לדלג לתוכן

רפאל נימוטין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
לוי ק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:ר' רפאל נימויטין.JPG.jpg|ממוזער|264x264 פיקסלים|ר' רפאל נימויטין]]
הרב '''רפאל נימוטין''' ([[תרס"ט]]-[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד שהתגורר ב[[לנינגרד]] ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' ב[[ירושלים]].
הרב '''רפאל נימוטין''' ([[תרס"ט]] - [[ט' ניסן]] [[תשס"ד]]) היה [[שוחט]] חסיד חב"ד שהתגורר ב[[לנינגרד]] ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר ב[[שכונת רמות]] א' שב[[ירושלים]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 7: שורה 7:
בילדותו עברה משפחתו בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] להתגורר ב[[פטרבורג]] ואביו ניהל במקום מסעדה יהודית כשרה ובית הארחה, כדי שהעוברים ושבים בעיר יוכלו להתארח במקום ראוי לשומרי תורה ומצוות ולאכול [[מזון]] כשר.
בילדותו עברה משפחתו בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] להתגורר ב[[פטרבורג]] ואביו ניהל במקום מסעדה יהודית כשרה ובית הארחה, כדי שהעוברים ושבים בעיר יוכלו להתארח במקום ראוי לשומרי תורה ומצוות ולאכול [[מזון]] כשר.


בהיותו ילד צעיר, זכה לישון בחדר אחד יחד עם [[הרבי]] שהגיע בשנת [[תרפ"ד]] לבקר את חותנו לעתיד [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתגורר באותה שעה ב[[פטרבורג]], והוא אף זכה שהרבי ילמד אותו הקלדה עיוורת כאות הוקרה על זה שנתן לו את מיטתו האישית.
בהיותו ילד צעיר, זכה לישון בחדר אחד יחד עם [[הרבי]] שהגיע בשנת [[תרפ"ד]] לבקר את חותנו לעתיד [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתגורר באותה שעה ב[[פטרבורג]], והוא אף זכה שהרבי ילמד אותו הקלדה עיוורת כאות הוקרה על זה שנתן לו את מיטתו האישית{{הערה|אך ראו עדותו של יוסף יצחק כצמן שבמשך שלושה חודשים הרבי ישן עמו באותה חדר ולא החליף עמו כמעט מילה מלבד מילות נימוס בודדות [https://col.org.il/files/old/files/0.35236323632_6020699.pdf קובץ וא"ו תשרי] בהוצאת ועד תלמידי התמימים ה'תשע"ו. כך גם בריאיון של ר' רפאל עצמו בשבועון כפר חב"ד, גליון 491 (ערב ראש- השנה תשנ"ב), עמוד 48: "באותה תקופה התגורר בביתנו הרבי שליט"א. הוא התאכסן בחדר שלי וכשהגעתי היינו שנינו באותו חדר... קשה מאוד היה לדבר עם הרבי שליט"א בעת ששהינו יחד באותו חדר. הוא היה תמיד אדם מאוד מופנם, סגור מאוד בעצמו, וממעט לדבר... האצילות שלו והרצינות הגדולה שלו זה משהו שאי אפשר לתאר. הוא היה עסוק תמיד. אף פעם לא היה אפילו שניה אחת שהתבטל, רוב הזמן למד או כתב. הוא היה מגיע כמעט תמיד אחרון לחדר, ועוזב אותו ראשון. הוא היה מכונס בתוך עצמו, עסוק בענייניו, ולא דיבר כמעט עם איש".}}.


לרגל ה[[בר מצווה]] שלו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם אביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לו לקבוע מקום לתפילתו ולא להסתובב בשעת התפילה בבית הכנסת אנה ואנה כשידיו משחקות עם רצועות התפילין של ראש (ותוך כדי הדברים הראה [[אדמו"ר הריי"צ]] בידיו את התנועה של אלו שעושים כך).
לרגל ה[[בר מצווה]] שלו נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם אביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לו לקבוע מקום לתפילתו ולא להסתובב בשעת התפילה בבית הכנסת אנה ואנה כשידיו משחקות עם רצועות התפילין של ראש (ותוך כדי הדברים הראה [[אדמו"ר הריי"צ]] בידיו את התנועה של אלו שעושים כך).


היה נכנס ויוצא בבית הגאון הראגאצ'ווי ר' יוסף ראזין בלענינגראד.
היה נכנס ויוצא בבית הגאון הראגאצ'ווי ר' [[יוסף רוזין|יוסף ראזין]] בלענינגראד.


בשנת [[תרצ"ז]] לאחרי שאביו הר"ר שמואל הי"ד נאסר בשנת תרצ"ז, הוא הי' מהראשונים של העשרה הרוגי מלכות, נאסר בחודש מנ"א [[תרצ"ז]], והרגו אותו במרתפי הנ.ק.וו.ד לאחרי שבועיים בחודש אלול תרצ"ז, הנה כל משפחתו נשלחו לגלות מעיר לנינגרד, בסיביר, והי' שם יותר מ20 שנה בגלות, באמצע שנות המלחמה, שאז ידי הנ.ק.וו.ד. היו עסוקים בעניני המלחמה, יצא ממקום גלותו, ו[[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת פאשע, והמשיך להתגורר בעיר, עד שנאסר עוד הפעם לאחרי המלחמה, וכשהצליחו לתופסו נכלא ונשלח לגלות למשך 17 שנה, מהכלא נשלח לגלות ל[[קזחסטאן]] בערים [[אלמא אטא]] ו[[קוסטנאי]]. ולאחרי שיצא לחירות בסוף שנות החמישים [[מניין אומות העולם|למניינם]] במיתת [[סטלין]], הנה היות שרכש את אומנות ה[[שוחט|שחיטה]] בעת היותו צעיר לימים ושימש אצל זקנו הגאון החסיד הר"ר יהושע נימוטין בעיר וויטבסק, וקיבל ממנו קבלה. הנה מאחר ולא היו שוחטים בעיר לנינגרד, לקח הוא על עצמו את מלאכת הזביחה ועסק ב[[מסירות נפש]] בשחיטת [[בשר]] כשר תחת מגף השלטון הסובייטי, ואף עסק בהכשרת שוחטים אחרים באומנות זו חרף הסכנה שבדבר. ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]] ערכה מרדף נרחב אחריו.  
לאחרי שאביו הר"ר שמואל הי"ד נאסר בשנת [[תרצ"ז]], הוא הי' מהראשונים של ה[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|הרוגי מלכות]], נאסר ב[[אב (חודש)|חודש מנ"א]] [[תרצ"ז]], והרגו אותו במרתפי הנ.ק.וו.ד לאחרי שבועיים בחודש אלול תרצ"ז, הנה כל משפחתו נשלחו לגלות מעיר לנינגרד, בסיביר, והי' שם יותר מ20 שנה בגלות, באמצע שנות המלחמה, שאז ידי הנ.ק.וו.ד. היו עסוקים בעניני המלחמה, יצא ממקום גלותו, ו[[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת פאשע, והמשיך להתגורר בעיר, עד שנאסר עוד הפעם לאחרי המלחמה, וכשהצליחו לתופסו נכלא ונשלח לגלות למשך 17 שנה, מהכלא נשלח לגלות ל[[קזחסטן]] בערים [[אלמא אטא]] ו[[קוסטנאי]]. ולאחרי שיצא לחירות בסוף שנות החמישים [[מניין אומות העולם|למניינם]] במיתת [[סטלין]], הנה היות שרכש את אומנות ה[[שוחט|שחיטה]] בעת היותו צעיר לימים ושימש אצל זקנו הגאון החסיד הר"ר יהושע נימוטין בעיר וויטבסק, וקיבל ממנו קבלה. הנה מאחר ולא היו שוחטים בעיר לנינגרד, לקח הוא על עצמו את מלאכת הזביחה ועסק ב[[מסירות נפש]] בשחיטת [[בשר]] כשר תחת מגף השלטון הסובייטי, ואף עסק בהכשרת שוחטים אחרים באומנות זו חרף הסכנה שבדבר. ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]] ערכה מרדף נרחב אחריו.  


