לדלג לתוכן

תומכי תמימים בני ברק – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ לפי הכללים לא כותבים שלוחים (diffedit)
 
(172 גרסאות ביניים של 64 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|שם=תומכי תמימים בני ברק
|תמונה=[[קובץ:זאל ישיבה קטנה בני ברק.jpg|250px]]
|תמונה=תותל בב.jpg
|כתובית=אולם הלימודים בישיבה ([[אלול]] [[תש"ע]])
|כתובית=התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ"א)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=שנה"ל [[תשנ"ה]]
|תאריך יסוד= אלול [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[בני ברק]]
|מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
|מנכ"ל =הרב לוי רוזנברג
|[[משפיע]] ראשי= הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ
|מנהל גשמי=הרב לוי רוזנברג
|מספר תלמידים=150
|מספר תלמידים=150
|ספר פלפולים=
|ספר פלפולים=
שורה 17: שורה 15:
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים בני ברק''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] בשנת [[תשנ"ה]]. בתחילה הוקמה ישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה אף יישיבה הגדולה, הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ושימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן כראש הישיבה בישיבה הגדולה בבני ברק, וכראש הישיבה תחתיו נכנס לכהן הרב [[יוסף יצחק קפלן]] ששימש עד שנה זו כ[[משגיח]] בישיבה.
}}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] באלול שנת [[תשנ"ד]].
 
בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס"ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.
 
==היסטוריה==
ביחידות של ראש עיריית בני ברק ר' [[יצחק גרשטנקורן]] עם הרבי ב[[ט"ו בתמוז]] [[תשי"ג]] עלה נושא הקמת ישיבה חב"דית בבני ברק כשהרבי שואל על מקום ועל בנין והעלויות שלהם. במכתב ששיגר אחרי היחידות לרב [[יעקב לנדא]] כתב זאת ראש העיר וציין את התרשמותו שלרבי יש חשק לגשת לפתוח ישיבת חב"ד בבני ברק<ref>תשורה וינטראוב - ליפשיץ</ref>.
 
בשנת [[תשט"ו]] הקצתה העירייה מגרש עבור הקמת הישיבה וכשכתב על כך הרב לנדא לרבי התקבל מכתב ארוך בו הסביר הרבי ש"ענין זה בבני ברק עדיין מוקדם הוא" בנמקו שהדבר עלול להזיק להפצת המעיינות בהיכלי הישיבות הקיימות בבני ברק ולעורר התנגדות מהנהלותיהם עקב החשש מתחרות ומעבר התלמידים מישיבתם לישיבה חב"ד, וכדי לשכנע את תלמידיהם שלא לעבור לישיבה יצביעו על כך שרמת לימוד ה[[נגלה]] שבישיבה החדשה שבוודאי תהיה נמוכה בתחילה משאר הישיבות הוותיקות<ref>המכתב נדפס בבית משיח י' סיון תשפ"ה</ref>.
 
בשנת [[תשמ"ג]] עלתה ההצעה שוב ע"י הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר והרבי שוב הגיב לשלילה בכתבו במענה: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?"<ref>ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה 79</ref>.
 
בשנת [[תשנ"ד]], על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים ובשילוב עידוד גלוי שקיבל הרב [[שלמה רוזנברג]] אחרי ג' תמוז, הוקמה הישיבה.
 
תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא).
 
בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.
 
ראש הישיבה הראשון היה הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס"ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן רק כראש הישיבה בישיבה גדולה בבני ברק.
 
במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.


בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.
בשנת [[תשס"ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.


תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת ברחוב [[רש"י]] ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתיתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרה). בשנת [[תשס"ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.
בשנת הלימודים [[תשע"ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.


בשנה"ל תשע"ב התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.
בחורף [[תשפ"ג]] עזב הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]] את הישיבה ואת מקומו מילא הרב [[אליעזר קרישבסקי]].
 
ב[[כ"ט חשון]] [[תשע"ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין{{הערה|קומת הפנימייה של שיעור ב'}}, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.
 
