![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תלמוד תורה מגדל העמק – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
|||
| (189 גרסאות ביניים של 58 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעדכן|כל הערך=כן}} | |||
{{תלמוד תורה| | |||
|שם=תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק | |||
|תמונה=סמליל תת מגדל העמק.png | |||
|כתובית=סמליל המוסד | |||
|אפיון=ממ"ח | |||
|תאריך יסוד=[[תשל"ו]] | |||
|תאריך סגירה= | |||
|מיקום=[[מגדל העמק]] | |||
|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] | |||
|מנכ"ל= | |||
|מנהל גשמי= | |||
|מנהל חינוכי=הרב מנחם מענדל דונין | |||
|דמויות משמעותיות= | |||
|מספר תלמידים=400 | |||
|אתר אינטרנט= | |||
|מפה= | |||
}} | |||
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]] | [[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[מגדל העמק]]]] | ||
[[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]] | [[קובץ:מבצע_טו_אלול_מגהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי התלמוד תורה מבקרים ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד המקומית]] לרגל יום התייסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ט"ו אלול]]]] | ||
'''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך חב"די | '''[[תלמוד תורה]] חב"ד [[מגדל העמק]]''' הינו מוסד חינוך [[חסידות חב"ד|חב"די]], המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. ב[[תלמוד תורה]] גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'. | ||
המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], | המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: [[מגדל העמק]], [[עפולה]], [[יקנעם]], [[קרית טבעון|קריית טבעון]], [[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]], ועוד. | ||
==היסטוריית המוסד== | ==היסטוריית המוסד== | ||
בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים ישיבת חב"ד | בשנת [[תשל"ט]], ביקש הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] להקים [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני. | ||
לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] | לשם כך, הוא יצר קשר עם [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]], שבחר למטרה זו במספר [[שליח|שלוחים]] מוכשרים בעלי השפעה מ[[השלוחים לארץ הקודש|הקבוצה שנשלחה]] ל[[ארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת [[תשל"ו]]), את הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] מ[[צפת]] ואת הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]]. | ||
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של | עם הגעתם של השלוחים ופתיחת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]], נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של [[צעירי השלוחים|ילדי השלוחים]], מכיון שנסיעה יום-יומית ל[[צפת]] לא הייתה אפשרית ב[[מכונית|תחבורה]] של אותם ימים, וכך הוקם [[בית ספר|בית הספ]]<nowiki/>ר עם [[ארבע|ארבעה]] תלמידים, [[צעירי השלוחים|ילדיהם של השלוחים]]. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן מ[[חסידי חב"ד|משפחות אנ"ש והשלוחים]], והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות. | ||
המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר]], ( | המלמד הראשון ב[[תלמוד תורה]], היה הרב [[אברהם לידר (קראון הייטס)|אברהם לידר]] ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון [[אהבת חסד]] הפועל לרווחת תושבי שכונת [[קראון הייטס]]). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק. | ||
בשנת [[תשמ"ח]], | בשנת [[תשמ"ח]], נקרא הרב [[משה דוד אייזנברגר]] לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים. | ||
התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה. | התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי [[ארץ ישראל|הארץ]], במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה. | ||
בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר | בשנת [[תשנ"ח]], במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד]] בסמוך [[יער|ליער]] שבקצה [[מגדל העמק|מגדל-העמק]]. לאחר כ[[שלוש]] שנים, בתחילת שנת הלימודים [[תשס"א]] הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה. | ||
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה | בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה ל[[חיידר חב"ד מגדל העמק|בניין]], והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר [[חודש תשרי]] נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "[[רחוב חב"ד]]"{{הערה|כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]], הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] | ||
.}}. | |||
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק. | מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב [[ישראל יוסף הנדל|ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב [[יצחק גולדברג]] - ראש [[ישיבת חב"ד מגדל העמק|הישיבה]], המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק. | ||
==צוות התלמוד תורה== | ==צוות התלמוד תורה== | ||
*מנהל התלמוד תורה - הרב [[מנחם מענדל דונין]]. | |||
*סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון. | |||
*רב התלמוד תורה - הרב [[משה דוד אייזנברג|משה דוד איזנברג]] {המנהל לשעבר}. | |||
'''אנשי צוות''' | |||
מזכיר - הרב מנחם דריפוס. | |||
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון. | |||
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי. | |||
'''מחנכים''' | '''מחנכים''' | ||
* כיתה א' - הרב [[משה ברדוגו]] | |||
* כיתה א2 - הרב [[יהודה אנקווה]]. | |||
* כיתה ב' - הרב [[משה קארה]]. | |||
* כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין. | |||
* כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון. | |||
* כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון. | |||
* כיתה ד1 - הרב אביעד רפאל כהן. | |||
* כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי. | |||
* כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו. | |||
* כיתה ה'2 הרב שמואל קרץ . | |||
* כיתה ו'1- הרב ישראל גול. | |||
* כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי. | |||
* כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י. | |||
* כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז. | |||
* כיתה ח' - הרב מנחם מאניש מן. | |||
'''מורים מקצועיים''' | |||
* הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קעניג]] - מדעים | |||
* הרב [[שניאור זלמן גורי]] | |||
* הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]] - [[נביאים|נביא]] | |||
* הרב פינחס גרוסמן - [[ברכות הנהנין]], [[חסידות]] וחשבון | |||
* הרב מנחם מענדל אנוש - [[חסידות]] וכן מלמד בחורים [[תומכי תמימים מגדל העמק|מישיבת מגדל העמק]] [[אברך|ואברכי]]<nowiki/>ם [[כולל אברכים|מהכולל]] | |||
:'''גני חב"ד מגדל העמק''' | |||
:* ר' אליהו טאקטוק. | |||
:* ר' יוסף גול | |||
:* ר' אבי חן | |||
:* ר' לוי דרוקמן | |||
====== מורים לחינוך מיוחד ====== | |||
אל צוות ה[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם: | |||
* הרב נדב גולדשטיין. | |||
* הרב אביעד כלב. | |||
* וכן מורות. | |||
===== מורים פרטנים ===== | |||
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים | |||
* הרב מרדכי ריבר | |||
== | ==פעילויות ומבצעים== | ||
===זיכויים לספרים=== | ===זיכויים לספרים=== | ||
לאורך השנה כולה, מתקיימת | לאורך [[שנה|השנה]] כולה, מתקיימת ב[[חיידר חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים. | ||
ה[[מנחם מענדל דונין|מנהל]] משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו. | |||
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר | מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר, | ||
המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים. | המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים. | ||
===מבצעי חורף=== | ===מבצעי חורף=== | ||
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים. | מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת [[מנחם מענדל דונין|הנהלת התלמוד תורה]] את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים. | ||
בכל שנה בוחרת [[מנחם מענדל דונין|ההנהלה]] נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד. | |||
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של [[בית הכנסת]] השוכן בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע. | |||
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים: | במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים: | ||
:*הלכות תפילה. | :*הלכות [[תפילה]]. | ||
:*ברכות הנהנין. | :*[[ברכות הנהנין|ברכות הנהנין.]] | ||
:*לחיות משיח. | :*[[לחיות גאולה|לחיות משיח]]. | ||
:*מבצע הקהל. | :*[[מבצע הקהל]]. | ||
:*אהבת חסד. | :*[[גמילות חסדים|אהבת חסד]]. | ||
:*חשיבות התורה{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה.}}. | :*[[לימוד תורה|חשיבות התורה]]{{הערה|מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.}}. | ||
:*[[התקשרות לרבי|מתקשרים לרבי]] | |||
:*עובד כארד | |||
:*[[הקהל]] | |||
בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף. | |||
===שינון משניות בעל-פה=== | ===שינון משניות בעל-פה=== | ||
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע | מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - [[תניא בעל פה|שינון משניות ותניא בעל-פה]], שנוסד לעילוי נשמת הרב [[צפריר ולנר]]. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל. | ||
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון. | במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי [[משניות]] בעל-פה, ומאות [[ספר התניא|פרקי תניא]]. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון. | ||
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה. | בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת ב'''איכות''' השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה. | ||
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. | כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב. | ||
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים": | |||
[[קובץ:הסדר גאולה ומשיח.JPG|שמאל|ממוזער|300px|עשרות ילדים ב'סדר גאולה ומשיח']] | |||
*'''סדר חת"ת רמב"ם''' - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את [[שיעורים יומיים|השיעור היומי]] - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות. | |||
*'''סדר גאולה ומשיח''' - מתקיים פעם בשבוע בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"[[דבר מלכות לילדים]]". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח. | |||
==שיפוצים והרחבה== | ==שיפוצים והרחבה== | ||
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף. | עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד [[תשס"ט]] הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף. | ||
בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום. | בשנת הלימודים [[תשע"א]], החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום. | ||
| שורה 100: | שורה 146: | ||
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי. | המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי. | ||
לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי. | לאחר [[חודש תשרי]] הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי. | ||
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, | בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות. | ||
בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, | בשנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד. | ||
==ספריית חמ"ש== | ==ספריית חמ"ש== | ||
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] | על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]], אשתו של [[הרבי]], ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה. | ||
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד. | ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד. | ||
| שורה 113: | שורה 159: | ||
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה. | מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה. | ||
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה | במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי. | ||
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. | הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים. | ||
==עלון שבועי== | ==עלון שבועי== | ||
החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], | החל משנת [[תשס"ב]] משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני [[גאולה ומשיח]], והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה. | ||
את העלון | את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב [[משה דוד אייזנברג]] בשיתוף הסגן מנהל הרב [[מנחם מענדל דונין]]. | ||
בשנים האחרונות העלון לא יוצא ככל. | |||
בשנת [[תשע" | |||
בשנת [[תשע"ג]] הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] וב[[יום טוב|חגים]], ורבו הוא הרב [[שניאור זלמן קניג (מגדל העמק)|שניאור זלמן קניג]]. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}} | *[http://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q=%D7%AA%22%D7%AA+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7+%2B+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&source=web&cd=4&ved=0CFoQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.chabad.info%2Findex.php%3Furl%3Darticle_he%26id%3D55618&ei=6TXtT5OpDpDG0AHK1rmCDg&usg=AFQjCNGcJJtyxejy1Lmuy4BYyFuRh-rNRg גלריית תמונות טקס סיום מבצע 'ושננתם'] {{אינפו}} | ||
{{תלמודי תורה}}{{הערות שוליים}} | |||
{{הערות שוליים}} | [[קטגוריה:תלמודי תורה]] | ||
[[קטגוריה:תלמודי תורה | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]] | ||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־15:03, 10 באוקטובר 2025
|
יש לעדכן ערך זה. | ||
| ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק | |
|---|---|
 סמליל המוסד | |
| אפיון | ממ"ח |
| תאריך יסוד | תשל"ו |
| מיקום | מגדל העמק |
| מייסד | הרב יצחק דוד גרוסמן |
| מנהל חינוכי | הרב מנחם מענדל דונין |
| מספר תלמידים | 400 |
תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק הינו מוסד חינוך חב"די, המונה כ - 400 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'. המוסד נוסד בשנת תש"מ, ולומדים בו תלמידים מכל האזור: מגדל העמק, עפולה, יקנעם, קריית טבעון, כפר סיטרין, ועוד.
היסטוריית המוסד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ט, ביקש הרב יצחק דוד גרוסמן להקים ישיבת חב"ד במגדל העמק, על מנת לבסס את מעמדה כעיר בעלת אופי יהודי-תורני.
לשם כך, הוא יצר קשר עם ר' מענדל פוטרפס, שבחר למטרה זו במספר שלוחים מוכשרים בעלי השפעה מהקבוצה שנשלחה לארץ הקודש על ידי הרבי קצת יותר משנתיים קודם לכן (בשנת תשל"ו), את הרב יצחק גולדברג והרב ישראל יוסף הכהן הענדל מצפת ואת הרב יוסף יצחק גורביץ' מירושלים.
עם הגעתם של השלוחים ופתיחת ישיבת חב"ד, נוצר צורך לתת מענה הולם וראוי לחינוכם של ילדי השלוחים, מכיון שנסיעה יום-יומית לצפת לא הייתה אפשרית בתחבורה של אותם ימים, וכך הוקם בית הספר עם ארבעה תלמידים, ילדיהם של השלוחים. תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים, שהחלו להגיע מכל האזור, הן ממשפחות אנ"ש והשלוחים, והן מהפירות שעשתה הישיבה, ומילדי אנ"ש שהחלו להתגורר בסמוך למוסדות.
המלמד הראשון בתלמוד תורה, היה הרב אברהם לידר ע"ה, (לימים, מנהל את ארגון אהבת חסד הפועל לרווחת תושבי שכונת קראון הייטס). בשנותיו הראשונות, שכן התלמוד תורה בבנין מיושן ומאורך ברחוב הכוכב, ששימש קודם לכן כשוק.
בשנת תשמ"ח, נקרא הרב משה דוד אייזנברגר לנהל את התלמוד תורה שמנה אז כ-90 תלמידים. התלמוד תורה בניהולו, המשיך לפרוח ולשגשג, ושמו הטוב התפרסם בכל רחבי הארץ, במיוחד בשל הקשר האישי עם התלמידים, והפירות הברוכים שמניב התלמוד תורה.
בשנת תשנ"ח, במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-200 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה בסמוך לבניין ישיבת חב"ד בסמוך ליער שבקצה מגדל-העמק. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים תשס"א הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והתלמוד תורה הצטרף לקומפלקס החינוך של חב"ד במגדל העמק, בסמוך לבנייני הישיבה.
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית מגדל העמק נתנה לו את השם "רחוב חב"ד"[1].
מאז הקמתו של התלמוד תורה, עומד המוסד תחת השגחתם ופיקוחם הרוחני המתמיד של הרב ישראל יוסף הכהן הענדל - רב קהילת חב"ד במגדל העמק, והרב יצחק גולדברג - ראש הישיבה, המעורבים בכל הנעשה, ומכריעים בכל שאלה שעולה על הפרק.
צוות התלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנהל התלמוד תורה - הרב מנחם מענדל דונין.
- סגן מנהל - הרב יוסף יצחק אהרון.
- רב התלמוד תורה - הרב משה דוד איזנברג {המנהל לשעבר}.
אנשי צוות
מזכיר - הרב מנחם דריפוס.
יועץ חינוכי - הרב ניר חסון.
אחראי תחזוקה - ר' אליעזר ברמי.
מחנכים
- כיתה א' - הרב משה ברדוגו
- כיתה א2 - הרב יהודה אנקווה.
- כיתה ב' - הרב משה קארה.
- כיתה ב' 2 - הרב ישראל בורשטיין.
- כיתה ג' - הרב שמואל בן סימון.
- כיתה ג' 2 - הרב מיכאל קישון.
- כיתה ד1 - הרב אביעד רפאל כהן.
- כיתה ד'2 - הרב אביעד דישראלי.
- כיתה ה'1 - הרב יעקב ברדוגו.
- כיתה ה'2 הרב שמואל קרץ .
- כיתה ו'1- הרב ישראל גול.
- כיתה ו'2 -הרב מנחם אמיתי.
- כיתה ז'1 - הרב שמואל טנג'י.
- כיתה ז2 - הרב פינחס אלטוהיז.
- כיתה ח' - הרב מנחם מאניש מן.
מורים מקצועיים
- הרב שניאור זלמן קעניג - מדעים
- הרב שניאור זלמן גורי
- הרב מנחם מענדל מיכאל סופר - נביא
- הרב פינחס גרוסמן - ברכות הנהנין, חסידות וחשבון
- הרב מנחם מענדל אנוש - חסידות וכן מלמד בחורים מישיבת מגדל העמק ואברכים מהכולל
- גני חב"ד מגדל העמק
- ר' אליהו טאקטוק.
- ר' יוסף גול
- ר' אבי חן
- ר' לוי דרוקמן
מורים לחינוך מיוחד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים, המחנכים הם:
- הרב נדב גולדשטיין.
- הרב אביעד כלב.
- וכן מורות.
מורים פרטנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לתלמידים המתקשים בלימוד מצרף הת"ת צוות מורים פרטנים
- הרב מרדכי ריבר
פעילויות ומבצעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
זיכויים לספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.
המנהל משקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר, המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.
מבצעי חורף[עריכה | עריכת קוד מקור]
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד.
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
- הלכות תפילה.
- ברכות הנהנין.
- לחיות משיח.
- מבצע הקהל.
- אהבת חסד.
- חשיבות התורה[2].
- מתקשרים לרבי
- עובד כארד
- הקהל
בשנת התש"פ הפסיקו להתקיים המבצעי חורף.
שינון משניות בעל-פה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע "ושננתם" - שינון משניות ותניא בעל-פה, שנוסד לעילוי נשמת הרב צפריר ולנר. במבצע מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות פרקי תניא. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת באיכות השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":
- סדר חת"ת רמב"ם - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את השיעור היומי - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.
- סדר גאולה ומשיח - מתקיים פעם בשבוע בשעת ההפסקה, על ידי תלמידי כיתה ח', במסגרתו לומדים התלמידים את ה"דבר מלכות לילדים". בכל סדר התלמידים מקבלים כיבוד קל והמון פרסים והפתעות. הסדר הראשון הוקם בת"ת בשנת תשנ"ט ומאז פועל ברציפות. כמו כן מארגנים האחראים מידי שנה מבצעים מושקעים לי' שבט, י"א ניסן ועוד המקשרים את התלמידים לרבי שליט"א מלך המשיח.
שיפוצים והרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם התפתחותו של התלמוד תורה, נעשה הבניין צר מלהכיל את התלמידים הרבים, ונוצר צורך ממשי בהרחבת התלמוד תורה. בשנת הלימוד תשס"ט הונחו קראוונים ממוזגים בחצר האחורית של התלמוד תורה, כשהמקום גוזל חלק ממגרשי המשחקים של התלמידים בשעות ההפסקות. להנהלת המוסדות היה ברור שהדבר מהווה פתרון זמני בלבד, ובמוקדם או במאוחר מוכרחים להתחיל בבנייה רחבת היקף.
בשנת הלימודים תשע"א, החלו עבודות התשתית לבניית בנין חדש בשטח שממול חזית הבניין הישן, כשלאורך כל הדרך הוקמו גדרות גבוהים שנועדו להגן על הילדים מהעבודות שנעשות במקום.
המיקום שנבחר לבניית הבניין החדש והגדרות שהוקמו מסביב, גזלו את שארית המרחב ששימש למשחקים בשעות הפנאי, והיה צורך דחוף לדאוג לילדים לתחליף ראוי.
לאחר חודש תשרי הוכשרו שתי חדרי לימוד במתחם פינצ'וק החדש שהוקם בסמיכות לבניני הישיבה, על מנת שישמשו את הכיתות הגבוהות (כיתות ז' וח') שפונו מהבניין הישן. הכיתות שפונו הוסבו בהשקעה של אלפי שקלים לחדרי משחקיה איכותיים, שנועדו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי.
בנוסף, הוכשר מגרש משחקים בסמיכות לשטח התלמוד תורה, כשקבוצות ילדים יוצאות לשם בהפסקות בתורנות בין הכיתות.
בשנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים ללמוד בבניין החדש, הבנין החדש משמש בעיקר את כיתות החינוך מיוחד.
ספריית חמ"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מנת להעשיר את הידע הכללי של התלמידים, מפעילה הנהלת התלמוד תורה, ספריית חמ"ש, שנקראת על שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, אשתו של הרבי, ובה אלפי ספרי קריאה איכותיים, המקוטלגים בתוכנת מחשב מיוחדת, וניתנים לילדים בהשאלה.
ראשיתה של הספריה החל לאחר הסתלקותה של הרבנית, כאשר הרבי ביקש להקים מוסדות לזכרה ולעילוי נשמתה. הנהלת התלמוד תורה פנתה להורי התלמידים בבקשת סיוע ברכישת ספרי קריאה לתלמידים, דבר שבאותו הזמן לא היה נפוץ כלל ועיקר, מכיון שהסיפורת החרדית המיועדת לילדים כללה כמה עשרות ספרים בלבד.
מידי שנה בשנה בסמיכות לתאריך הסתלקותה של הרבנית, נשלחים מכתבים מיוחדים להורי התלמידים, עם הצעה לתרומה. כל ספר עובר כריכה איכותית, מקוטלג לפי גילאים, ונכנס למחזור ההשאלות של הספריה.
במהלך השנים, הצליחה הנהלת התלמוד תורה להגיע ללמעלה מארבעת אלפים ספרי קריאה, המיועדים לכל שכבאות הגילאים ומעניקות אלטרנטיבה ראויה לשעות הפנאי.
הספריה כולה מנוהלת על ידי התלמידים בעצמם, דבר המקנה להם תחושת שייכות ושותפות להצלחת הספריה ולשמירה על הספרים.
עלון שבועי[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל משנת תשס"ב משרד התלמוד תורה מוציא לאור עלון שבועי בשם 'לקראת שבת', המכיל שיחות מעובדות של הרבי המותאמות לרמתם של הילדים, אמרות על פרשת השבוע מגדולי ישראל, פתגם קצר בעניני גאולה ומשיח, והודעות ועדכונים מהתלמוד תורה.
את העלון ערך בעצמו מנהל התלמוד תורה, הרב משה דוד אייזנברג בשיתוף הסגן מנהל הרב מנחם מענדל דונין.
בשנים האחרונות העלון לא יוצא ככל.
בשנת תשע"ג הוקם בקומה העליונה של בנין התלמוד תורה החדש בית כנסת לאברכים הצעירים של הקהילה. בית הכנסת פעיל בשבתות ובחגים, ורבו הוא הרב שניאור זלמן קניג. בימי חול הוא משמש לכיתת הסדרים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| תלמודי התורה החב"דיים ברחבי ארץ הקודש | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ כל הבניינים ברחוב הינם בבעלות חסידי חב"ד בעיר, ומכילים את קומפלקס הבניינים של מוסדות חב"ד, ואת בתיהם של השלוחים ומנהיגי הקהילה, הרב ישראל יוסף הכהן הנדל, הרב יצחק גולדברג והרב יוסף יצחק גורביץ' .
- ↑ מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.