ניקולייב – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־20:02, 19 בפברואר 2026

ניקולייב (מכונה גם בשם מיקאלאיעוו) היא העיר בה נולד הרבי. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב שלום דובער גוטליב.

רבים מניגוני חב"ד באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים חריטונוב, והן ניגונים שנשמעו מפי הרב מאיר שלמה ינובסקי, ואחיו, ואביהם הרב ישראל לייב ינובסקי; וניגונים שנשמעו מפי ר' שמואל בצלאל אלטהויז ועוד^[1].

תולדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב, שם נערכה ברית המילה של הרבי

העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.

העיר ניקולייב נתייסדה בתור עיר נמל בשנת תקמ"ט, ובשנת תקע"א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקולייב. אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, באותה תקופה חלו על העיר חוקי תחום המושב (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו המומע לאה, אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה.

בשנת תקצ"ה אישר המושל הצבאי של ניקולייב את רבנותו של הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.

בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה.

בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקולייב למושל הצבאי מי"ז אדר תרי"ד, כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב אברהם דוד לאוואוט (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקולייב, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקולייב. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראזומנע בשנת תר"כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקולייב, התקיימו בחירות בכ"ב אייר תרכ"ב לרבנות ניקולייב, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקולייב, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.

בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ"ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.

טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ"ד) ברבנות ראמאנאווקא), למלא את מקומו ברבנות ניקולייב.

לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י"ז אדר תר"נ וקבורתו ביום ב׳ ח"י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

בשנות מלכות הצאר אלכסנדר השני, משנת תרט"ו, התפתחה היישוב היהודי למימדים גדולים, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.

עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"א ניסן תרס"ב נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב לוי יצחק והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב מאיר שלמה ינובסקי.

שם גדל הרבי עד שנת תרס"ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.

במכתב הרבי ^[2] לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקולייב, חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים ובשמחה כמנהג ניקולייב ואנשיה מאז".

רבני העיר החסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אברהם דוד לאוואטאר^[3]
הרב מאיר שלמה יאנאווסקי^[4]
הרב שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א) ^[5] ^[6]
הרב שלום דובער גוטליב - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב

חסידי חב"ד מהעיר ניקולייב[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום דובער גוטליב.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור ברגר, ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד בית משיח גליון 552 עמוד 32
שנים ראשונות קה"ת תשפ"א, פרק ראשון

ערים באוקראינה

אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסק • מחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנו • מחוז חמילנצקי - אניפולי • מחוז חרסון • סלאוויטא • מחוז לבוב • מחוז מיקולאייב • מחוז סומי - רומני • מחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקה • מחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וג • מחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'ין • פאהאר • מחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ' • מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוג • מחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'

עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין • עיירות בצרפת

‏‏

הערות שוליים

^ ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים!^[^{דרוש מקור]}
^ chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק
^ סב סבו של הרבי
^ סבו של הרבי שהיה חסיד של כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר הרש"ב
^ חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי
^ כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.

[1] ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים!^[^{דרוש מקור]}

[2] rary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק

[3] סב סבו של הרבי

[4] סבו של הרבי שהיה חסיד של כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר הרש"ב

[5] חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי

[6] כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אנדרטה ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקולייב]]
-'''ניקולאייב''' (מכונה גם בשם '''מיקולייב''') הינה העיר בה נולד [[הרבי]]. סבו של הרבי - הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה חסידו של הרבי הרש"ב שימש שם כרב, ולצידו כיהן גם חתנו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]] כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה על ידי השלטונות.
+'''ניקולייב''' (מכונה גם בשם '''מיקאלאיעוו''') היא העיר בה נולד [[הרבי]]. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב [[שלום דובער גוטליב]].
+רבים מ[[ניגוני חב"ד]] באים מעיר זו המפורסמת בניגוניה - הן ניגונים שחיברו האחים [[חריטונוב]], והן ניגונים שנשמעו מפי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], ואחיו, ואביהם הרב [[ישראל לייב ינובסקי]]; וניגונים שנשמעו מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ועוד{{הערה|ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים!{{מקור}}}}.
-הרבה מ[[ניגוני חב"ד]] באים מעיר זו שעיר זו היתה מפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת ינובסקי (הרב מאיר שלמה, ואחיו, וכמו"כ אביהם שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת [[חריטונוב]] ועוד.
 ==תולדות חב"ד בעיר==
 [[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקולייב, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]
-העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.
-סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [	המושבות היהודיות בפלך חרסון‏‏|מושבות (קלוניות) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת [[תקמ"ח]], גרו בה יהודים, אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].
+העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים הנהרות באג ואינגולא. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.
+העיר ניקולייב נתייסדה בתור עיר נמל בשנת [[תקמ"ט]], ובשנת תקע"א נתמנה הרב אפרים זלמן ראזומנע לרבה של ניקולייב. אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה,
+באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אשה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה.
+בשנת תקצ"ה אישר המושל הצבאי של ניקולייב את רבנותו של הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], בתור רב מטעם הממשלה, שקיבל משכורת ממשלתי.
-בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת [[תר"י]] בערך, את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. כאשר רב העיר נפטר בין השנים [[תרי"ז]] ל[[תר"כ]], מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.
+בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה.
-לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיה.
+בפניית נציגי הקהילה היהודית בניקולייב למושל הצבאי מי"ז אדר [[תרי"ד]], כתבו כי בעקבות מחלתו של הרב ראזומנע הזמין את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (שהיה מצטרף להרב הלל מפאריטש בחדשי מנחם אב - אלול שבכל שנה במסעותיו להמושבות שבפלך חערסאן) למלא את מקומו ברבנות ניקולייב, והמושל הצבאי אישר שהרב לאוואוט ימלא את מקומו של הרב ראזומנע ברבנות ניקולייב. בעקבות פטירת הרב אפרים זלמן ראזומנע בשנת תר"כ, נתמנה הרב לאוואוט לרב העיר; ובעקבות ערעור המשכילים על רבנות הרב לאוואוט בניקולייב, התקיימו בחירות בכ"ב אייר [[תרכ"ב]] לרבנות ניקולייב, בה נבחר הרב לאוואוט פה אחד לרבה של ניקולייב, וקיבל משכורת של 200 רובל כסף לשנה מטעם הממשלה.
+בבחירות שנערכו כעבור שלש שנים (בחודש כסלו תרכ"ו) נבחר אחד המשכילים לרב מטעם הממשלה, והרב לאוואטר נבחר לסגן רב מטעם הממשלה.
+טרם פטירת הרב אברהם דוד לאוואוט, הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה יאנאווסקי (שמילא את מקום אביו הרב ישראל אריה ליב יאנאווסקי (שנפטר בשנת תרמ"ד) ברבנות [[ראמאנאווקא]]), למלא את מקומו ברבנות ניקולייב.
+לאחר פטירת הרב לאוואוט ביום א׳ י"ז אדר תר"נ וקבורתו ביום ב׳ ח"י אדר, לא איחרו ראשי הקהילה למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
+בשנות מלכות הצאר אלכסנדר השני, משנת [[תרט"ו]], התפתחה היישוב היהודי למימדים גדולים, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.
+==עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א==
+ב[[י"א ניסן תרס"ב]] נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
+שם גדל הרבי עד שנת תרס"ט, שאז עבר אביו לכהן ברבנות יקטרינאסלאוו, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקנו.
+במכתב הרבי {{הערה| chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק}} לרב שמואל בצלאל אלטהויז יליד ניקולייב, חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים '''ובשמחה כמנהג ניקולייב ואנשיה מאז'''".
+[[קובץ:בית הרבי בניקולייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי בניקולייב בתרפ"ח| שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מאסקאבסקאיא 19]]
+==רבני העיר החסידיים==
+*הרב [[אברהם דוד לאוואטאר]]{{הערה|סב סבו של הרבי}}
+*הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]]{{הערה|סבו של הרבי שהיה חסיד של כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר הרש"ב}}
+*הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] {{הערה|חתנו של הרב מאיר שלמה יאנאווסקי}} {{הערה|כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.}}
+*הרב [[שלום דובער גוטליב]] - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב
+==חסידי חב"ד מהעיר ניקולייב==
+*הרב [[שמשון חריטונוב]]
+*הרב [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]]
+*הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]]
+*הרב [[אשר גרוסמן]]
+*הרב [[שניאור זלמן בראנשטיין]]
+*הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]]
+*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]
 ==העיר כיום==
-רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום גוטליב.
+רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב [[שלום דובער גוטליב]].
 ==לקריאה נוספת==
 *שניאור ברגר, '''ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32
-{{תבנית:עיירות באוקראינה}}
+*'''שנים ראשונות''' קה"ת תשפ"א, פרק ראשון
+{{עיירות באוקראינה}}
+{{הערות שוליים}}