לדלג לתוכן

שלמה סדובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(25 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
מגזע חסידי חב"ד, בנו של החסיד ר' צבי הירש מיאנאוויטש, בנו של ר' עזרא ממקושרי אדה"ז ואדהאמ"צ, שהיה בנו של החסיד ר' שלמה חיים, שהיה מקושר עוד למגיד ממעזריטש. היה מראשוני התמימים בתומכי תמימים, שם התחיל ללמוד בשנת התייסדות הישיבה (תרנ"ח) אחרי חצי שנה בסניף הישיבה בז'עמבין. מיד כשהגיע לליובאוויטש, היה שותף בויכוח עם אפיקורס בשם ווינשטין שהיה מורה בבית הספר בעיר, והוא נצחו, עד שהמורה לא מצא מילים לענות לו. כשסיפר על כך לרבי הקודם שהיה מנהל הישיבה, לא היה הרבי הריי"ץ מרוצה מכך. בתרכבר מונה למסור שיעור בגפ"ת בפני התלמידים, וכחלק מהנהלת הישיבה. היה חתנו של ר' שלמה חיים קוטאין, שהיה שו"ב בליובאוויטש. הרבי הרש"ב דיבר אודותיו והביע תקותו כי יהיה לחלק מהפצת המעיינות בעתיד. אחרי שהגיע לאמריקה מונה לרב בבית הכנסת "אגודת אחים – נוסח האר"י" ברוצ'סטר וחבר ועד הרבנים שבעיר. היה חבר דירקטאריון אגודת חסידי חב"ד משנת תרפ"ו ואחר כך מונה ל'ועד לערי השדה'. כן כיהן כסגן נשיא באגודת התמימים. היה תורם סכומים גדולים עבור ישיבות תומכי תמימים ותורת אמת. בתש"ג, היה הוא מרבני אמריקה שחתמו על מכתב המחאה של הרבי הקודם נגד העברת ילדים חרדים לחינוך חילוני על ידי הסוכנות. עמד בהתכתבויות הלכתיות עם הרוגצו'בר זצ"ל. כמה מהערותיו התורניות נדפסו בקובצי יגדיל תורה והפרדס.
{{אין תמונה}}
הרב '''שלמה סדובסקי''' ([[תרל"ט]] – [[ו' בחשוון]] [[תש"ז]]) היה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולאחר מכן רב ברוצ'סטר שב[[ארצות הברית]].
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[רהצ'וב|רוגטשוב]] שבפלך מוהילוב בשנת תרל"ט, להוריו פייגה רבקה ור' יהודה לייב יעקב מ[[ינוביטש]], ששימש כר"מ בינוביטש. אביו, ר' יעקב ליב, היה בנו של ר' עזרא מ[[מקושר]]י [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמוהאמצעי]].
 
למד בישיבה בקובנה ואחר כך היה מראשוני ה[[תמים|תמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וב[[תומכי תמימים זעמבין]], שם התחיל ללמוד ב[[תרנ"ח]]. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], היה שותף בויכוח עם אפיקורס בשם ווינשטין שהיה מורה בבית הספר בעיר, והוא נצחו, עד שהמורה לא מצא מילים לענות לו. כשסיפר על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה מנהל הישיבה, לא היה הרבי הריי"צ מרוצה מכך.
 
היה חתנו של הרב [[שלמה חיים קוטאין]] שהיה השוחט ב[[ליובאוויטש]]. ב[[תר]] מונה למסור שיעור ב[[נגלה]] בפני התלמידים בזמעבין, וכחלק מהנהלת הישיבה.  
 
בשנת [[תרס"ב]] נסע ל[[ארצות הברית]], ומשנת [[תרס"ה]] שימש כרב של קהילה באולבני שבניו יורק. בשנת [[תרע"א]] הוזמן על ידי בתי הכנסת האורתודוקסיים בעיר רוצ'סטר, ניו יורק, לשמש כרב הראשי של העיר, והגיע אליה לשבת נחמו. הוא כיהן כרב בקהילות "אגודת אחים – נוסח האר"י", "בית ישראל", "בית הכנסת החדש" ו"נוסח ספרד אנשי וולין", ובזכות כוח ביטויו המרשים התקבל באהדה רבה בקרב בני הקהילה. כרב הראשי היה מופקד על כלל ענייני הציבור, ואחד ממפעליו הראשונים היה ארגון מחדש של מערכת הכשרות בעיר, ובעיקר בתחום ייצור הבשר.  
 
היה חבר דירקטוריון [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] משנת [[תרפ"ו]] ואחר כך היה ב'[[ועד לערי השדה]]'. כן כיהן כסגן נשיא באגודת התמימים. היה תורם סכומים גדולים עבור ישיבות תומכי תמימים ו[[תורת אמת]]. היה מראשי הפעילים ב"ועד ההצלה של [[אדמו"ר הריי"צ]] ממאסרו".
 
ב[[תש]], היה מרבני אמריקה שחתמו על מכתב המחאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] נגד העברת ילדים חרדים לחינוך חילוני על ידי הסוכנות. עמד בהתכתבויות הלכתיות עם [[יוסף רוזין|הרוגצו'בר]]. כמה מהערותיו התורניות נדפסו בקובצי [[יגדיל תורה]] ו[[הפרדס]].
 
