![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שמואל וינר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"" |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[הרבי הריי"צ]]. הלה רצה לעזוב את [[רוסיה]], אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד. | ר' '''שמואל וינר''' היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת [[תרפ"ה]] מהווה היסוד ליסוד "[[ספריית ליובאוויטש]]" על ידי [[הרבי הריי"צ]]. הלה רצה לעזוב את [[רוסיה]], אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד. | ||
[[אדמו"ר מוהריי"צ]] נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אוסף שניאורסון]], שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש [[חשון]]-[[כסלו]] [[תרפ"ה]] נרכשה הספרייה. | [[אדמו"ר מוהריי"צ]] נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אוסף שניאורסון]], שניתנה למשמרת במחסנים ב[[מוסקבה]] - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש [[חשון]]-[[כסלו]] [[תרפ"ה]] נרכשה הספרייה. | ||
ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי | ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות ב[[אידיש]], וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות. | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|וינר שמואל]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|וינר שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:32, 3 בינואר 2025
ר' שמואל וינר היה אספן וביבליוגרף. רכישת ספריתו בשנת תרפ"ה מהווה היסוד ליסוד "ספריית ליובאוויטש" על ידי הרבי הריי"צ. הלה רצה לעזוב את רוסיה, אולם השלטונות לא הרשו לו לקחת את ספרייתו עמו. הוא החליט איפוא לפנות אל אדמו"ר הריי"צ והציע לו לקנות את ספרייתו הגדולה במחיר טוב ובתנאי תשלום נוחים במיוחד.
אדמו"ר מוהריי"צ נענה להצעה, מכיון שבאותה תקופה נודע שספרייתו של אדמו"ר הרש"ב, אוסף שניאורסון, שניתנה למשמרת במחסנים במוסקבה - הולאמה על-ידי השלטונות, ובחודש חשון-כסלו תרפ"ה נרכשה הספרייה.
ספרייה זו היוותה את הפתח לבניית ספרייה של ממש, מכיוון שבספרייה זו היו קבוצות ביבליאגרפיות, כמו ארבע מאות דפוסים של 'הגדות'; מאה וארבעים 'קינות' ומאה וארבעים 'סליחות'; כשישים סידורי תפילה בנוסחאות שונות; מחזורים; כמה חוברות של תחינות באידיש, וסיפורי מעשיות. ובעיקר - ספרי מדע וספרות.