יחזקאל שרגא ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:07, 8 ביוני 2025

רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ - הלברשטאם (ג' ניסן תרס"ח - ו' כסלו תשנ"ה) היה האדמו"ר מסטרופקוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בסטרופקוב.

בשנת תרצ"ב התחתן עם מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז.

בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו הי"ד נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם הרבנית מרת טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בכ"ט בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק.

לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר בו' כסלו תשנ"ה ונטמן בהר המנוחות שבירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי בצורה רציפה. המכתבים נדפסו לאחר מכן בסדרת הספרים אגרות קודש. בין הנושאים הנידונים דיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,^[1] בענין לימוד מסכת ודיני שביעית^[2] ובעניין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, ציצית על ידי מכונה, מצות על ידי מכונה ועוד.^[3]

עסק הרבה בלימוד התניא קדישא, ובפרט בחודש אלול. ואף קנה לעצמו "תניא" קטן ולמד בו הרבה בנסיעותיו בדרכים^[4].

כשגר ברמלה, שלח את בנו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בלוד^[5] ובשנת השמיטה נסע לישיבת חב"ד בלוד וביקש מבחורי הישיבה שיבואו לקטוף מהפירות שבחצרו כאוות נפשם (שם). את בנותיו שלח בילדותן לקייטנת חב"ד בכפר חב"ד^[6].

פעם ראה האדמו"ר מסטרופקוב את בתו לומדת את ספר "מכתב מאליהו" (ספר מוסר והשקפה, מהרב אליהו דסלר) מכיוון שספר זה היה כלול בלימודיה בביה"ס. אמר לה האדמו"ר שזה חשוב מאוד, אך צריך לדעת גם את דרך החסידות, ומיד התיישב ולמד איתה את ספר התניא, כמו כן נתן לה רשימה של ספרי חסידות שראוי לה ללמוד בהם, כמו "מאור ושמש", הקדמה לדרך פקודיך, קדושת לוי ובני יששכר, ובנוסף הורה לה לקרוא הרבה סיפורי צדיקים^[7].

כשבנו (לימים, ממלא מקומו) התחתן, שלח הרבי מכתב ברכה לאדמו"ר מסטרופקוב^[8].

בקיץ תשד"מ ביקר (כיום שליח הרבי ורב קהילת חב"ד נהריה) הרב ברוך וילהלם אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת הרבי בעניין שצריך להיות מרובעות). כאשר בא לרב הלברשטאם, התבטא הרב בנחרצות: "הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך"^[9].

עודד מאד את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, וכתב מכתב ברכה לרגל הסיום בשנת תנש"א^[10].

כאב מאוד לאדמו"ר מסטרופקוב על כך שיש אומרים [=חוגי סאטמר] שדרך הבעש"ט נשתכחה ח"ו. הוא סבר שדרכו של הבעש"ט ומשנתו שרירים וקיימים, ועלינו להתחזק בהם ביתר שאת. וכך כתב: "לא תיבטל דרך הבעל שם טוב ולא יתבטל ח"ו, כפי שהעיד אאזמו"ר מרן בעל דברי חיים זצללה"ה שדרך הבעש"ט ינחה אותנו עד ביאת משיח צדקנו. ולא תאבה ולא תשמע לאותן שאומרים שכבר פסק ונתבטל ח"ו דרך הבעש"ט זצללה"ה. וכן העיד הה"ק רבי ישראל אדמו"ר מריזין והה"ק רבי יצחק אדמו"ר מנעשכיז זצללה"ה שדרך הבעל שם טוב יתקיים בישראל עד ביאת משיח צדקנו ולא יתבטל לעולם"^[11].

התבטא אודות הרבי: "הרבי מליובאוויטש שלח אלפי שלוחים לכל פינות העולם, ובכל מקום נידח שיהודי אחד נמצא בו, הפיח בו רוח חיים וגאון יהודי... ואכן מן השמים זיכוהו, והצליח להקים עולה של תורה וחסידות, קדושה וטהרה, בכל קצוות העולם ממש. ואין לשכוח את המופת והפלא הגדול, את החסידים שהלכו והולכים אחריו במסירות נפש מדהימה, וגולים למרחקים בתנאים קשים מנשוא, היש לנו פולא ומופת גדול מזה?"^[12].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיסו, הרב אורי בן שחר
בנו, הרב אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ

על קשריו עם הרבי, ראו בארוכה בערכו בספר "שמן ששון מחבריך", חלק ב, עמ' 222. איש האמת [תולדות וסיפורים ממרן רבינו הקדוש מסטראפקוב, בני ברק תש"ע], עמ' רעא- רעג.

