![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מאיר שור – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "נולד לאביו הרב" ב־"נולד לרב" |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה בכסלו]] [[תשל"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]]. | הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה בכסלו]] [[תשל"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד לרב יחיאל מיכל (ירוחם) בשנת [[תרנ"ו]], ב[[עיירה]] החסידית פודוברנקה. | ||
היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם. | היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד [[ליובאוויטש]], פעם עבר שם הרה"ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם. | ||
לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים. | לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת [[תש"ה]], והוגלה למשך עשר שנים. | ||
בשנת [[תשי"ג]] קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר ל[[מוסקבה]] והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' | בשנת [[תשי"ג]] קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר ל[[מוסקבה]] והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' [[געצל וילנסקי]]. | ||
נפטר | נפטר ב[[כ"ה כסלו|יום א']] של [[חנוכה]] [[תשל"ב]], ונטמן ב[[מלחובקה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו | *אחיו, הרב יעקב משה שורקין. | ||
*בנו [[חיים שניאור זלמן שור]]. | *בנו, [[חיים שניאור זלמן שור]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת איטקין]] | [[קטגוריה:משפחת איטקין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]] | |||
[[קטגוריה:משפחת שור]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:13, 30 בדצמבר 2024
הרב מאיר שור (תרנ"ו - כ"ה בכסלו תשל"ב) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומאנשי המחתרת החסידית במוסקבה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב יחיאל מיכל (ירוחם) בשנת תרנ"ו, בעיירה החסידית פודוברנקה.
היה תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש, במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח ברוך שלום כהן ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.
לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי הק.ג.ב. בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים.
בשנת תשי"ג קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר למוסקבה והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן התוועדויות, ומעתיק כתבי חסידות ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' געצל וילנסקי.
נפטר ביום א' של חנוכה תשל"ב, ונטמן במלחובקה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב יעקב משה שורקין.
- בנו, חיים שניאור זלמן שור.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד