עשר ספירות הגנוזות – הבדלי גרסאות

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
	עצמות ומהות • יכולת (מאור כפי שכלול בעצמות) • מאור • אוא"ס כפי שכלול במאור • אור אין סוף • חפץ חסד • עשר ספירות הגנוזות • יחיד • אחד ויחיד • קדמון • טהירו עילאה • שיער בכח • עלה ברצון
הצמצום והקו
	צמצום הראשון • טהירו תתאה • מקום פנוי • רשימו • נקודה קו שטח • קו וחוט • עגולים ויושר • אור מקיף • אור פנימי • ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
	אבי"ע (השתלשלות כללית) אדם קדמון • עולם העקודים • עולם התוהו • אור ישר • אור חוזר • שם ע"ב • שם ס"ג • שם מ"ה • שם ב"ן
אבי"ע דפרטות
	עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה עולם האצילות • עולם הבריאה • עולם היצירה • עולם העשייה • בי"ע • פרסא
סוגי השתלשלות
	יש מאין • עילה ועלול • קפיצה ודילוג • אין ערוך

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־13:02, 31 באוקטובר 2025

עשר ספירות הגנוזות הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן באור אין סוף שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.^[1] ספירות אלו מהוות שורש ומקור לעשר ספירות הגלויות בעולמות.

הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"^[2] ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא משמות כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.^[3] והמצאתם מאין הוא על דרך ה"שבחים" שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד העלאת מ"ן (מיניה וביה^[4])

מקומם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקומן של עשר ספירות הגנוזות הוא בטהירו עילאה.

מבואר שכתר עליון, שהוא ספירת הכתר של עולם האצילות, אינו בגדר עשר ספירות של עולם האצילות. אפילו הבחינה התחתונה בכתר עליון היא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. עוד מבואר שעשר הספירות של כתר עליון, הן של עתיק יומין והן של אריך אנפין הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור לעשר ספירות דאצילות.

עוד מבואר בפרטות שכתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף עתיק יומין, ועשר הספירות של עתיק יומין הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספירות הגנוזות וספירות אין קץ

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמר דיבור המתחיל בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה, ובמקורות שנסמנו שם (הערות 30; 47; 49)

הערות שוליים

↑ ראה המשך תער"ב חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג
↑ ספר המאמרים תרנ"ט ע' קפז
↑ תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.
↑ צאינה וראינה רנ"ט.

[1] ראה המשך תער"ב חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג

[2] ספר המאמרים תרנ"ט ע' קפז

[3] תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.

[4] צאינה וראינה רנ"ט.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|סיבה=אוסף של מושגים עלומים, חסרה הסברה}}
+{{סדר ההשתלשלות}}
-'''עשר ספירות הגנוזות''' הם עשר כוחות הגנוזים ב[[אור אין סוף]], ומהווים שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]]. שכיוון ש[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] הוא מקור ל[[עשר ספירות]], מובן שגם בו יש עשר ספירות, וזהו עשר ספירות הגנוזות במאצילן. בעשר ספירות אלו ישנם, בדקות, את הכוחות והמידות המתבטאים בעשר הספירות הגלויות, כ[[חסד]] ו[[גבורה]].
+'''עשר ספירות הגנוזות''' הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן ב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}} ספירות אלו מהוות שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]].
+הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט ע' קפז}} ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא מ[[שמות]] כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.{{הערה|תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.}} והמצאתם מאין הוא על דרך ה"שבחים" שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד [[העלאת מ"ן]] (מיניה וביה{{הערה|צאינה וראינה רנ"ט.}})
 ==מקומם==
-מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]
+מקומן של עשר ספירות הגנוזות הוא ב[[טהירו עילאה]].
+מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. אפילו הבחינה התחתונה בכתר עליון היא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. עוד מבואר שעשר הספירות של כתר עליון, הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]].
+עוד מבואר בפרטות שכתר עליון הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף עתיק יומין, ועשר הספירות של עתיק יומין הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.
+==ראו גם==
+* [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]]
+==קישורים חיצוניים==
+*מאמר דיבור המתחיל [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140155 בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה], ובמקורות שנסמנו שם (הערות 30; 47; 49) {{בית חב"ד}}
-עוד מבואר בפרטות ש[[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף [[עתיק יומין]], ועשר הספירות של [[עתיק יומין]] הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.
 {{ספירות}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספירות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:עולם המלבוש]]

ספירות
סדר ההשתלשלות	עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע
עשר הספירות	כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות
חלוקת הספירות	קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות
ספירות-זוגות	כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות