לדלג לתוכן

מאיר פרידמן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(75 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במבצע חנוכה אי שם בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בכפר חב"ד|אחר=ממנהלי הארגון "תפארת בחורים" שנרצח על ידי השלטונות הסובייטים|ראו=[[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]}}
[[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משמח יהודים במהלך [[מלחמת יום כיפור]]]]
[[קובץ:מאיר פרידמן.jpg|ממוזער|ר' מאיר פרידמן]]
[[קובץ:מאיר פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר פרידמן]]
[[קובץ:פרידמן.jpg|ממוזער|משמח יהודים במהלך [[מלחמת יום כיפור]]]]
החסיד ר' מאיר פרידמן שימש חבר בהנהלת [[בית רבקה]], ושנים רבות שימש כמנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] כפר חב"ד.  
הרב '''מאיר פרידמן''' ([[י"ב בכסלו]] [[תרצ"ד]] - [[א' בתשרי]] [[תש"ע]]) היה חבר הנהלת [[בית רבקה]], מנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


נולד ב[[רוסיה]] ב[[י"ב כסלו]] [[תרצ"ד]], להוריו, יעקב וגיטל פרידמן, ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ הקודש.
==תולדות חיים==
נולד ב[[אודסה]] ב[[י"ב בכסלו]] [[תרצ"ד]] לרב יעקב ול[[גיטל פרידמן]], הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס ב[[מלחמת העולם השנייה]], שממנה לא חזר המשפחה נדדה ל[[סמרקנד]] ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה [[חיידר]] מחתרתי בביתה, וב[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה]] ב[[תש"ז]] הם יצאו מרוסיה. ובשנת [[תש"ט]] הגיעו לארץ הקודש.
בהגיעו לפרקו נשא את מרת שרה, בתו של ר' [[זלמן ברונשטיין]].  


התגורר בכפר חב"ד. בשנת [[תשט"ז]] שימש כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]], והיה נוכח באירוע הקשה של [[רצח יד החמישה|רצח התלמידים בבית הספר למלאכה]], וניצול ממנו.
הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד.


בבעלותו היה "קיוסק גיטל" ב[[כפר חב"ד]]. לפעמים היה עורך שם [[התוועדויות]] חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=10800 חב"ד אינפו]</REF>
בהגיעו לפרקו [[נישואין|התחתן]] עם שרה, בתו של ר' [[זלמן ברונשטיין]].


היה פעיל ביותר לכל עניניו של הרבי ב[[מסירות נפש]].
התגורר בכפר חב"ד. בשנת [[תשט"ז]] שימש כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]], והיה נוכח באירוע הקשה של [[רצח יד החמישה|רצח התלמידים בבית הספר למלאכה]], ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים בשעת הרצח היה באמצע תפילת מעריב ועמד מאחורי הדלת כך המחבלים פתחו את הדלת עליו ולא ראוהו וכך ניצל.


נפטר ביום א' של [[ראש השנה]] [[תש"ע]].
בבעלותו היה "קיוסק גיטל" ב[[כפר חב"ד]]. לפעמים היה עורך שם [[התוועדויות]] חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=10800 חב"ד אינפו]}}.
הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו".
בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר חב"ד ועבד שנים רבות בצעירי אגודת חב"ד
נפטר ב[[א' בתשרי|ליל יום א' של ראש השנה]] [[תש"ע]], ונטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
'''אחיו:'''
[[קובץ:יום כיפור.jpg|ממוזער|במבצע חנוכה במוצב [[צה"ל]] בצידה המערבי של תעלת סואץ בזמן [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]]]]
*הרב [[אהרון נחמן פרידמן]] ע"ה, ששימש 40 שנה כמזכיר המועצה האזורית, בכפר חב"ד.
*אחיו, הרב [[אהרון נחמן פרידמן]], ששימש 40 שנה כמזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד.זכה לקירובים מהרבי וזה מתבטא בזה שהרבי קיבל אותו ליחידות פרטית לאחר שכבר לא התקיימו יחידויות פרטיות.יש מכתבים שקיבל מהרבי והורה להשמידם מיד לאחר הקריאה
*הרב [[ישראל פרידמן]], ראש-ישיבת "אהלי תורה".
*אחיו, הרב [[ישראל פרידמן]], ראש-ישיבת "אהלי תורה"
*בנו, הרב יעקב פרידמן, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]] ושליח לישראלים במוסקבה (ומהשלוחים ומייסדי הקהילה הישראלית במלבורן)
*בנו, הרב חיים עזרא פרידמן, לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]],כיום שליח הרבי בחבר העמים [[כפר חב"ד]]
*בתו, חנה רבקה זלמנוב, כפר חב"ד
*בתו, שיינא ברוק, [[ראשון לציון]]
*בתו, פסיה מאיר, [[כפר חב"ד ב']]


'''בניו:'''
==קישורים חיצוניים==
*יעקב פרידמן, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]].
*[[שניאור ברגר]], '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/713.pdf חסיד עם אש של חיות]''', קווים לדמותו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 713 עמוד 80
*חיים עזרא פרידמן, [[כפר חב"ד]].
*'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות"ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
*חנה רבקה זלמנוב, [[כפר חב"ד]].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=99776 שליח ציבור בסליחות] {{col}}
*שיינא ברוק, [[ראשון לציון]].
*פסיה מאיר, [[כפר חב"ד ב']].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:פרידמן, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרידמן מאיר]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]

גרסה אחרונה מ־15:03, 20 ביולי 2025

ר' מאיר פרידמן
משמח יהודים במהלך מלחמת יום כיפור

הרב מאיר פרידמן (י"ב בכסלו תרצ"ד - א' בתשרי תש"ע) היה חבר הנהלת בית רבקה, מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד באודסה בי"ב בכסלו תרצ"ד לרב יעקב ולגיטל פרידמן, הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן. לאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השנייה, שממנה לא חזר המשפחה נדדה לסמרקנד ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בסמרקנד, אמו מרת גיטל החזיקה חיידר מחתרתי בביתה, ובבריחה הגדולה בתש"ז הם יצאו מרוסיה. ובשנת תש"ט הגיעו לארץ הקודש.

הוא למד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד.

בהגיעו לפרקו התחתן עם שרה, בתו של ר' זלמן ברונשטיין.

התגורר בכפר חב"ד. בשנת תשט"ז שימש כמדריך בבית הספר למלאכה, והיה נוכח באירוע הקשה של רצח התלמידים בבית הספר למלאכה, ועזר בשעת מעשה בפינוי הנפגעים בשעת הרצח היה באמצע תפילת מעריב ועמד מאחורי הדלת כך המחבלים פתחו את הדלת עליו ולא ראוהו וכך ניצל.

בבעלותו היה "קיוסק גיטל" בכפר חב"ד. לפעמים היה עורך שם התוועדויות חסידים, בשעת הצורך, בתוך מתחם החנות[1]. הוא היה ידוע כאיש של הרבי כל חייו התעסק בדבר אחד-רצונו של הרבי. וכפי שזה בא לדי ביטוי במכתב שכתב לו הרבי שכיוון שהינו שליח שלו, הרי "שלוחו של אדם כמותו". בנוסף לזה היו לו הרבה קירובים מיוחדים מהרבי דאג לשפץ את בית "770" בכפר חב"ד ועבד שנים רבות בצעירי אגודת חב"ד

נפטר בליל יום א' של ראש השנה תש"ע, ונטמן בבית העלמין אחיעזר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במבצע חנוכה במוצב צה"ל בצידה המערבי של תעלת סואץ בזמן מלחמת יום כיפור בשנת תשל"ד
  • אחיו, הרב אהרון נחמן פרידמן, ששימש 40 שנה כמזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד.זכה לקירובים מהרבי וזה מתבטא בזה שהרבי קיבל אותו ליחידות פרטית לאחר שכבר לא התקיימו יחידויות פרטיות.יש מכתבים שקיבל מהרבי והורה להשמידם מיד לאחר הקריאה
  • אחיו, הרב ישראל פרידמן, ראש-ישיבת "אהלי תורה"
  • בנו, הרב יעקב פרידמן, שליח הרבי במוסקבה ושליח לישראלים במוסקבה (ומהשלוחים ומייסדי הקהילה הישראלית במלבורן)
  • בנו, הרב חיים עזרא פרידמן, לשעבר שליח הרבי ברוסטוב,כיום שליח הרבי בחבר העמים כפר חב"ד
  • בתו, חנה רבקה זלמנוב, כפר חב"ד
  • בתו, שיינא ברוק, ראשון לציון
  • בתו, פסיה מאיר, כפר חב"ד ב'

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים