![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
גדליהו מליניץ – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' " |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מליניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של רבי גדליהו בעיר מגוריו - ליניץ שבאוקראיינא]] | [[קובץ:מליניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של רבי גדליהו בעיר מגוריו - ליניץ שבאוקראיינא]] | ||
רבי '''גדליה מליניץ''' נולד לאביו הגאון רבי יצחק דיין מפולנאה, במשפחה המיוחסת | רבי '''גדליה מליניץ''' נולד לאביו הגאון [[רבי יצחק דיין מפולנאה]], במשפחה המיוחסת ל[[מהרש"א]], לרבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות, ודור ל"ו ל[[רש"י]] הקדוש.{{הערה|מתוך אור יקרות חלק א' עמ' רע"ג, עיי"ש בהרחבה.}} | ||
הוא היה מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]]. הבעש"ט כיבדו מאוד | הוא היה מתלמידיו של ה[[בעל שם טוב]]. הבעש"ט כיבדו מאוד על אף גילו הצעיר - כבן י"ח, כאחד מתלמידיו הגדולים. קירוב נוסף לו זכה, הוא אודות לעובדה שהבעש"ט כשהיה מבקר בפולנאה, קבע את אכסנייתו אצל אביו רבי יצחק הדיין, למרות שהתגורר שם גם תלמידו הגדול רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. | ||
עוד לפני שהגיע לגיל עשרים הוא התקבל כרב באוסטרופוליא, מרופאליא, ובסוף ימיו התקבל לרב בעיר ליניץ, בה גם מנוחתו כבוד. | עוד לפני שהגיע לגיל עשרים הוא התקבל כרב באוסטרופוליא, מרופאליא, ובסוף ימיו התקבל לרב בעיר ליניץ, בה גם מנוחתו כבוד. | ||
על אף שקיבל מתורתו של הבעל שם טוב, הוא | על אף שקיבל מתורתו של הבעל שם טוב, הוא סירב לייחס את עצמו לתלמידו מ[[ענווה]] יתירה, והתקשר לתלמידו רבי [[יהודה לייב מפולנאה]] הידוע בשם "המוכיח", בעל "קול אריה" על התורה, וגם אותו אינו מכנה בשם "מורי" אלא "שמעתי מהמוכיח" סתם. | ||
חלק עיקרי מן הסיפורים של ספר [[שבחי הבעש"ט]], נכתבו בשמו. (בחלק מהסיפורים המחבר כותב מפורש את שמו, הרב גדליהו, וחלק מהסיפורים הוא כותב "שמעתי מהרב דקהילתנו" והכוונה היא להרב גדליהו מליניץ.) | |||
לפי עדותו של רבי פנחס מקוריץ הוא זכה | הוא זכה לחיבה והערכה מכל צדיקי דורו, ובמיוחד מרבי [[פנחס מקוריץ]], [[הסבא משפולי]], רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שגם הסכים על ספרו תשואות חן שנדפס י"ב שנה לאחר פטירתו, וכותב כי "עיינתי כי הם דברים העומדים ברומו של עולם". הוא גם אמר כי "הרבה אנשים לא ירדו לדעת כוונת הרב המחבר מחמת עומקן".{{הערה|מתוך הקדמת הכותב לספרו, הרב יהודה לייב מסדר "שבחי הבעש"ט".}} | ||
לפי עדותו של רבי פנחס מקוריץ הוא זכה [[גילוי אליהו]] עוד מילדותו. | |||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
*כל זמן שהוא דבוק בצדיק או בחבורתו נרפא לנו שיוכל להתעורר על ידו בתשובה, אבל כשח"ו נפרד ממנו, אז אינו מרגיש | *כל זמן שהוא דבוק בצדיק או בחבורתו נרפא לנו שיוכל להתעורר על ידו בתשובה, אבל כשח"ו נפרד ממנו, אז אינו מרגיש בהארתו ואינו יכול לבוא לידי תיקון. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:32, 7 בדצמבר 2025
רבי גדליה מליניץ נולד לאביו הגאון רבי יצחק דיין מפולנאה, במשפחה המיוחסת למהרש"א, לרבי נתן שפירא בעל המגלה עמוקות, ודור ל"ו לרש"י הקדוש.[1]
הוא היה מתלמידיו של הבעל שם טוב. הבעש"ט כיבדו מאוד על אף גילו הצעיר - כבן י"ח, כאחד מתלמידיו הגדולים. קירוב נוסף לו זכה, הוא אודות לעובדה שהבעש"ט כשהיה מבקר בפולנאה, קבע את אכסנייתו אצל אביו רבי יצחק הדיין, למרות שהתגורר שם גם תלמידו הגדול רבי יעקב יוסף מפולנאה.
עוד לפני שהגיע לגיל עשרים הוא התקבל כרב באוסטרופוליא, מרופאליא, ובסוף ימיו התקבל לרב בעיר ליניץ, בה גם מנוחתו כבוד.
על אף שקיבל מתורתו של הבעל שם טוב, הוא סירב לייחס את עצמו לתלמידו מענווה יתירה, והתקשר לתלמידו רבי יהודה לייב מפולנאה הידוע בשם "המוכיח", בעל "קול אריה" על התורה, וגם אותו אינו מכנה בשם "מורי" אלא "שמעתי מהמוכיח" סתם.
חלק עיקרי מן הסיפורים של ספר שבחי הבעש"ט, נכתבו בשמו. (בחלק מהסיפורים המחבר כותב מפורש את שמו, הרב גדליהו, וחלק מהסיפורים הוא כותב "שמעתי מהרב דקהילתנו" והכוונה היא להרב גדליהו מליניץ.)
הוא זכה לחיבה והערכה מכל צדיקי דורו, ובמיוחד מרבי פנחס מקוריץ, הסבא משפולי, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, ורבי לוי יצחק מברדיטשוב שגם הסכים על ספרו תשואות חן שנדפס י"ב שנה לאחר פטירתו, וכותב כי "עיינתי כי הם דברים העומדים ברומו של עולם". הוא גם אמר כי "הרבה אנשים לא ירדו לדעת כוונת הרב המחבר מחמת עומקן".[2]
לפי עדותו של רבי פנחס מקוריץ הוא זכה גילוי אליהו עוד מילדותו.
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כל זמן שהוא דבוק בצדיק או בחבורתו נרפא לנו שיוכל להתעורר על ידו בתשובה, אבל כשח"ו נפרד ממנו, אז אינו מרגיש בהארתו ואינו יכול לבוא לידי תיקון.