לדלג לתוכן

משה רובינסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
ר' '''משה רובינסון''' (? - [[כ"ג טבת]] [[תש"ט]]) היה מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]], וראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
ר' '''משה רובינסון''' היה מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]], וראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לר' [[בן ציון רובינסון]] וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"צ]].
נולד לאביו ר' [[בן ציון רובינסון]] ולאמו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"צ]].


לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] יחד עם ר' [[בערל גורביץ]] ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו.
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של [[התוועדות]] [[כ"ד טבת]] יחד עם ר' [[בערל גורביץ]] ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו.
הוא נחקר על ידי ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב"ד]].
הוא נחקר על יד
י ה[[קומוניסטים]] ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע ל[[סמרקנד]] שם כבר הייתה קהילה גדולה של [[חסידי חב"ד]].


התחתן עם מרת בת שבע רבינוביץ.
התחתן עם מרת בת שבע{{הערה|1=לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]], וילדה ממנו מספר ילדים.}} בת ר' יחיאל רבינוביץ.


ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]], והוא נפטר ב[[כ"ג טבת]] [[תש"ט]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[טבריה]].
ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]].
 
נפטר ב[[כ"ג בטבת]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
* בתו, מרת דאבא, אשת ר' [[משה יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הולנד]].
* בתו, מרת דאבא, אשת ר' [[משה יצחק פורסט]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[הולנד]].
* בתו, מרת חיה. אשת ר' יוסף הומינער מ[[קראון הייטס]].
* בתו, מרת חיה סימא, אשת ר' [[יוסף הומינער]], [[קראון הייטס]].
שניהם גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח [[יקותיאל דובער קלמנסון]].
 
* אחיו, ר' בערל רובינסון.
* אחיו, ר' בערל רובינסון.
* אחותו, מרת לאה, אשת ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].
* אחותו, מרת לאה, אשת ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].
שורה 20: שורה 25:
* אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו.
* אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו.


 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רובינסון, משה}}
{{מיון רגיל:רובינסון, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
שורה 30: שורה 36:
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[en:Moshe Rubinson]]

גרסה אחרונה מ־15:12, 21 ביולי 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ר' משה רובינסון היה מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' בן ציון רובינסון ולאמו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"צ.

לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית תומכי תמימים ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורביץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על יד י הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.

התחתן עם מרת בת שבע[1] בת ר' יחיאל רבינוביץ.

בבריחה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה.

נפטר בכ"ג בטבת תש"ט ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בטבריה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניהם גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח יקותיאל דובער קלמנסון.

הערות שוליים

  1. לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' יקותיאל דובער קלמנסון, וילדה ממנו מספר ילדים.