בליל [[כ' בסיוון|כ' סיוון]] [[תשפ"ה]], עקב מתקפת טילים מאיראן על ישראל, נפגע בניין הישיבה עקב הדף הטיל שנפל כ-50 מטרים מהבניין, הנזק שנגרם היה בעיקר במבנה עצמו, בחלונות ודלתות של הזאל והחדר אוכל, וקומה 6, הפנימייה של תלמידי שיעור ג' שיצאה לגמרי מכלל שימוש. הרב [[ישראל ויינפלד|ישראל ווינפלד]] ששהה במבנה באותו הלילה, יצא ללא פגע בשל שהייה באחד מהממ"דים בישיבה. הבחורים למעט שיעור ג' חזרו לאחר כשבוע בלבד.
 
מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.
 
בסוף שנת הלימודים [[תשפ"ה]] עזב הרב [[אליעזר קרישבסקי]] את הישיבה לישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה החדשה]], ממלא מקומו הוא הרב מנחם מענדל ברים בתור משגיח.
 
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] מונה הישיבה כ-150 תלמידים.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==
====מנהל רוחני====
{{טורים
| תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]
* מנהל - [[לוי יצחק רוזנברג]]
* משגיח כללי - הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]
* משגיח - הרב מנחם מענדל ברים.
* אחראי לילה - הרב [[דניאל שאול אהרון]].
 
;[[ר"מים]]:
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]
*הרב [[לוי יצחק וילהלם]]
*הרב [[ישראל ויינפלד]]
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]
*הרב אליעזר גולכובסקי
*הרב שמעיה גרינוולד
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]
*הרב יצחק גרינוולד
*הרב [[מנחם מענדל מרכוס]]


====הנהלה גשמית====
*ר' שמואל רוזנברג.
ר' שלום בער רוזנברג.


====[[משגיח]] ראשי ומשפיע ראשי====
;[[משפיע]]ים
*הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ.
*הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]
====משגיח====
* הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]
*הרב מנחם מענדל זלמנוביץ.
*הרב אליעזר גלוכובסקי
====רמי"ם====
*הרב [[יוסף דובער קסטל]]
*הרב יוסף יצחק כ"ץ
*הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]
*הרב מרדכי גולדשמיד.
*הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]
*הרב לוי יצחק וילהלם.
*הרב ישראל וינפלד.
*הרב שמואל גרינוולד.
*הרב מנחם מענדל כץ.
*הרב יוסף דובער קסטל.
*הרב דוברוסקין.
*הרב אליעזר גולכובסקי.
*הרב יוסף פרסמן.
*הרב גרינוולד.
*הרב מ"מ זלמנוביץ'.


====משפיעים====
===צוות בעבר===
*הרב יוסף יצחק כ"ץ
* הרב [[לימא וילהלם]]
*הרב אליעזר גלוכובסקי.
* הרב [[אברהם אשר בלינוב (אלעד)]]
*הרב מנחם מענדל קסטל.
* הרב [[דניאל מקובצקי]]
*הרב שניאור זלמן דוברוסקין.
* הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]]
* הרב [[יוסף יצחק קפלן]]
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]
* הרב [[דוד זילברשטרום]]
* הרב [[פנחס סלפושניק]]
* הרב [[משה אסולין]]
}}


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}
 
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_שריפה_בישיבת_תותל_בבני_ברק_התלמידים_נשלחו_לביתם_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}
*[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-בני-ברק/ תג: ישיבת חב"ד בני ברק] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/war/1218891/ פגיעת הטיל בבניין הישיבה]
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ב]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

גרסה אחרונה מ־05:32, 23 בנובמבר 2025

תומכי תמימים בני ברק

התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ"א)
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד אלול תשנ"ד
מיקום רח' ברוט 11 בני ברק
מייסד הרב שלמה רוזנברג
ראש הישיבה הרב בנימין קופרמן
מספר תלמידים 150

ישיבת תומכי תמימים בני ברק נוסדה על ידי הרב שלמה רוזנברג באלול שנת תשנ"ד.

