לדלג לתוכן

ניגון אני מאמין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
שי מלך (שיחה | תרומות)
 
(52 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
שמי אירופה התקדרו בעננים שחורים, ענני הכיבוש הנאצי. ר' עזריאל-דוד פסטג, היה על הרכבת לטרבלינקה. קולו הערב של ר' עזריאל-דוד פסטג היה שם דבר בוורשה כולה. רבים נהרו אל בית הכנסת שבו נהגו ר' עזריאל-דוד ואחיו, אף הם משוררים בחסד, להתפלל בימים הנוראים. ר' עזריאל-דוד היה עובר לפני התיבה והם ליוו אותו כמקהלה. הוא ניחן בקול רם, צלול ומרגש, שסחף את כל שומעיו.
'''ניגון אני מאמין''', הינו ניגון שנתחבר על ידי רבי עזריאל דוד פסטג, חסיד מודזיץ', חזן ומלחין בולט בוורשה שלפני מלחמת העולם השנייה, שנרצח בשואה. חיבר את הניגון בדרכו על קרונות הרכבת המובילים לטרבלינקה. רבי עזריאל הבטיח חצי מהעולם הבא שלו למי שיצליח להביא את הניגון לרבו, האדמו"ר ממודז'יץ שהתגורר אז ב[[ארצות הברית]], מתוך שני יהודים שהתנדבו וקפצו מן הרכבת אחד התרסק והשני הצליח להביא לאדמו"ר את הניגון.


חייו החומריים היו צנועים למדי. את עיקר סיפוקו ואושרו שאב ממקור אחר - מעולם הנגינה. ניגוניו המרגשים עשו את דרכם היישר לאוטווצק, אל בית מדרשו של רבו, רבי שאול ידידיה אלעזר ממודזיץ', אמן ניגון בזכות עצמו, שחיבב מאוד את ניגוניו. החסידים בסביבתו של הרבי כבר ידעו כי יום שבו הגיע לחצר ניגון חדש של ר' עזריאל-דוד, הוא יום חג לרבי.
אמר אז האדמו"ר ממודז'יץ {{ציטוטון|עם ניגון זה צעדו יהודים אל משרפות הגזים, ועם הניגון הזה יצעדו היהודים לקבל את פני משיח צדקינו}}.


כעת נדחס ר' עזריאל-דוד, עם אלפים מאחיו היהודים, באחת מרכבות המוות, בדרך מוורשה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. האוויר בקרון הבקר העמוס היה מחניק. אנשים, נשים וטף, ששיוועו למעט אוויר ומים ,נדחסו באכזריות על ידי החיות הנאציות. קודם לכן הופרדו זוגות זה מזה, ילדים נקרעו מידי אימותיהם וזקנים כושלים נורו למוות לעיני יקיריהם. הרכבת יצאה לדרכה. ר' עזריאל-דוד היה מכונס בתוך עצמו. שקשוק הגלגלים המונוטוני, עם מעט האוויר שחדר פנימה מבעד לחלון הקטן ,השקיטו במקצת את האווירה. האנשים עמדו דבוקים זה לזה, נאנחים ונאנקים בשקט.
מילות הניגון:{{ציטוט|תוכן=אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]], ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.|מרכאות=כן|מקור=עיקר הי"ב - מ"[[י"ג עיקרי האמונה]]}}


מול עיניו של ר' עזריאל-דוד קמו לפתע מילות העיקר הי"ב: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא." הוא עצם את עיניו והתעמק במילים ובתוכנן. דווקא עכשיו, אמר בלבו, כשהכול נראה אבוד, נבחנת אמונתו של יהודי.
== תוכן הניגון - [[מסירות נפש]] ==
על ניגון זה אמר [[הרבי]]:


ופתאום החלו שפתיו לפזם נעימה שקטה וחרישית. הנעימה השתפכה לה, ואט אט חברה אל המילים עד שהתאחדה עמן. דבקותו של ר' עזריאל-דוד גברה והלכה מרגע לרגע. עיניו עצומות וגופו דחוס, אבל רוחו מתנתקת מנסיבות הזמן והמקום ונוסקת אל על.
{{ציטוט|תוכן=בנוגע לניגונים, מחבבים את הניגונים של ה[[רביים]], דהיינו, ניגונים שהרביים חיברו בעצמם או שבחרו בהם וחבבום. ואף על פי כן, בוודאי יש חביבות מיוחדת גם לניגון זה, - ניגון שניגנו [[יהודים]] בשעה שהלכו למסור נפשם בפועל ממש על [[קידוש השם]], שכן, להיותם בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] יש בהם כח ה[[מסירות נפש|מסירת נפש]] שמצד [[עצם הנשמה|נקודת היהדות]], ועד כדי כך, שאף שידעו היטב להיכן מוליכים אותם, הלכו בתוקף ומתוך ניגון!
וכשם שמצינו שחיטה אחת פוטרת את הכרי, היינו, שהחיטה נעשית קודש והיא בבחינת [[שליח ציבור]] עבור כל הכרי, כן הוא גם בנדון דידן, שעל ידי זה שיהודים הלכו למסור נפשם על קידוש השם עם ניגון זה, נתקדש הניגון, ולא עוד, אלא שעל ידי זה פעלו שכל אלו שינגנו ניגון זה, יתוסף אצלם כח וחוזק בענין המסירות נפש, ועל פי המבואר בתניא ש"קיום התורה ומצוותיה תלוי בזה שיזכור תמיד ענין מסירת נפשו לה' כו'" - הרי ניגון זה נותן כח וחיזוק בקיום התורה ומצוות.|מקור= [[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] עמ' 242.}}


הוא לא חש כלל בשקט המוחלט שהשתרר בקרון ובמאות האוזניים הכרויות בתדהמה למשמע הצלילים המופלאים, שכאילו נלקחו מעולם אחר לגמרי. הוא גם לא שמע את הקולות המצטרפים בהמשך לשירתו, בתחילה בשקט, ומרגע לרגע בקול גובר והולך.
==שירת הניגון==
הניגון הושר פעמים רבות לפני הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. וכן שרים את הניגון בזמן כניסת [[הרבי]] ל[[פאראד]]{{הערה|[[מעשה מלך]] במעגל השנה י, ו.}}.


הנעימה המרגשת, עם המילים הקדושות, חברו לאמונה הטהורה שבלבבות ופרצו מתוכם בשירה גדולה ואדירה. קרון שלם, דחוס באנשים מושפלים, מורעבים ומדוכאים, העושים דרכם לטרבלינקה, שר בעוז: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה..."
בהקלטות המפורסמות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא נשמעות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"{{הערה|1=לדוגמא: [https://chabad.info/music/?swmcid=2642&swmaid=2682#:~:text=7-,אני%20מאמין,-8 ניגוני התוועדות אלבום 2 ניגון 7].}}. יש שראו בכך השמטה מכוונת, מתוך הרצון והאמונה שהגאולה תבוא תיכף ומיד. אולם עם השנים התגלו הקלטות בהם הרבי נשמע בבירור מנגן גם את מילים אלו{{הערה|[https://ashreinu.app/player?event=5844&parentEvent=5817&share=1 התוועדות יו"ד שבט תשכ"ב].}}. גם בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"{{הערה|ראו לדוגמה סיום שיחת ככסלו [[תשמ"א]] (מוגה), סיום [[התוועדות]] יתמוז [[תשכ"ד]] (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).}}.
 
שעה ארוכה נמשכה השירה המופלאה הזאת.
 
לפתע, כמתעורר מחלום רחוק, פקח ר' עזריאל-דוד את עיניו והביט נכחו.עיניו היו אדומות מבכי ולחייו רטובות מדמעות. הוא היה נסער מאוד. "אחים יקרים!", פנה אל הסובבים אותו, "הניגון הזה הוא ניגונה של הנשמה היהודית. זהו ניגון האמונה הטהורה, שגם אלפי שנות גלות ורדיפות לאיכלו לה." קולו נחנק לרגע. "רוצה אני להציע לכל מאן דבעי עסקה בלתי שגרתית: מי שיקפוץ מהרכבת, יציל את עצמו ויצליח להביא את הניגון הזה אל מורי ורבי האדמו"ר ממודזיץ, מעניק אני לו מחצית מחלקי בעולם הבא..."
 
ר' עזריאל-דוד התרומם על קצות בהונותיו וסקר את ראשי האנשים. כעבור רגע הורמו שתי ידיים. אלה היו שני בחורים צעירים שכוחם עוד עמד להם. "מקבל עלי", אמר האחד. "מוכן לעסקה", החרה-החזיק האחר. כעבור שעה קלה הצליחו השניים בעזרתם של האחרים, לפרק את הקרשים שסגרו על החלון הקטן שבמרומי הקרון. הם נפרדו מאחיהם וקפצו בזה אחר זה מתוך הרכבת השועטת.
 
כעבור זמן התייצב על סף דלתו של הרבי ממודזיץ בארצות הברית אחד מהשניים. התברר, כי חברו התרסק אל מותו בקפיצה מהרכבת, ואולם הוא ניצל והצליח להימלט מהתופת. הוא נכנס אל חדרו של הרבי, גולל באוזניו את הסיפור המלא ושר לפניו את ניגונו של ר' עזריאל-דוד, חסידו. כל אותה שעה ישב מולו הרבי ומירר בבכי.
 
הרבי ממודזיץ הוא שהפיץ את ניגונו של ר' עזריאל-דוד פסטג בכל העולם כולו. "עם הניגון הזה צעדו יהודים אל משרפות הגזים," אמר, "ועם הניגון הזה יצעדו יהודים לקבל את פני משיח צדקנו".
 
 
מילות הניגון: אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]], ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.
(עיקר הי- מ"י"ג עיקרי האמונה").
 
[[קטגוריה:ניגונים שונים]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
 
*הרב לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/7/27/231166239966.html ניגון ציפיה לגאולה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]], ה' אב תשע"ז
[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק מה"מ שליט"א]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=202 הניגון] מושר על ידי [[הרבי]] {{אינפו}} {{צליל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1773 הניגון] בביצועו של [[אברהם פריד]] {{צליל}} {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58077 בהופעה חיה] {{אינפו}} {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1778 הניגון] בביצועו של [[אבי פיאמנטה]] {{אינפו}} {{צליל}}
*[http://ladaat.info/article.aspx?artid=24890 בן ציון שנקר מספר על ה'אני מאמין' ברכבת לטרבלינקה] "אתר לדעת"
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

גרסה אחרונה מ־02:04, 14 במרץ 2025

ניגון אני מאמין, הינו ניגון שנתחבר על ידי רבי עזריאל דוד פסטג, חסיד מודזיץ', חזן ומלחין בולט בוורשה שלפני מלחמת העולם השנייה, שנרצח בשואה. חיבר את הניגון בדרכו על קרונות הרכבת המובילים לטרבלינקה. רבי עזריאל הבטיח חצי מהעולם הבא שלו למי שיצליח להביא את הניגון לרבו, האדמו"ר ממודז'יץ שהתגורר אז בארצות הברית, מתוך שני יהודים שהתנדבו וקפצו מן הרכבת אחד התרסק והשני הצליח להביא לאדמו"ר את הניגון.

אמר אז האדמו"ר ממודז'יץ "עם ניגון זה צעדו יהודים אל משרפות הגזים, ועם הניגון הזה יצעדו היהודים לקבל את פני משיח צדקינו".

מילות הניגון:

אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.

עיקר הי"ב - מ"י"ג עיקרי האמונה

תוכן הניגון - מסירות נפש[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ניגון זה אמר הרבי:

בנוגע לניגונים, מחבבים את הניגונים של הרביים, דהיינו, ניגונים שהרביים חיברו בעצמם או שבחרו בהם וחבבום. ואף על פי כן, בוודאי יש חביבות מיוחדת גם לניגון זה, - ניגון שניגנו יהודים בשעה שהלכו למסור נפשם בפועל ממש על קידוש השם, שכן, להיותם בני אברהם יצחק ויעקב יש בהם כח המסירת נפש שמצד נקודת היהדות, ועד כדי כך, שאף שידעו היטב להיכן מוליכים אותם, הלכו בתוקף ומתוך ניגון! וכשם שמצינו שחיטה אחת פוטרת את הכרי, היינו, שהחיטה נעשית קודש והיא בבחינת שליח ציבור עבור כל הכרי, כן הוא גם בנדון דידן, שעל ידי זה שיהודים הלכו למסור נפשם על קידוש השם עם ניגון זה, נתקדש הניגון, ולא עוד, אלא שעל ידי זה פעלו שכל אלו שינגנו ניגון זה, יתוסף אצלם כח וחוזק בענין המסירות נפש, ועל פי המבואר בתניא ש"קיום התורה ומצוותיה תלוי בזה שיזכור תמיד ענין מסירת נפשו לה' כו'" - הרי ניגון זה נותן כח וחיזוק בקיום התורה ומצוות.

שירת הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון הושר פעמים רבות לפני הרבי בהתוועדויות. וכן שרים את הניגון בזמן כניסת הרבי לפאראד[1].

בהקלטות המפורסמות בהם נשמע הרבי מנגן את ה"אני מאמין", לא נשמעות המילים "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"[2]. יש שראו בכך השמטה מכוונת, מתוך הרצון והאמונה שהגאולה תבוא תיכף ומיד. אולם עם השנים התגלו הקלטות בהם הרבי נשמע בבירור מנגן גם את מילים אלו[3]. גם בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא "אם יתמהמה חכה לו"[4].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מעשה מלך במעגל השנה י, ו.
  2. לדוגמא: ניגוני התוועדות אלבום 2 ניגון 7.
  3. התוועדות יו"ד שבט תשכ"ב.
  4. ראו לדוגמה סיום שיחת כ"ה כסלו תשמ"א (מוגה), סיום התוועדות י"ב תמוז תשכ"ד (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).