לדלג לתוכן

ברוך שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
Elchanan (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
 
(111 גרסאות ביניים של 47 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח רבי ברוך שניאור היה אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] וסבו של [[הרבי]].
[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. באמצע התמונה יש קטע שהושמט - ע"פ הוראות הרבי [בהוצאת חזן] ]]
רבי '''ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] – [[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]) היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], [[תלמיד חכם]] ו[[בעל שמועה]]. [[יומן|יומניו]] מעת שהותו אצל אדמו"ר הרש"ב נדפסו על ידי [[קה"ת]]. בנו הוא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].


היה ידוע כגאון גדול ובעל זיכרון נפלא אשר ידע את כל הש"ס בעל-פה.
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.


[[קטגוריה:בית רבי]]
ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ע"ש אדמו"ר הזקן, בלי "ברוך", כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/6802240027 תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.
 
זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.
 
ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ התחתן עם זעלדא רחל בת הגביר הרב [[שניאור זלמן חייקין|זלמן חייקין]] מפודוברנקה.
 
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].
 
נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|ראה ס' רשימת ענינים וסיפורים בתחילתו.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}.
 
==רשימת ענינים וסיפורים==
[[קובץ:רשימת ענינים.jpg|שמאל|ממוזער|100px|'רשימת ענינים וסיפורים' -חלק מיומניו אצל אדמו"ר הרש"ב]]
ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע"א]], [[תרע"ג]], [[תרע"ה]] ו[[תרע"ו]]. יומנים אלו -נדפסו ב[[שבועון בית משיח]] בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]].
 
באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי ב[[כתי"ק]]) על ידי הוצאת קה"ת על ידי הרב שלום יעקב חזן, בתוספת תמונות ופאקסימיליות לתפארת, ומפתחות מפורטים בסוף הספר.
 
הספר עוכב במשך שנה עד להדפסתו, מאחר שבאותה תקופה לאחר שנשלח לספרית אגו"ח צילום של היומנים עטו עליהם חברי מערכת אוצר החסידים ובהם הרב [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|אהרן לייב רסקין]] שהזדרזו להדפיסם - מבלי לציין את מקורם - בספר בשם "רשימות הרב"ש", בהוצאת קה"ת. חברי המערכת של אוצר החסידים של הרב חזן התלבטו האם להדפיס את הספר לאחר הגניבה, אך כשנוכחו שיש מעלה בעריכה שלהם מבחינת הדיוק, החליטו להדפיסו ולמוכרו בצירוף חוברת ובה הסבר על העיכוב וההבדלים הגסים -כמו גם הדקים שבדקים- שבין המהדורות.
 
==משפחתו==
זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת [[תרס"ח]]. וב[[נישואין]] שניים נשא את דבורה רבקה בשנת תרע"ג, וזכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יוליך אותו לחופה.
 
ילדיו מנישואיו הראשונים:
*מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ב אגרת שיא (עמ' ערב).}}
*ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של הרבי)
*ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל]]
*ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)| שלום שלמה]]
 
==לקריאה נוספת==
*תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118–121 על ידי הרב שמואל קראוס, שזכה שלאחר שטרח רבות על חקר תולדותיו, לחשוף גם את יומניו.
 
== קישורים חיצוניים ==
* שמואל קראוס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c1/דברים_כהוויתם_(בנוגע_ל%22רשימת_ענינים_וסיפורים%22).pdf דברים כהוויתם (בנוגע ל"רשימת עניינים וסיפורים")]''', תשס"א {{PDF}}
 
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]

גרסה אחרונה מ־22:42, 9 באוקטובר 2025

מכתב שכתב אל אדמו"ר הריי"צ. באמצע התמונה יש קטע שהושמט - ע"פ הוראות הרבי [בהוצאת חזן]

רבי ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון (כ"ד תמוז תרי"גכ"ט טבת תרפ"ו) היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, תלמיד חכם ובעל שמועה. יומניו מעת שהותו אצל אדמו"ר הרש"ב נדפסו על ידי קה"ת. בנו הוא רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ד תמוז תרי"ג בעיירה ליובאויטש, לרבי לוי יצחק שניאורסון, בנו של רבי ברוך שלום (בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק) ולאמו מרת שימא.

בברית המילה נקרא שניאור זלמן, ע"ש אדמו"ר הזקן, בלי "ברוך", כיון שסבו ר' ברוך שלום שניאורסון היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן[1]. הרב שלום דובער לוין משער ששם זה נוסף לו כאשר נשא את אשתו הרבנית זלדה רחל שניאורסון בת החסיד ר' זלמן חייקין, ולפי צוואת רבי יהודה החסיד שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.

זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי הצמח צדק, בערב יום כיפור, בפעם הראשונה בירכו בברכת כוהנים, ובשניה ברכו הרבי בברכת הבנים הנהוגה בערב יום כיפורים.

בשבת שלפני חתונתו, בחודש טבת תרל"א, אמר לכבודו אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות דיבור המתחיל "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ התחתן עם זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.

זכה להיות מה'יושבים' בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, וקיבל סמיכה לרבנות מהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור.

נפטר בכ"ט טבת[2] תרפ"ו[3].

רשימת ענינים וסיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

'רשימת ענינים וסיפורים' -חלק מיומניו אצל אדמו"ר הרש"ב

ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; תרע"א, תרע"ג, תרע"ה ותרע"ו. יומנים אלו -נדפסו בשבועון בית משיח בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב שלום יעקב חזן והרב שמואל קראוס.

באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי בכתי"ק) על ידי הוצאת קה"ת על ידי הרב שלום יעקב חזן, בתוספת תמונות ופאקסימיליות לתפארת, ומפתחות מפורטים בסוף הספר.

הספר עוכב במשך שנה עד להדפסתו, מאחר שבאותה תקופה לאחר שנשלח לספרית אגו"ח צילום של היומנים עטו עליהם חברי מערכת אוצר החסידים ובהם הרב אהרן לייב רסקין שהזדרזו להדפיסם - מבלי לציין את מקורם - בספר בשם "רשימות הרב"ש", בהוצאת קה"ת. חברי המערכת של אוצר החסידים של הרב חזן התלבטו האם להדפיס את הספר לאחר הגניבה, אך כשנוכחו שיש מעלה בעריכה שלהם מבחינת הדיוק, החליטו להדפיסו ולמוכרו בצירוף חוברת ובה הסבר על העיכוב וההבדלים הגסים -כמו גם הדקים שבדקים- שבין המהדורות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת תרס"ח. ובנישואין שניים נשא את דבורה רבקה בשנת תרע"ג, וזכה שאדמו"ר הרש"ב יוליך אותו לחופה.

ילדיו מנישואיו הראשונים:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה בשבועון בית משיח גליונות 118–121 על ידי הרב שמואל קראוס, שזכה שלאחר שטרח רבות על חקר תולדותיו, לחשוף גם את יומניו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד


 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 


הערות שוליים

  1. מענה הרבי לר' שלום דובער לוין, נדפס בתולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן".
  2. ראה ס' רשימת ענינים וסיפורים בתחילתו.
  3. "שאלון העציר" של בנו רבי שמואל שניאורסון, כ"ג חשוון תש"ב, קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק, קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.
  4. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ב אגרת שיא (עמ' ערב).