בתחילה הוקמה הישיבה הקטנה ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב חנניה יוסף אייזנבך ששימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז החליף אותו הרב יוסף יצחק קפלן. בשנת תשס"ה מונה במקום הרב קפלן הרב בנימין קופרמן שמשמש כראש הישיבה עד היום.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביחידות של ראש עיריית בני ברק ר' יצחק גרשטנקורן עם הרבי בט"ו בתמוז תשי"ג עלה נושא הקמת ישיבה חב"דית בבני ברק כשהרבי שואל על מקום ועל בנין והעלויות שלהם. במכתב ששיגר אחרי היחידות לרב יעקב לנדא כתב זאת ראש העיר וציין את התרשמותו שלרבי יש חשק לגשת לפתוח ישיבת חב"ד בבני ברק[1].

בשנת תשט"ו הקצתה העירייה מגרש עבור הקמת הישיבה וכשכתב על כך הרב לנדא לרבי התקבל מכתב ארוך בו הסביר הרבי ש"ענין זה בבני ברק עדיין מוקדם הוא" בנמקו שהדבר עלול להזיק להפצת המעיינות בהיכלי הישיבות הקיימות בבני ברק ולעורר התנגדות מהנהלותיהם עקב החשש מתחרות ומעבר התלמידים מישיבתם לישיבה חב"ד, וכדי לשכנע את תלמידיהם שלא לעבור לישיבה יצביעו על כך שרמת לימוד הנגלה שבישיבה החדשה שבוודאי תהיה נמוכה בתחילה משאר הישיבות הוותיקות[2].

בשנת תשמ"ג עלתה ההצעה שוב ע"י הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כאשר והרבי שוב הגיב לשלילה בכתבו במענה: "האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?"[3].

בשנת תשנ"ד, על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים ובשילוב עידוד גלוי שקיבל הרב שלמה רוזנברג אחרי ג' תמוז, הוקמה הישיבה.

תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין "מאפיית כהן" ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין חסידות נדבורנא (ברחוב עזרא).

בשנת תשס"ד עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.

ראש הישיבה הראשון היה הרב אברהם אשר בלינוב ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב חנניה יוסף אייזנבך ששימש בתפקידו עד לשנת תשס"ג, אז עבר על פי הוראתו של הרב משה יהודה לייב לנדא לכהן רק כראש הישיבה בישיבה גדולה בבני ברק.

במקומו מונה הרב יוסף יצחק קפלן, ששימש עד אז כמשגיח בישיבה.

בשנת תשס"ה עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב בנימין קופרמן שמשמש כראש הישיבה עד היום.

בשנת הלימודים תשע"ב התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ"ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ"ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.

בחורף תשפ"ג עזב הרב יוסף יצחק כ"ץ את הישיבה ואת מקומו מילא הרב אליעזר קרישבסקי.

בכ"ט חשון תשע"ט פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין[4], והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.

בליל כ' סיוון תשפ"ה, עקב מתקפת טילים מאיראן על ישראל, נפגע בניין הישיבה עקב הדף הטיל שנפל כ-50 מטרים מהבניין, הנזק שנגרם היה בעיקר במבנה עצמו, בחלונות ודלתות של הזאל והחדר אוכל, וקומה 6, הפנימייה של תלמידי שיעור ג' שיצאה לגמרי מכלל שימוש. הרב ישראל ווינפלד ששהה במבנה באותו הלילה, יצא ללא פגע בשל שהייה באחד מהממ"דים בישיבה. הבחורים למעט שיעור ג' חזרו לאחר כשבוע בלבד.

מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.

בסוף שנת הלימודים תשפ"ה עזב הרב אליעזר קרישבסקי את הישיבה לישיבת תומכי תמימים אור יהודה החדשה, ממלא מקומו הוא הרב מנחם מענדל ברים בתור משגיח.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ו מונה הישיבה כ-150 תלמידים.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ תשורה וינטראוב - ליפשיץ
  2. ^ המכתב נדפס בבית משיח י' סיון תשפ"ה
  3. ^ ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה 79
  4. ^ קומת הפנימייה של שיעור ב'