לדלג לתוכן

משה רובינסון – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(55 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' משה רובינסון נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ.
{{אין תמונה}}
הוא למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"ץ]].
ר' '''משה רובינסון''' היה מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]], וראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
בזמן שלטון הקומוניסטים ניהל תומכי תמימים במחתרת בעיר בארדיטשוב ושם באמצע התוועדות כ"ד טבת הי' הלשנה ונתפס יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שלמדו איתו.
 
הוא נחקר ע"י הקומוניסטים והודע הכל כדי שלא יוכו את הבחורים.
==תולדות חיים==
הוא שוחרר לאחרי כמה שנים והגיע לסאמראקאנד ששם הי' כבר קהילה גדולה של חבידי חב"ד.
נולד לאביו ר' [[בן ציון רובינסון]] ולאמו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
הוא התחתן עם מרת בת שבע שתחי' ראבינאוויץ.
 
כשהי' אופן לברוח מבריה"מ בתשהלך יחד עם כמה מאות חסידים ללבוב ומשם ברח עד שהגיע ל[[ברינוא]].
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] יחד עם ר' [[בערל גורביץ]] ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו.
שם שימש בראש ישיבה עד לכ"ד טבת תש"ח שאז נפטר מהייסורים שקיבל בבה"ס בבריה"מ.
הוא נחקר על יד
מנ"כ בעיה"ק טברי'.
י ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב"ד]].
הותיר אחריו שתי בנות מרת דאבא אשת ר' משה [[יצחק פארסט]] שליח בהולנד
 
ומרת חי' אשת ר' הומינער מקראון הייטס
התחתן עם מרת בת שבע{{הערה|1=לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]], וילדה ממנו מספר ילדים.}} בת ר' יחיאל רבינוביץ.
 
ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]].
 
נפטר ב[[כ"ג בטבת]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]].
 
==משפחתו==
* בתו, מרת דאבא, אשת ר' [[משה יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הולנד]].
* בתו, מרת חיה סימא, אשת ר' [[יוסף הומינער]], [[קראון הייטס]].
שניהם גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח [[יקותיאל דובער קלמנסון]].
 
* אחיו, ר' בערל רובינסון.
* אחותו, מרת לאה, אשת ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].
* אחותו, מרת רבקה, אשת ר' [[יהושע קארף]].
* אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו.
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רובינסון, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[en:Moshe Rubinson]]

גרסה אחרונה מ־15:12, 21 ביולי 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ר' משה רובינסון היה מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' בן ציון רובינסון ולאמו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית תומכי תמימים ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורביץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על יד י הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.

התחתן עם מרת בת שבע[1] בת ר' יחיאל רבינוביץ.

בבריחה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה.

נפטר בכ"ג בטבת תש"ט ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בטבריה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניהם גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח יקותיאל דובער קלמנסון.

הערות שוליים

  1. לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' יקותיאל דובער קלמנסון, וילדה ממנו מספר ילדים.