הקודם:
האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטם מסטרופקוב

אדמו"רי סטרופקוב
? - ו' כסלו תשנ"ה

הבא:
האדמו"ר רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ מסטרופקוב

הערות שוליים

↑ מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש חלק ד' עמ' שנג (עמ' 378)
↑ מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש חלק ד' עמ' תמז
↑ מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חלק י"א עמ' רצו - חצר (313)
↑ מפי בנו, האדמו"ר הנוכחי מסטרופקוב. "להבות אש" גליון 28 עמ' 3. הובא ב:איש האמת, עמ' רמה.
↑ איש האמת, עמ' פב.
↑ איש האמת, עמ' רנ.
↑ איש האמת, עמ' צג. מפי בתו.
↑ איש האמת, עמ' רעא, הערה תקמו. ראו צילום כאן
↑ מתוך שבועון התקשרות גליון רמ"ג
↑ שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 224.
↑ איש האמת, עמ' צא, ראו גם בעמ' צב - צג
↑ שמן ששון מחבריך, ח"ב עמ' 224

[1] מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש חלק ד' עמ' שנג (עמ' 378)

[2] מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש חלק ד' עמ' תמז

[3] מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חלק י"א עמ' רצו - חצר (313)

[4] מפי בנו, האדמו"ר הנוכחי מסטרופקוב. "להבות אש" גליון 28 עמ' 3. הובא ב:איש האמת, עמ' רמה.

[5] איש האמת, עמ' פב.

[6] איש האמת, עמ' רנ.

[7] איש האמת, עמ' צג. מפי בתו.

[8] איש האמת, עמ' רעא, הערה תקמו. ראו צילום כאן

[9] מתוך שבועון התקשרות גליון רמ"ג

[10] שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 224.

[11] איש האמת, עמ' צא, ראו גם בעמ' צב - צג

[12] שמן ששון מחבריך, ח"ב עמ' 224

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''יחזקל שרגא ליפשיץ - הלברשטאם''' זצ"ל, האדמו"ר מסטרופקוב, קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים, ונפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה.
+[[קובץ:אברהם שלום ישכר ליפשיץ מכתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת ששלח הרבי לרגל חתונת בנו]]
+רבי '''יחזקאל שרגא ליפשיץ - הלברשטאם''' ([[ג' ניסן]] [[תרס"ח]] - [[ו' כסלו]] [[תשנ"ה]]) היה האדמו"ר מ[[סטרופקוב]].
-== תולדות החצר ==
+==תולדות חיים==
+נולד בסטרופקוב.
-חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.
+בשנת [[תרצ"ב]] התחתן עם מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז.
-האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא]], בנו בכורו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום".
-לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד [[הסתלקות]]ו בו' באייר תשי"ד.
+בה' בניסן ה'תש"ד נשלח למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו הי"ד נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט ה'תש"ו התחתן בשנית עם הרבנית מרת טאבא (נפטרה בכ"ה באייר ה'תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר וינה, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים. בכ"ט בכסלו ה'תש"ט עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת ה'תשי"ג עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק.
-רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית המדרש במאה שערים שבירושלים נפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה. לאחר מותו ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אברהם שלום יששכר (אשי"ש) דוב ליפשיץ-הלברשטאם, המתגורר בירושלים.
+לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מסטרופקוב, בו' באייר תשי"ד, התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים. נפטר ב[[ו' כסלו]] [[תשנ"ה]] ונטמן בהר המנוחות שב[[ירושלים]].
-לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.
-רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד מסכת ודיני שביעית,
+== קשריו עם הרבי ==
+רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם [[הרבי]] בצורה רציפה. המכתבים נדפסו לאחר מכן בסדרת הספרים [[אגרות קודש]]. בין הנושאים הנידונים דיני [[תלמוד תורה]] הקודם להכנסת כלה או איפכא,{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש חלק ד' עמ' שנג (עמ' 378)]}} בענין לימוד [[מסכת שביעית|מסכת ודיני שביעית]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+&pgnum=472&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש חלק ד' עמ' תמז]}} ובעניין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד [[פנימיות התורה]], דיני סנהדרין, [[ציצית]] על ידי מכונה, [[מצה|מצות]] על ידי מכונה ועוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חלק י"א עמ' רצו - חצר (313)]}}
-בקיץ תשד"מ ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת ברוך שי' וילהלם אצל רבנים
+עסק הרבה בלימוד התניא קדישא, ובפרט בחודש אלול. ואף קנה לעצמו "תניא" קטן ולמד בו הרבה בנסיעותיו בדרכים{{הערה|מפי בנו, האדמו"ר הנוכחי מסטרופקוב. "להבות אש" גליון 28 עמ' 3. הובא ב:איש האמת, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=253 עמ' רמה].}}.
-וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך
-להיות מרובעות).
-כאשר בא רבי ברוך לאדמו"ר, התבטא האדמו"ר מסטרופקוב בנחרצות: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם
-אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.<REF>מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]</REF>
-== קישורים חיצוניים ==
+כשגר ברמלה, שלח את בנו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בלוד{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=90 איש האמת, עמ' פב].}} ובשנת השמיטה נסע לישיבת חב"ד בלוד וביקש מבחורי הישיבה שיבואו לקטוף מהפירות שבחצרו כאוות נפשם (שם). את בנותיו שלח בילדותן לקייטנת חב"ד בכפר חב"ד{{הערה|איש האמת, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=258 עמ' רנ].}}.
-*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקא שרגא מסרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר.]
+פעם ראה האדמו"ר מסטרופקוב את בתו לומדת את ספר "מכתב מאליהו" (ספר מוסר והשקפה, מהרב אליהו דסלר) מכיוון שספר זה היה כלול בלימודיה בביה"ס. אמר לה האדמו"ר שזה חשוב מאוד, אך צריך לדעת גם את דרך החסידות, ומיד התיישב ולמד איתה את [[ספר התניא]], כמו כן נתן לה רשימה של ספרי חסידות שראוי לה ללמוד בהם, כמו "מאור ושמש", הקדמה לדרך פקודיך, קדושת לוי ובני יששכר, ובנוסף הורה לה לקרוא הרבה סיפורי צדיקים{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=101&hilite= איש האמת, עמ' צג]. מפי בתו.}}.
-*
-*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f&st=%u05d9%u05d7%u05d6%u05e7%u05d0%u05dc+ מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]
+כשבנו (לימים, ממלא מקומו) התחתן, שלח הרבי מכתב ברכה לאדמו"ר מסטרופקוב{{הערה|איש האמת, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=279&hilite= עמ' רעא], הערה תקמו. ראו צילום כאן}}.
+בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב"ד נהריה) הרב [[ברוך וילהלם]] אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת הרבי בעניין שצריך להיות מרובעות).
+כאשר בא לרב הלברשטאם, התבטא הרב בנחרצות: "הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך"{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועון התקשרות גליון רמ"ג]}}.
+עודד מאד את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, וכתב מכתב ברכה לרגל הסיום בשנת תנש"א{{הערה|שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 224.}}.
+כאב מאוד לאדמו"ר מסטרופקוב על כך שיש אומרים [=חוגי סאטמר] שדרך הבעש"ט נשתכחה ח"ו. הוא סבר שדרכו של הבעש"ט ומשנתו שרירים וקיימים, ועלינו להתחזק בהם ביתר שאת. וכך כתב: "לא תיבטל דרך הבעל שם טוב ולא יתבטל ח"ו, כפי שהעיד אאזמו"ר מרן בעל דברי חיים זצללה"ה שדרך הבעש"ט ינחה אותנו עד ביאת משיח צדקנו. ולא תאבה ולא תשמע לאותן שאומרים שכבר פסק ונתבטל ח"ו דרך הבעש"ט זצללה"ה. וכן העיד הה"ק רבי ישראל אדמו"ר מריזין והה"ק רבי יצחק אדמו"ר מנעשכיז זצללה"ה שדרך הבעל שם טוב יתקיים בישראל עד ביאת משיח צדקנו ולא יתבטל לעולם"{{הערה|איש האמת, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=99 עמ' צא], ראו גם ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=100 עמ' צב] - [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=101&hilite= צג]}}.
+התבטא אודות הרבי: "הרבי מליובאוויטש שלח אלפי שלוחים לכל פינות העולם, ובכל מקום נידח שיהודי אחד נמצא בו, הפיח בו רוח חיים וגאון יהודי... ואכן מן השמים זיכוהו, והצליח להקים עולה של תורה וחסידות, קדושה וטהרה, בכל קצוות העולם ממש. ואין לשכוח את המופת והפלא הגדול, את החסידים שהלכו והולכים אחריו במסירות נפש מדהימה, וגולים למרחקים בתנאים קשים מנשוא, היש לנו פולא ומופת גדול מזה?"{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח"ב עמ' 224}}.
+==משפחתו==
+* גיסו, הרב [[אורי בן שחר]]
+* בנו, הרב [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ]]
+*על קשריו עם הרבי, ראו בארוכה בערכו בספר "שמן ששון מחבריך", חלק ב, עמ' 222. איש האמת [תולדות וסיפורים ממרן רבינו הקדוש מסטראפקוב, בני ברק תש"ע], עמ' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=279&hilite= רעא]- [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56182&st=&pgnum=281 רעג].
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מנחם מנדל הלברשטם]] מסטרופקוב|רשימה=אדמו"רי [[סטרופקוב]]|שנה=? - [[ו' כסלו]] [[תשנ"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ]] מסטרופקוב}}
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:ליפשיץ, יחזקאל שרגא}}
-(חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)
+[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
-[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בשכונת מאה שערים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]