![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ניגונים שנוגנו לפני הרבי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (102 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', | '''ניגונים שנוגנו לפני הרבי''', הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו ב[[ניגוני חב"ד|ניגוני חסידות חב"ד]], נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת [[הרבי]]. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם [[ניגונים]] עתיקים בני מאות שנים. | ||
את חלק מהניגונים עודד הרבי | את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. [[ניגונים]] בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] החבד"י. | ||
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם{{הערה|לדוגמה: בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון [[מי ארמיא אדמורא]]. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני}}. | |||
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון '[[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות ה[[שואה]], ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76444 אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח] {{צליל}} {{אינפו}}}}. | |||
== | ==זמרת הארץ== | ||
במהלך השנים, נהג [[הרבי]] פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"{{הערה|הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי [[יעקב אבינו]] לבניו בשעת ירידתם ל[[מצרים]] "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון}}, וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו. | |||
*[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] | ב[[שבת]] פ' נצבים-וילך [[תשט"ז]], ב[[התוועדות]] שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת ה[[שלוחים]] 'באי כוחו' של הרבי מביקורם ב[[ארץ הקודש]], ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי [[נחמן מברסלב]] בדבר "זמרת הארץ"{{הערה|קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.}}, שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן '''שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל'''. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".}}. | ||
*[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] | ==רשימת הניגונים== | ||
*[[האדרת והאמונה | {{טורים|רשימת הניגונים שנוגנו ב[[התוועדויות]] בפני הרבי על-פי סדר השנים: | ||
*[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] | *[[עזרני א-ל חי (ניגון)|'''עזרני א-ל חי''']] - [[תשי"ג]]. (על ידי הרב [[ניסן פינסון]], שליח הרבי ב[[מרוקו]]). | ||
*[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] | *'''שמרו שבתותי''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]]. | ||
*[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') | *'''זמן קדוש''' - יום שני של [[חג השבועות]] [[תשט"ו]]. | ||
*[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] | *[[ניגון הרבי שלנו|'''הרבי שלנו''']] - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול [[תשט"ז]]. | ||
*[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] | *[[האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען (ניגון)|'''האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]]. | ||
*[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] | *[[אימתי קא אתי מר (ניגון)|'''אימתי קא אתי מר''']] - [[שמחת תורה]] [[תשי"ז]]. | ||
*[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] | *[[והריקותי לכם ברכה (ניגון)|'''והריקותי לכם ברכה''']] - [[חג השבועות]] [[תש"כ]]. | ||
*[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] | *[[ניגון מפי אל|'''מפי א-ל יבורך ישראל''']] (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, [[שמחת בית השואבה]], [[תשכ"א]]. | ||
*[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] | *[[ניגון מי ארמיא אדמורא|'''מי ארמיא אדמורא''']] - [[י"ט כסלו]], [[תשכ"א]], [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]]. | ||
*[[אדון הסליחות ( | *[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|'''ימים על ימי מלך תוסיף''']] - קיץ [[תשכ"א]]{{הערה|החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .}}. | ||
*[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] | *[[כד יתבין ישראל (ניגון)|'''כד יתבין ישראל''']] - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי [[תשכ"ב]]. | ||
*'''[[אדון הסליחות (ב)]]''' | *[[פארט א אידעלע (ניגון)|'''פארט א אידעלע''']] - [[חג הסוכות]] [[תשכ"ב]]. | ||
*[[ | *[[ניגון הושיעה את עמך|'''הושיעה את עמך''']] - ערב [[ראש השנה]], כ"ט אלול [[תשכ"ב]]. | ||
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] | *[[ניגון בך בטחו|'''בך בטחו אבותינו''']] - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן [[תשכ"ח]]. | ||
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] | *[[אדון הסליחות (א)|'''אדון הסליחות''' (א)]] - '[[כוס של ברכה]]', תשרי [[תשכ"ט]]. (על ידי הרב ניסן פינסון). | ||
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") | *[[ניגון אנא עבדא|'''אנא עבדא''']] - [[חג השבועות]] [[תשכ"ט]]. | ||
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] | *'''[[ניגון אדון הסליחות|אדון הסליחות (ב)]]''' - יוצאי גרוזיה [[תשל"א]]. | ||
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] | *'''[[אויפן פריפעטשיק]]''' - במעמד כוס של ברכה מוצאי [[ראש השנה]] [[תשל"ב]]. | ||
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] | *[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)|'''זע רעקאיו''']] ('טשומאטשאק') - [[תשרי]] [[תשל"ב]]. | ||
*'''ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו''' - שיר ברוסית - מוצאי [[שבת בראשית]] [[תשל"ב]]. | |||
*[[עך טי זיעמליאק (אחד מי יודע)|'''עך טי ז'מלאק''']] - תשרי [[תשל"ב]]. | |||
*'''קול ששון וקול שמחה''' - יוצאי גרוזיה, י' שבט [[תשל"ב]]. | |||
*[[ניגון אִי ווָאדיֶע|'''אִי ווָאדיֶע''']] - י' שבט [[תשל"ב]]. | |||
*[[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] - יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשל"ג]]. | |||
*[[ניגון האדרת והאמונה|'''האדרת והאמונה''']] (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - [[שמיני עצרת]] [[תשל"ד]]. | |||
*[[יגדל אלוקים חי (ניגון)|'''יגדל אלוקים חי וישתבח''']] במנגינת יהודי פרס - [[פורים]] [[תשל"ט]]. | |||
*[[המבדיל בין קודש לחול (ניגון)|'''המבדיל בין קודש לחול''']] - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית [[תשל"ט]]. | |||
*[[שמעו רבותי (שיר)|'''שמעו שמעו רבותיי''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"א]]. | |||
*[[ניגון אין אדיר|'''אין אדיר כה'''']] - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי [[תשמ"א]]. | |||
*[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]]. | *[[ניגון ווי וונט משיח נאו|'''ווי וואנט משיח נאו''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], כ"ח תשרי [[תשמ"א]]. | ||
*[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] | *[[ניגון שיבנה בית המקדש|'''שיבנה בית המקדש''']] - כינוס לילדי [[צבאות ה']], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]]. | ||
*[[ | *[[הריני מקבל (תפילה)#ניגון הריני מקבל|'''הריני מקבל''']] - [[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]] ו[[ראלי]] [[י"ח תשרי]] ב' ד[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ו]]. | ||
*[[ניגון הרבי | *[[ניגון אשר ברא|'''אשר ברא''']] - י"ד כסלו תשמ"ה{{הערה|יומן הרב [[יעקב שמולביץ]] כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.}}. | ||
*[[ | *'''[[ניגון ויהי בישורון מלך]]''' - שבת-קודש פרשת האזינו, [[תשמ"ה]]. | ||
*[[ | *[[ניגון ישוב חב"ד בירושלים|'''ישוב חב"ד בירושלים''']] - מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ז]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365678/ וידאו ממוצאי [[חג השבועות]] תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן [[צבי הירש צ'צ'קס]] ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים], אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו" {{וידאו}}}}. | ||
*[[ניגון הרבי |'''הרבי .. אוהבים אותך כולם''']] - [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]]. | |||
*"'''[[צוה ישועות יעקב]]'''" | |||
*'''[[בר יוחאי נמשחת אשריך]]''' - [[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]]. | |||
*[[יוצר מידו]]{{הערה|1=לשמיעת הניגון בהפקת 'חיבת הפיוט':https://www.kikar.co.il/singles-clips/340171}} תשרי תשכ"ה{{הערה|1= ע"פ הוראת הרבי ניגן ר' ניסן פינסון (אז שליח במרוקו) את הניגון הנ"ל}} | |||
*[[הנרות הללו - נוסח בוכרי]] חנוכה ה'תשל"ה{{הערה|כך סיפר הרב [[לוי גרליק]]: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' [[רפאל חודייטוב]] שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ [[ניגון שמעו בנים|'''אתם שלום''']] והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש.."}} | |||
}} | |||
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם: | |||
*"[[ווייק אפ יידן|Wake up Yidden]]" | |||
*[[ניגון לרב טברסקי]] - "To Love a Fellow Jew" | |||
*"Just One Shabbos" | |||
* [[אוי רבי (שיר)]] | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 51: | שורה 66: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]] | [[קטגוריה:סוגי ניגונים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ניגונים|ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|*]] | |||
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:08, 29 באוגוסט 2025
ניגונים שנוגנו לפני הרבי, הם ניגונים שלמרות שמקורם אינו בניגוני חסידות חב"ד, נוגנו בהזדמניות שונות במחיצת הרבי. מקורם של חלק מהניגונים הוא מחצרות חסידיות אחרות, וחלקם ניגונים עתיקים בני מאות שנים.
את חלק מהניגונים עודד הרבי, והם הצטרפו לרפרטואר הניגונים המנוגן בפי החסידים בזמני ההתוועדויות ובעיתות שמחה ומועד. ניגונים בודדים אף נוספו ונדפסו לאחר מכן בספר הניגונים החבד"י.
פעמים רבות בזמנים מיוחדים הרבי ביקש לנגן ניגון מסויים ביוזמתו, פעמים רבות בפניה אל משתתפי ההתוועדות מחוג או עדה מסויימים לנגן ניגון של עדתם או מוצאם[1].
הניגון הידוע ביותר מביניהם הוא הניגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', אותו ניגנו היהודים בגטאות ובמרכבות המוות בשנות השואה, ומבטא את הציפיה והכמיהה לביאת המשיח[2].
זמרת הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך השנים, נהג הרבי פעמים רבות לבקש מהאורחים שבאו מרחבי העולם, כי יביאו ניגון "מזמרת הארץ"[3], וינגנו בפני הקהל ניגון שנוהגים לנגן במקום ממנו הם באו.
בשבת פ' נצבים-וילך תשט"ז, בהתוועדות שהתקיימה לאחר שחזרו קבוצת השלוחים 'באי כוחו' של הרבי מביקורם בארץ הקודש, ביקש מהם הרבי לנגן בפני הקהל ניגון מארה"ק בהזכירו את דברי רבי נחמן מברסלב בדבר "זמרת הארץ"[4], שכיוון את הביטוי 'זמרת הארץ' גם כלפי ענין הזמרה והנגינה. כלומר שמלבד הצרי והדבש שלח יעקב ליוסף גם 'בחינת זמר וניגון', 'מזמרת הארץ'[5].
רשימת הניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רשימת הניגונים שנוגנו בהתוועדויות בפני הרבי על-פי סדר השנים:
- עזרני א-ל חי - תשי"ג. (על ידי הרב ניסן פינסון, שליח הרבי במרוקו).
- שמרו שבתותי - יום שני של חג השבועות תשט"ו.
- זמן קדוש - יום שני של חג השבועות תשט"ו.
- הרבי שלנו - שבת-קודש פ' שופטים, ד' אלול תשט"ז.
- האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען - שמחת תורה תשי"ז.
- אימתי קא אתי מר - שמחת תורה תשי"ז.
- והריקותי לכם ברכה - חג השבועות תש"כ.
- מפי א-ל יבורך ישראל (אין אדיר כה') - י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, תשכ"א.
- מי ארמיא אדמורא - י"ט כסלו, תשכ"א, י"ב תמוז תשל"ה.
- ימים על ימי מלך תוסיף - קיץ תשכ"א[6].
- כד יתבין ישראל - "צאתכם לשלום", כ"ט תשרי תשכ"ב.
- פארט א אידעלע - חג הסוכות תשכ"ב.
- הושיעה את עמך - ערב ראש השנה, כ"ט אלול תשכ"ב.
- בך בטחו אבותינו - שבת-קודש פ' שמיני כ"ב ניסן תשכ"ח.
- אדון הסליחות (א) - 'כוס של ברכה', תשרי תשכ"ט. (על ידי הרב ניסן פינסון).
- אנא עבדא - חג השבועות תשכ"ט.
- אדון הסליחות (ב) - יוצאי גרוזיה תשל"א.
- אויפן פריפעטשיק - במעמד כוס של ברכה מוצאי ראש השנה תשל"ב.
- זע רעקאיו ('טשומאטשאק') - תשרי תשל"ב.
- ראנא אוטראם יא ווסטאוואיו - שיר ברוסית - מוצאי שבת בראשית תשל"ב.
- עך טי ז'מלאק - תשרי תשל"ב.
- קול ששון וקול שמחה - יוצאי גרוזיה, י' שבט תשל"ב.
- אִי ווָאדיֶע - י' שבט תשל"ב.
- אתם שלום - יום ב' דראש השנה תשל"ג.
- האדרת והאמונה (במנגינת ההמנון הצרפתי, ה"מארסעלייז") - שמיני עצרת תשל"ד.
- יגדל אלוקים חי וישתבח במנגינת יהודי פרס - פורים תשל"ט.
- המבדיל בין קודש לחול - מוצאי-שבת-קודש פ' בראשית תשל"ט.
- שמעו שמעו רבותיי - כוס של ברכה מוצאי שמחת תורה תשמ"א.
- אין אדיר כה' - שבת-קודש פ' בראשית, כ"ד תשרי תשמ"א.
- ווי וואנט משיח נאו - כינוס לילדי צבאות ה', כ"ח תשרי תשמ"א.
- שיבנה בית המקדש - כינוס לילדי צבאות ה', ל"ג בעומר תשמ"ב.