הפתגם הידוע ב[[לוח היום יום]] של [[י"א ניסן]] בנוגע לאופן ההנהגה ב[[יום הולדת]], לקוח מתוך מכתב שאדמו"ר הריי"צ שיגר אליו בי"ט תמוז ת"ש{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=180אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קו].}}.
 
נפטר ב[[ו' בחשוון]] [[תש"ז]] ברוצ'סטר, ונקבר בבית העלמין המקומי. כעבור כמה שנים הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונטמנו מחדש בבית הקברות הישן בטבריה.  
 
==חיבוריו==
*'''דרוש עשרת הדברות''' - דרוש פיליסופי לבאר איך שכל דבור ודבר בא לעקור מלב עם הנבחר דתות ודעות קדומות ששרדו וששורדים גם עתה. נדפס בניו יורק, תרפ"ח, בהוצאת "פרדס".
*'''פרפראות לחכמה''' - חידושים וביאורים על חומש ומדרשי חז"ל על [[ספר בראשית]]. נדפס בשנת [[תרע"ח]].
*'''ז' חכמות בתלמוד'''
 
==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2612&pgnum=1 הספר 'פרפראות לחכמה']
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31784&pgnum=1 דרוש עשרת הדברות]
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סודובסקי, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ט]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]

גרסה אחרונה מ־14:54, 1 בדצמבר 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שלמה סדובסקי (תרל"טו' בחשוון תש"ז) היה מראשוני תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ולאחר מכן רב ברוצ'סטר שבארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ברוגטשוב שבפלך מוהילוב בשנת תרל"ט, להוריו פייגה רבקה ור' יהודה לייב יעקב מינוביטש, ששימש כר"מ בינוביטש. אביו, ר' יעקב ליב, היה בנו של ר' עזרא ממקושרי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.

למד בישיבה בקובנה ואחר כך היה מראשוני התמימים בתומכי תמימים ליובאוויטש ובתומכי תמימים זעמבין, שם התחיל ללמוד בתרנ"ח. כשהגיע לליובאוויטש, היה שותף בויכוח עם אפיקורס בשם ווינשטין שהיה מורה בבית הספר בעיר, והוא נצחו, עד שהמורה לא מצא מילים לענות לו. כשסיפר על כך לאדמו"ר הריי"צ שהיה מנהל הישיבה, לא היה הרבי הריי"צ מרוצה מכך.

היה חתנו של הרב שלמה חיים קוטאין שהיה השוחט בליובאוויטש. בתר"ס מונה למסור שיעור בנגלה בפני התלמידים בזמעבין, וכחלק מהנהלת הישיבה.

בשנת תרס"ב נסע לארצות הברית, ומשנת תרס"ה שימש כרב של קהילה באולבני שבניו יורק. בשנת תרע"א הוזמן על ידי בתי הכנסת האורתודוקסיים בעיר רוצ'סטר, ניו יורק, לשמש כרב הראשי של העיר, והגיע אליה לשבת נחמו. הוא כיהן כרב בקהילות "אגודת אחים – נוסח האר"י", "בית ישראל", "בית הכנסת החדש" ו"נוסח ספרד אנשי וולין", ובזכות כוח ביטויו המרשים התקבל באהדה רבה בקרב בני הקהילה. כרב הראשי היה מופקד על כלל ענייני הציבור, ואחד ממפעליו הראשונים היה ארגון מחדש של מערכת הכשרות בעיר, ובעיקר בתחום ייצור הבשר.

היה חבר דירקטוריון אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית משנת תרפ"ו ואחר כך היה ב'ועד לערי השדה'. כן כיהן כסגן נשיא באגודת התמימים. היה תורם סכומים גדולים עבור ישיבות תומכי תמימים ותורת אמת. היה מראשי הפעילים ב"ועד ההצלה של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו".

בתש"ג, היה מרבני אמריקה שחתמו על מכתב המחאה של אדמו"ר הריי"צ נגד העברת ילדים חרדים לחינוך חילוני על ידי הסוכנות. עמד בהתכתבויות הלכתיות עם הרוגצו'בר. כמה מהערותיו התורניות נדפסו בקובצי יגדיל תורה והפרדס.

הפתגם הידוע בלוח היום יום של י"א ניסן בנוגע לאופן ההנהגה ביום הולדת, לקוח מתוך מכתב שאדמו"ר הריי"צ שיגר אליו בי"ט תמוז ת"ש[1].

נפטר בו' בחשוון תש"ז ברוצ'סטר, ונקבר בבית העלמין המקומי. כעבור כמה שנים הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונטמנו מחדש בבית הקברות הישן בטבריה.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דרוש עשרת הדברות - דרוש פיליסופי לבאר איך שכל דבור ודבר בא לעקור מלב עם הנבחר דתות ודעות קדומות ששרדו וששורדים גם עתה. נדפס בניו יורק, תרפ"ח, בהוצאת "פרדס".
  • פרפראות לחכמה - חידושים וביאורים על חומש ומדרשי חז"ל על ספר בראשית. נדפס בשנת תרע"ח.
  • ז' חכמות בתלמוד

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים