![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
האמונות והדעות (ספר) – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "קישורים חיצונים" ב־"קישורים חיצוניים" |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
[[קובץ:האמונות והדעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | [[קובץ:האמונות והדעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | ||
הספר '''האמונות | הספר '''האמונות והדעות''', הוא ספרו של רב [[סעדיה גאון]] שהיה מראשי הגולה בדורו, תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל. הוא נולד במצרים, עבר ל[[ארץ ישראל]], ואחר כך עבר לבבל שם נתמנה לראש הקהילות. | ||
במשך מלחמתו העיקשת של רב סעדיה גאון נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם הוא חיבר את חיבורו זה, שנושאו - האמונה ואחדות ה'. החיבור נתחבר בשפה הערבית, השפה המדוברת בימים ההם בקרב העם היהודי במדינותיו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&st=&pgnum=462&hilite= אגרות קודש חלק ט"ו, עמ' תמח].}} בסגנון זה חיבר אחריו [[הרמב"ם]] את הספר [[מורה נבוכים]]. | במשך מלחמתו העיקשת של רב סעדיה גאון נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם הוא חיבר את חיבורו זה, שנושאו - האמונה ואחדות ה'. החיבור נתחבר בשפה הערבית, השפה המדוברת בימים ההם בקרב העם היהודי במדינותיו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&st=&pgnum=462&hilite= אגרות קודש חלק ט"ו, עמ' תמח].}} בסגנון זה חיבר אחריו [[הרמב"ם]] את הספר [[מורה נבוכים]]. | ||
על ספר זה קיים ביאור בשם [[חקר דעת]], והינו מצוין רבות יחד עם פירושו ב[[ספר החקירה]] לאדמו"ר [[הצמח צדק]]. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[http://www.hebrewbooks.org/31359 הספר באתר היברו בוקס] | [http://www.hebrewbooks.org/31359 הספר באתר היברו בוקס] {{הב}} | ||
{{קצרמר|ספרים}} | {{קצרמר|ספרים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]] | [[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:34, 27 במרץ 2025
הספר האמונות והדעות, הוא ספרו של רב סעדיה גאון שהיה מראשי הגולה בדורו, תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל. הוא נולד במצרים, עבר לארץ ישראל, ואחר כך עבר לבבל שם נתמנה לראש הקהילות.
במשך מלחמתו העיקשת של רב סעדיה גאון נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם הוא חיבר את חיבורו זה, שנושאו - האמונה ואחדות ה'. החיבור נתחבר בשפה הערבית, השפה המדוברת בימים ההם בקרב העם היהודי במדינותיו.[1] בסגנון זה חיבר אחריו הרמב"ם את הספר מורה נבוכים.
על ספר זה קיים ביאור בשם חקר דעת, והינו מצוין רבות יחד עם פירושו בספר החקירה לאדמו"ר הצמח צדק.