- הריני מקבל - כוס של ברכה מוצאי שמחת תורה תשמ"ה וראלי י"ח תשרי ב' דחול המועד סוכות תשמ"ו.
- אשר ברא - י"ד כסלו תשמ"ה[7].
- ניגון ויהי בישורון מלך - שבת-קודש פרשת האזינו, תשמ"ה.
- ישוב חב"ד בירושלים - מוצאי חג השבועות תשמ"ז[8].
- הרבי .. אוהבים אותך כולם - שמחת תורה תשמ"ח.
- "צוה ישועות יעקב"
- בר יוחאי נמשחת אשריך - ל"ג בעומר תש"נ.
- יוצר מידו[9] תשרי תשכ"ה[10]
- הנרות הללו - נוסח בוכרי חנוכה ה'תשל"ה[11]
במהלך התוועדויות וחלוקות כוס של ברכה, נוכחים פעמים רבות קבוצות ילדים שבאו ממחנות קיץ באמריקה, בין הניגונים המושרים על-ידם:
- "Wake up Yidden"
- ניגון לרב טברסקי - "To Love a Fellow Jew"
- "Just One Shabbos"
- אוי רבי (שיר)
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ לדוגמה: בהתוועדות י"ט כסלו תש"כ ביקש הרבי שייתחילו 'ניגון רוסי', ובמעמד נגנו לראשונה את ניגון מי ארמיא אדמורא. בהתוועדות י' שבט תשל"ב ביקר הרבי כי ינגנו ניגון השייך לעדת גרוזיה, ונגנו את ניגון "מקול ששון וקול שמחה" הגרוזיני
- ↑ אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח
- ↑ הביטוי זמרת הארץ נאמר במקור על ידי יעקב אבינו לבניו בשעת ירידתם למצרים "קחו מזמרת הארץ" (בראשית מג, יא) ומשמעותו על פי הפשט היא: פרות הארץ המשובחים (רש"י, שם). כאן נעשה שימוש במשמעות הכפולה של המילה זמרה כניגון
- ↑ קטע זה המדבר אודות הזכרת דברי רבי נחמן מברסלב לא נמצא בשיחה המודפסת, אך הובא בסקירות שי"ל על דבר נסיעתה של הקבוצה.
- ↑ ליקוטי מוהר"ן תניינא ס"ג. וז"ל: "דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו - עשרת השבטים - ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" - בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף.. דע לך, שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.. וזה בחינת "מכנף הארץ - זמירות שמענו" (ישעיה כ"ד, טז), היינו - שזמירות וניגונים יוצאים מכנף הארץ על ידי העשבים הגדלים בארץ ועל ידי הרועה שיודע הניגון.. ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון, מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל. וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם - והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים'.. כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה".
- ↑ החסידים ניגנו ניגון זה מכיון שהוא לקוח מתוך המילים בפרק ס"א, שהחלו לאומרו בי"א ניסן תשכ"א. מכיון והרבי לא עודד את השיר בצורה מיוחדת, בחלוף הפרק הפסיקו לנגנו במחיצת הרבי .
- ↑ יומן הרב יעקב שמולביץ כפי שפורסם בגליון בית משיח 1438.
- ↑ וידאו ממוצאי חג השבועות תשמ"ז, בו נראה הרבי עורך הבדלה ומחלק "כוס של ברכה" כאשר ברקע נשמע החזן צבי הירש צ'צ'קס ששר על קריאתו של הרבי לבנות בתים בירושלים, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו"
- ↑ לשמיעת הניגון בהפקת 'חיבת הפיוט':https://www.kikar.co.il/singles-clips/340171
- ↑ ע"פ הוראת הרבי ניגן ר' ניסן פינסון (אז שליח במרוקו) את הניגון הנ"ל
- ↑ כך סיפר הרב לוי גרליק: "בחנוכה ה'תשל"ה לאחר תפילת מעריב בזאל הקטן הרבי ביקש מר' רפאל חודייטוב שיערוך את ההדלקה בביהכנ"ס במקום בביתו הפרטי.. לאחר ההדלקה ביקשו הרבי שינגן \ יאמר "הנרות הללו" בנוסח בוכרי, בזמן שהוא אמר את הנוסח הרבי הסתכל עליו עם חיוך של שמחה ונחת.. לאחמ"כ (כשעדיין הוא עומד על השולחן ע"י החנוכייה ביקשו הרבי לנגן ג"כ אתם שלום והרבי עשה הרבה עידודים עם הידיים ועל הסטענדר כדרכו בקודש.."