מאה ואחד – הבדלי גרסאות

בתניא מוסבר^[1] שהמשנן את לימודו מעבר לרגילות הטבעית שלו^[2] ושונה 101 פעמים - אזי הוא נקרא עובד אלוקים. וכך אצל כל יהודי, כאשר הוא עובד את ה' מעבר לרגילותו, אזי הוא נקרא עובד אלוקים.

הערות שוליים

^ ליקוטי אמרים - פרק ט"ז
^ ע"פ דברי הגמרא במסכת חגיגה, שבתקופת הגמרא היה המנהג הרגיל לשנן את הלימוד 100 פעמים.

[1] ליקוטי אמרים - פרק ט"ז

[2] ע"פ דברי הגמרא במסכת חגיגה, שבתקופת הגמרא היה המנהג הרגיל לשנן את הלימוד 100 פעמים.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מספר
-|תמונה=[[קובץ:101.png]]
+|תמונה=101.png
 }}
-'''מאה ואחד''' הינו מספר, בגמטרייה הינו ק"א.
+'''מאה ואחד''' הינו מספר, ב[[גימטריה]] הינו ק"א, וכן מיכא"ל.
-המספר '''101''' מבטא מאמץ אחד יותר ממה שאתה רגיל.
+המספר '''101''' מבטא מאמץ - אפילו אחד קטן - יותר מרגילותו של האדם.
-ב[[תניא]] מוסבר ש'''עובד אלוקים''' זה מי שהוא לא רק היה שונה 100 פעם כל פעם את לימודו{{הערה|ע"פ דברי ה[[גמרא]] , שאז היה לומדים 100 פעם כל דבר}}, אלא היה עושה מעבר לרגילות הטבעית שלו ועושה 101.
+ב[[תניא]] מוסבר{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ז]]}} שהמשנן את לימודו מעבר לרגילות הטבעית שלו{{הערה|ע"פ דברי ה[[גמרא]] במסכת [[חגיגה]], שבתקופת הגמרא היה המנהג הרגיל לשנן את הלימוד 100 פעמים.}} ושונה '''101''' פעמים - אזי הוא נקרא '''עובד אלוקים.''' וכך אצל כל יהודי, כאשר הוא עובד את ה' מעבר לרגילותו, אזי הוא נקרא עובד אלוקים.
-{{ציטוט|תוכן=כן אף מי שאינו מתמיד בלמודו בטבעו רק שהרגיל עצמו ללמוד בהתמדה גדולה ונעשה ההרגל לו טבע שני די לו באהבה מסותרת זו אלא אם כן רוצה ללמוד יותר מרגילותו ובזה יובן מה שנאמר בגמרא דעובד אלהים היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד ולא עבדו היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים לבד והיינו משום שבימיהם היה הרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים כדאיתא התם בגמרא משל משוק של חמרים שנשכרים לעשר פרסי בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי מפני שהוא יותר מרגילותם. ולכן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו שקולה כנגד כולן ועולה על גביהן ביתר שאת ויתר עז להיות נקרא עובד אלהים|מקור=[[תניא - פרק ט"ז]]|מרכאות=כן}}
 {{הערות שוליים}}