לדלג לתוכן

אהרן יצחק לייכטר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ קישורים חיצוניים: תיקון פרמטרים
 
(32 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:אהרן יצחק לייכטר.jpg|ממוזער|הרב אהרן יצחק לייכטר]]
הרב '''אהרן יצחק לייכטר''' ([[כ"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[י"ט אב]] [[תשנ"ד]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[צפת]], ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת [[חב"ד]] בעיר.
[[קובץ:אהרן יצחק לייכטר כוס של ברכה.jpg|ממוזער|הרב אהרן יצחק לייכטר במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]] אצל הרבי]]
הרב '''אהרן יצחק לייכטר''' ([[כ"ט בתשרי]] [[תש"ח]] - [[י"ט במנחם אב]] [[תשנ"ד]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[צפת]], ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת [[חב"ד]] בעיר.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ביום [[כ"ט תשרי]] שנת [[תש"ח]] בעיר [[תל אביב]], להוריו ר' חיים חנוך העניך לייכטר ואמו מרת חנה נחמה לייכטר (לבית ירוסלבסקי).
נולד ב[[כ"ט בתשרי]] [[תש"ח]] בעיר [[תל אביב]] לר' חיים חנוך העניך לייכטר ולחנה נחמה לייכטר (לבית ירוסלבסקי).


אביו היה מחשובי חסידי לעלוב ועם זאת למד [[חסידות חב"ד|תורת חסידות חב"ד]] ובעיקר היה בקי ב[[ליקוטי תורה]] ו[[תניא]] של [[אדמו"ר הזקן]].
אביו היה מחשובי חסידי [[חסידות לעלוב|לעלוב]] ועם זאת למד [[תורת חסידות חב"ד]] ובעיקר היה בקי ב[[ליקוטי תורה]] ו[[תניא]] של [[אדמו"ר הזקן]].


כילד למד ב[[חיידר]] החסידי ב[[תל אביב]]. באמצעות דודו, ר' [[משה ירוסלבסקי]], התוודע לקהילה החב"דית המקומית והיה מעורה בהם. בבחרותו למד בישיבות "קול תורה" ובהמשך בישיבת "מיר". עוד בהיותו בישיבה ב"מיר" בלט בכשרונותיו המצויינים, הן בתחום הלימודי והן בתחום האנושי. עזרתו לסביבה החלשה והנתמכת, הייתה מן הידועות.
כילד למד ב[[חיידר]] החסידי ב[[תל אביב]]. באמצעות דודו, ר' [[משה ירוסלבסקי]], התוודע לקהילה החב"דית המקומית והיה מעורה בהם. בבחרותו למד בישיבות "קול תורה" ובהמשך בישיבת "מיר". עוד בהיותו בישיבה ב"מיר" בלט בכשרונותיו המצויינים, הן בתחום הלימודי והן בתחום האנושי. עזרתו לסביבה החלשה והנתמכת, הייתה מן הידועות.


התקרבותו הממשית לחב"ד הייתה בעקבות הצטרפותו לקבוצת בחורים שלמדה חסידות, בין חברי הקבוצה; ר' [[משה הבלין]], ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. בשנת [[תש"ל]] עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר שנתיים - בסוף שנת [[תשל"א]] - נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ושם [[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|רבי}}.
התקרבותו הממשית לחב"ד הייתה בעקבות הצטרפותו לקבוצת בחורים שלמדה [[תורת החסידות|חסידות]], בין חברי הקבוצה; ר' [[משה הבלין]], ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. בשנת [[תש"ל]] עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר שנתיים - בסוף שנת [[תשל"א]] - נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ושם [[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|רבי}}.


בשנת [[תשל"ג]] בא בקשרי השידוכין, וכחודש לאחר נישואיו זכה להיות מ[[שלוחים|שלוחי הרבי]] לעיר הקודש [[צפת]], שם נכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]], בראשות הרב [[אריה לייב קפלן]].
בשנת [[תשל"ג]] נשא את רינה לייכטר{{הערה|כיום נשואה בזיווג שני לר' ישראל כהן, מנהל בית התבשיל של כולל חב"ד ירושלים.}} וכחודש לאחר נישואיו זכה להיות מ[[שלוחים|שלוחי הרבי]] לעיר הקודש [[צפת]], שם נכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]], בראשות הרב [[אריה לייב קפלן]].


הרב לייכטר הצטיין ב[[הכנסת אורחים]], בפרט זוגות צעירים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כמו כן נודע בהקפדתו על [[תקנת הרמב"ם]].
נסע בקביעות במשך כל השנים לחודש תשרי


נפטר בפתאומיות ביום [[י"ט מנחם אב]] ה'[[תשנ"ד]], וחבריו הקרובים קישרו זאת לכך שנפל ברוחו לאחר המאורע ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].
הצטיין ב[[הכנסת אורחים]], בפרט זוגות צעירים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כמו כן נודע בהקפדתו על [[תקנת הרמב"ם]].
 
נפטר בפתאומיות ביום [[י"ט במנחם אב]] [[תשנ"ד]], וחבריו הקרובים קישרו זאת לכך שנפל ברוחו לאחר המאורע ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].


