, רבי יהודה ליב סלונים, הרב משה רובינסון וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.

טבריה והגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהייתה בעזרת ישראל והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש

רמב"ם, הלכות סנהדרין פרק י"ד הלכה י"ב

ויש לומר, שכיוון שמשיח יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ואליהו הנביא צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...

הרבי, התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66

מפתח העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אלול תשמ"ג הגיש לרבי, הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את מפתח העיר טבריה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ערים שמסרו לרבי את מפתח העיר
אור עקיבאאילתבית דגןזכרון יעקבחדרהטבריהלודנוף הגלילניו הייבןנס ציונהצפתקריית ביאליקקריית גתקרית שמונהראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהשדרותמודיעין עילית

הערות שוליים

  1. ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)
  2. סופר כפר חב"ד, יוסף השם עליכם, שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 47.