עם נפילת מסך הברזל, יצא את גבולות ברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התיישב בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונפטר בשיבה טובה ב[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]] בגיל 95 ונטמן בהר המנוחות.
החזיק בתוך ביתו מקווה טהרה ששימש יהודים מכל רחבי ברית-המועצות. הק.ג.ב. עקב תדיר אחר ביתו, אולם בזכות הקשרים שהצליח לטוות עם אישי הממשל המקומיים באמצעות שוחד שהעביר להם, עמדו לו להינצל שוב ושוב.
 
במשך מספר פעמים ביקש את רשות הרבי לעזוב את רוסיה, אך הרבי הורה לו להישאר לפעול לשימור הגחלת היהודית{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf גי קרוןב גליון 117 עמוד 9].}}. עם נפילת מסך הברזל, יצא את גבולות ברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התיישב בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונפטר ב[[ט' ניסן]] [[תשס"ד]] בגיל 95 ונטמן בהר המנוחות.


על שמו הוקם "[[מכון ר"ן]]" ב[[מוסקבה]], הנושא את שמו בראשי תיבות, וממשיך בדרכו העמדת שוחטים יראי שמים עבור הקהילה היהודית ב[[רוסיה]] ובתפוצות.
על שמו הוקם "[[מכון ר"ן]]" ב[[מוסקבה]], הנושא את שמו בראשי תיבות, וממשיך בדרכו העמדת שוחטים יראי שמים עבור הקהילה היהודית ב[[רוסיה]] ובתפוצות.


==מתלמידיו==
*ר' [[אלכסנדר שיינין]]
*הרב [[יצחק קוגן]]
== לקריאה נוספת ==
'''מודעה על פטירתו''' - [[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]] גליון 459 עמ' 70. {{שבועון בית משיח}}
==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/4332 הודעה על פטירתו] {{COL}}
*[https://files.anash.org/uploads/2019/11/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf מענות קודש ה'תשמ"ח]: סו-סז, קסז
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נימוטין, רפאל}}
{{מיון רגיל:נימוטין, רפאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים בלנינגרד]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

גרסה אחרונה מ־03:00, 8 במרץ 2026

ר' רפאל נימויטין

הרב רפאל נימוטין (תרס"ט - ט' ניסן תשס"ד) היה שוחט חסיד חב"ד שהתגורר בלנינגרד ומסר נפשו על מנת להעמיד שוחטים שומרי תורה ומצוות. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת רמות א' שבירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בדווינסק בשנת תרס"ט לאביו החסיד ר' שמואל נימוטין.

בילדותו עברה משפחתו בהוראת אדמו"ר הרש"ב להתגורר בפטרבורג ואביו ניהל במקום מסעדה יהודית כשרה ובית הארחה, כדי שהעוברים ושבים בעיר יוכלו להתארח במקום ראוי לשומרי תורה ומצוות ולאכול מזון כשר.

בהיותו ילד צעיר, זכה לישון בחדר אחד יחד עם הרבי שהגיע בשנת תרפ"ד לבקר את חותנו לעתיד אדמו"ר הריי"צ שהתגורר באותה שעה בפטרבורג, והוא אף זכה שהרבי ילמד אותו הקלדה עיוורת כאות הוקרה על זה שנתן לו את מיטתו האישית[1].

לרגל הבר מצווה שלו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ יחד עם אביו, ואדמו"ר הריי"צ הורה לו לקבוע מקום לתפילתו ולא להסתובב בשעת התפילה בבית הכנסת אנה ואנה כשידיו משחקות עם רצועות התפילין של ראש (ותוך כדי הדברים הראה אדמו"ר הריי"צ בידיו את התנועה של אלו שעושים כך).

היה נכנס ויוצא בבית הגאון הראגאצ'ווי ר' יוסף ראזין בלענינגראד.

לאחרי שאביו הר"ר שמואל הי"ד נאסר בשנת תרצ"ז, הוא הי' מהראשונים של ההרוגי מלכות, נאסר בחודש מנ"א תרצ"ז, והרגו אותו במרתפי הנ.ק.וו.ד לאחרי שבועיים בחודש אלול תרצ"ז, הנה כל משפחתו נשלחו לגלות מעיר לנינגרד, בסיביר, והי' שם יותר מ20 שנה בגלות, באמצע שנות המלחמה, שאז ידי הנ.ק.וו.ד. היו עסוקים בעניני המלחמה, יצא ממקום גלותו, ונשא את זוגתו מרת פאשע, והמשיך להתגורר בעיר, עד שנאסר עוד הפעם לאחרי המלחמה, וכשהצליחו לתופסו נכלא ונשלח לגלות למשך 17 שנה, מהכלא נשלח לגלות לקזחסטן בערים אלמא אטא וקוסטנאי. ולאחרי שיצא לחירות בסוף שנות החמישים למניינם במיתת סטלין, הנה היות שרכש את אומנות השחיטה בעת היותו צעיר לימים ושימש אצל זקנו הגאון החסיד הר"ר יהושע נימוטין בעיר וויטבסק, וקיבל ממנו קבלה. הנה מאחר ולא היו שוחטים בעיר לנינגרד, לקח הוא על עצמו את מלאכת הזביחה ועסק במסירות נפש בשחיטת בשר כשר תחת מגף השלטון הסובייטי, ואף עסק בהכשרת שוחטים אחרים באומנות זו חרף הסכנה שבדבר. המשטרה החשאית ערכה מרדף נרחב אחריו.

החזיק בתוך ביתו מקווה טהרה ששימש יהודים מכל רחבי ברית-המועצות. הק.ג.ב. עקב תדיר אחר ביתו, אולם בזכות הקשרים שהצליח לטוות עם אישי הממשל המקומיים באמצעות שוחד שהעביר להם, עמדו לו להינצל שוב ושוב.

במשך מספר פעמים ביקש את רשות הרבי לעזוב את רוסיה, אך הרבי הורה לו להישאר לפעול לשימור הגחלת היהודית[2]. עם נפילת מסך הברזל, יצא את גבולות ברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התיישב בשכונת רמות בירושלים, ונפטר בט' ניסן תשס"ד בגיל 95 ונטמן בהר המנוחות.

על שמו הוקם "מכון ר"ן" במוסקבה, הנושא את שמו בראשי תיבות, וממשיך בדרכו העמדת שוחטים יראי שמים עבור הקהילה היהודית ברוסיה ובתפוצות.

מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מודעה על פטירתו - שבועון בית משיח גליון 459 עמ' 70. קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ אך ראו עדותו של יוסף יצחק כצמן שבמשך שלושה חודשים הרבי ישן עמו באותה חדר ולא החליף עמו כמעט מילה מלבד מילות נימוס בודדות קובץ וא"ו תשרי בהוצאת ועד תלמידי התמימים ה'תשע"ו. כך גם בריאיון של ר' רפאל עצמו בשבועון כפר חב"ד, גליון 491 (ערב ראש- השנה תשנ"ב), עמוד 48: "באותה תקופה התגורר בביתנו הרבי שליט"א. הוא התאכסן בחדר שלי וכשהגעתי היינו שנינו באותו חדר... קשה מאוד היה לדבר עם הרבי שליט"א בעת ששהינו יחד באותו חדר. הוא היה תמיד אדם מאוד מופנם, סגור מאוד בעצמו, וממעט לדבר... האצילות שלו והרצינות הגדולה שלו זה משהו שאי אפשר לתאר. הוא היה עסוק תמיד. אף פעם לא היה אפילו שניה אחת שהתבטל, רוב הזמן למד או כתב. הוא היה מגיע כמעט תמיד אחרון לחדר, ועוזב אותו ראשון. הוא היה מכונס בתוך עצמו, עסוק בענייניו, ולא דיבר כמעט עם איש".
  2. ^ גי קרוןב גליון 117 עמוד 9.