==משפחתו==
==משפחתו==
;'''זוגתו''': הרבנית רינה לייכטר{{הערה|כיום נשואה בזיווג שני לר' ישראל כהן, מנהל בית התבשיל של כולל חב"ד ירושלים}}.
*בנו, ר' [[מנחם מענדל לייכטר]] - [[שליח]] בסומגאיט, [[אזרביג'אן]]
;'''בניו''':
*בנו, ר' [[שניאור זלמן לייכטר|שניאור זלמן]] [[כפר חב"ד]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]]
*ר' מנחם מענדל לייכטר -סומגאיט, [[אזרביג'אן]].
*בנו, ר' שלום דובער - [[נחלת הר חב"ד]]  
*ר' שניאור זלמן [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' לוי - [[נתניה]].
* ר' שלום דובער [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' [[אברהם יעקב וובר]], [[ראש מתיבתא|ר"ם]] ומחנך באוקראינה.
* ר' לוי [[נתניה]].  
*חתנו, ר' [[שבתי יונה פרידמן]], משיב ומג"ש בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] [[צפת]]
;'''חתניו''':
*חתנו, ר' [[יהודה רוזנברג]], מחנך בת"ת אור מנחם צפת ו[[משגיח]] בישיבת חח"ל צפת.
*ר' [[שבתי יונה פרידמן]], [[צפת]]  
*חתנו, ר' [[אברהם חיים זילבר]], שליח ומנהל סניף צעירי חב"ד בשכונות מרום כנען [[צפת]].
*ר' יהודה רוזנברג, [[צפת]]  
*חתנו, ר' [[אהרן דרוק]], מתפעל דוכן חב"ד בציון ה[[רשב"י]] (שעל ידי הר' יוסי הלפרין - חב"ד רשב"י), צפת.
*ר' [[אברהם חיים זילבר]], שליח [[בצפת]].
*חתנו, ר' [[יצחק קעניג]], [[שליח]] הרבי ומנהל [[בית חב"ד]] ביישוב [[אלקנה]].
*ר' אהרן דרוק,[[צפת]].
*חתנו, ר' [[שמואל אהרן הגר]], [[צפת]].
*ר' יצחק קעניג, [[שליח]] ביישוב [[אלקנה]].
*חתנו, ר' [[שמואל זאב ריבר]], [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' שמואל אהרן הגר, [[צפת]].
*ר' שמואל זאב ריבר, [[נחלת הר חב"ד]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F%20-%20%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A%20-%20%D7%9B%27%27%D7%95%20%D7%9E%D7%A0%27%27%D7%90.pdf יומן מבית חיינו]''' שכתב בחודש תשרי בשנת תשל"ג ובשנת תשל"ד, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
{{מיזמים|חב"דציטוט=אהרן יצחק לייכטר}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20פרידמן%20-%20אייזנבך%20-%20כ%27%27ו%20מנ%27%27א.pdf יומן מבית חיינו]''' שכתב בחודש תשרי בשנת תשל"ג ובשנת תשל"ד, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{PDF}}
* מאיר סגל, '''[http://chabadpedia.co.il/images/1/1f/לייכטר_כתבה_בכפר_חבד_.pdf מקושר בלב ונפש]''', כתבה ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1572 {{PDF}}
* [https://col.org.il/news/120205 זכרון להולכים: הרב אהרן יצחק לייכטר ע"ה] באתר {{Col}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 44: שורה 48:
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]

גרסה אחרונה מ־11:46, 18 בספטמבר 2025

הרב אהרן יצחק לייכטר
הרב אהרן יצחק לייכטר במעמד חלוקת כוס של ברכה אצל הרבי

הרב אהרן יצחק לייכטר (כ"ט בתשרי תש"ח - י"ט במנחם אב תשנ"ד) היה משלוחי הרבי בצפת, ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת חב"ד בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ט בתשרי תש"ח בעיר תל אביב לר' חיים חנוך העניך לייכטר ולחנה נחמה לייכטר (לבית ירוסלבסקי).

אביו היה מחשובי חסידי לעלוב ועם זאת למד תורת חסידות חב"ד ובעיקר היה בקי בליקוטי תורה ותניא של אדמו"ר הזקן.

כילד למד בחיידר החסידי בתל אביב. באמצעות דודו, ר' משה ירוסלבסקי, התוודע לקהילה החב"דית המקומית והיה מעורה בהם. בבחרותו למד בישיבות "קול תורה" ובהמשך בישיבת "מיר". עוד בהיותו בישיבה ב"מיר" בלט בכשרונותיו המצויינים, הן בתחום הלימודי והן בתחום האנושי. עזרתו לסביבה החלשה והנתמכת, הייתה מן הידועות.

התקרבותו הממשית לחב"ד הייתה בעקבות הצטרפותו לקבוצת בחורים שלמדה חסידות, בין חברי הקבוצה; ר' משה הבלין, ר' יוסף יצחק הבלין. בשנת תש"ל עבר לתומכי תמימים כפר חב"ד. לאחר שנתיים - בסוף שנת תשל"א - נסע ל-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' ושם התקשר לרבי.

בשנת תשל"ג נשא את רינה לייכטר[1] וכחודש לאחר נישואיו זכה להיות משלוחי הרבי לעיר הקודש צפת, שם נכנס ללמוד בכולל צמח צדק, בראשות הרב אריה לייב קפלן.

נסע בקביעות במשך כל השנים לחודש תשרי

הצטיין בהכנסת אורחים, בפרט זוגות צעירים בעלי תשובה. כמו כן נודע בהקפדתו על תקנת הרמב"ם.

נפטר בפתאומיות ביום י"ט במנחם אב תשנ"ד, וחבריו הקרובים קישרו זאת לכך שנפל ברוחו לאחר המאורע בג' תמוז תשנ"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כיום נשואה בזיווג שני לר' ישראל כהן, מנהל בית התבשיל של כולל חב"ד ירושלים.