![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מרדכי חפץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (65 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי חפץ''' - מוטל דיסנר | [[קובץ:מרדכי חפץ הי"ד.png|ממוזער|195x195 פיקסלים|הרב מרדכי חפץ]] | ||
[[קובץ:ר' מרדכי חפץ.png|ממוזער|ר' מרדכי חפץ|215x215 פיקסלים]]{{פירוש נוסף|נוכחי=שוחט בריגא|אחר=חסיד של ה[[אדמו"ר הצמח צדק|צמח צדק]]|ראו=[[מרדכי חפץ (חסיד הצמח צדק)|מרדכי חפץ]]}} | |||
הרב '''מרדכי חפץ''' ([[תרמ"ט]] - [[תש"א]]; ידוע בכינוי '''מוטל דיסנר''') היה [[שוחט|שו"ב]] ב[[ריגא]], מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה, ומהעומדים בראש סניף אגודת חסידי חב"ד בלטביה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]], יג, עמ' שכט.}}. בין יתר תפקידיו מונה להיות מ[[שלושת הרועים]] של ארגון '[[אחות התמימים]]'. בשנת [[תרח"צ]] שימש כ[[שד"ר]] עבור '[[מעמד]]' בארצות הברית. | |||
== תולדות חיים == | |||
נולד ב[[דיסנא]] בשנת [[תרמ"ט]] לערך{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. במסמכים רשמיים כתוב שנולד 05/26/1869 (ט"ז סיון תרכ"ט).}} לאביו ר' שניאור זלמן<ref>כך חותם בשטר התנאים של הרבי.</ref> בנו של הרב [[מרדכי חפץ (חסיד הצמח צדק)|מרדכי חפץ]]<ref>"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 228 הערה 461.</ref> ולאמו מרת שיינא. | |||
בהגיעו לפרקו נשא את | בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מה"[[חוזר|חוזרים]]" אצל [[הרבי הרש"ב]]. באותן שנים למד [[שחיטה]] אצל השוחט ר' [[שלמה חיים קיטאין|שלמה חיים קוטאין]] ובשנת [[תרס"ח]] החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה{{הערה|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.}}. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את לאה בתו של [[שוחט ובודק|שו"ב]] ב[[ריגה]], ונתמנה בעצמו לשו"ב בעיר, ובמקביל עסק בייצור טליתות. | ||
ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] התוועד [[ | ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] התוועד [[הרבי הריי"צ]] בריגה והורה לר' מרדכי להשקיע עצמו ב[[הפצת המעיינות]]. ר' מרדכי קיים את הוראתו והפך ל[[משפיע]] בלתי רשמי בריגה. | ||
[[קובץ:מרדכי חפץ.jpg|ממוזער|188x188 פיקסלים|ר' מרדכי חפץ]] | |||
בהיות [[הרבי הריי"צ]] בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני [[בית רבי]], ביניהם ר' מרדכי. | |||
בהמשך להקמת [[אחות התמימים]] בפולין, הורה הרבי הריי"צ לייסד סניף בריגה, והמשפיעים שנבחרו לעמוד בראש הסניף היו הרב [[אברהם אליהו אשרוב]], הרב חפץ, והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת המשפיעים כונו על ידי [[הרבי הריי"צ]] "[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]". | |||
בשנת [[תרח"צ]] מינה [[הרבי הריי"צ]] את ר' מרדכי לשד"ר בארצות הברית. ר' מרדכי נסע לשם ובנסיעותיו קירב בני ישיבות רבים ל[[תורת החסידות]]. בתום שלושה חודשים, ב[[אייר]] [[תרח"צ]] חזר לריגה. | |||
ב[[מלחמת העולם השנייה]] עשה [[הרבי הריי"צ]] מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ [[תש"א]] נספה על קידוש השם. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לאחר מותו, ב[[ט' טבת]] [[תש"ב]]<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] אגרת א'של (ח"ה ע' רלא).</ref>. | |||
== משפחתו == | |||
*חתנו, ר' [[ברוך דובער יודוביץ']]. | |||
*בנו, ר' אפרים<ref>נולד ב[[ל' בשבט|ל' שבט]] [[תרע"ה]]. נספה ב[[ריגה]] בשנת [[תש"א]].</ref> - שוחט בריגה. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{הערות שוליים}} | ||
[[ | {{מיון רגיל:חפץ מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בלטביה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדיסנא]] | |||
[[קטגוריה:אישים בריגא]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:47, 31 במרץ 2026
הרב מרדכי חפץ (תרמ"ט - תש"א; ידוע בכינוי מוטל דיסנר) היה שו"ב בריגא, מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה, ומהעומדים בראש סניף אגודת חסידי חב"ד בלטביה[1]. בין יתר תפקידיו מונה להיות משלושת הרועים של ארגון 'אחות התמימים'. בשנת תרח"צ שימש כשד"ר עבור 'מעמד' בארצות הברית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בדיסנא בשנת תרמ"ט לערך[2] לאביו ר' שניאור זלמן[3] בנו של הרב מרדכי חפץ[4] ולאמו מרת שיינא.
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מה"חוזרים" אצל הרבי הרש"ב. באותן שנים למד שחיטה אצל השוחט ר' שלמה חיים קוטאין ובשנת תרס"ח החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה[5]. בהגיעו לפרקו נשא את לאה בתו של שו"ב בריגה, ונתמנה בעצמו לשו"ב בעיר, ובמקביל עסק בייצור טליתות.
בשמחת תורה תרפ"ט התוועד הרבי הריי"צ בריגה והורה לר' מרדכי להשקיע עצמו בהפצת המעיינות. ר' מרדכי קיים את הוראתו והפך למשפיע בלתי רשמי בריגה.
בהיות הרבי הריי"צ בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב אדמו"ר הריי"צ את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני בית רבי, ביניהם ר' מרדכי.
בהמשך להקמת אחות התמימים בפולין, הורה הרבי הריי"צ לייסד סניף בריגה, והמשפיעים שנבחרו לעמוד בראש הסניף היו הרב אברהם אליהו אשרוב, הרב חפץ, והרב אליהו חיים אלטהויז. שלושת המשפיעים כונו על ידי הרבי הריי"צ "שלושת הרועים".
בשנת תרח"צ מינה הרבי הריי"צ את ר' מרדכי לשד"ר בארצות הברית. ר' מרדכי נסע לשם ובנסיעותיו קירב בני ישיבות רבים לתורת החסידות. בתום שלושה חודשים, באייר תרח"צ חזר לריגה.
במלחמת העולם השנייה עשה הרבי הריי"צ מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ תש"א נספה על קידוש השם. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב לאחר מותו, בט' טבת תש"ב[6].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, ר' ברוך דובער יודוביץ'.
- בנו, ר' אפרים[7] - שוחט בריגה.
הערות שוליים
- ^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, יג, עמ' שכט.
- ^ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. במסמכים רשמיים כתוב שנולד 05/26/1869 (ט"ז סיון תרכ"ט).
- ^ כך חותם בשטר התנאים של הרבי.
- ^ "אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 228 הערה 461.
- ^ ישראל ג'ייקובסון, זכרון לבני ישראל, ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.
- ^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ אגרת א'של (ח"ה ע' רלא).
- ^ נולד בל' שבט תרע"ה. נספה בריגה בשנת תש"א.