לדלג לתוכן

רפאל עמוס קרניאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מענדי1 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תולדות חיים: משתמש:מוישי גורליק אם תוכל להקפיד על מתן רווח לאחר ה'פבץסיק'
 
(59 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=הרב רפאל עמוס קרניאל
|שם=הרב רפאל עמוס קרניאל
|תמונה=[[קובץ:קרניאל.jpg|250px]]
|תמונה=קרניאל.jpg
|תיאור=הרב קרניאל עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]
|תיאור=הרב קרניאל עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]
|תאריך לידה=[[ה' תשרי]] [[ת"ש]]
|תאריך לידה=[[ה' תשרי]] [[ת"ש]]
|תאריך פטירה=[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]
|תאריך פטירה=[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]
|רבותיו= [[הרבי]], הרב [[משה צבי נריה]], ה[[משפיע]] הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]
|רבותיו= [[הרבי]], הרב [[משה צבי נריה]], ה[[משפיע]] הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]
}}
|מקום קבורה=[[הר המנוחות]]|מקום מגורים=[[כפר חב"ד]], [[כפר מיימון]]|תחומי עיסוק=מחנך, סופר, מרצה ומנחה אירועים|בת זוג=מרת [[הענא פריווע קרניאל]]}}
 
הרב '''עמוס קרניאל''' ([[ה' תשרי]] [[ת"ש]] – [[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.
הרב '''עמוס קרניאל''' ([[ה' תשרי]] [[ת"ש]] – [[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' תשרי]] [[ת"ש]] לאביו ר' אהרן קמינקר שהגיע מקמינקה שבברית המועצות. למד למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה (בשנים [[תשט"ו]]-[[תשט"ז]]). באותה תקופה התקרב לחסידות על ידי הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 סיפור התקרבותו] {{חב"ד און ליין}}}}. לאחר נישואיו עם רעייתו הני התיישב ב[[כפר מימון]] והיה שם כשליח חב"ד. לאחר מכן עבר ל[[כפר חב"ד]] ושם החל לעסוק בחינוך ובהוראה. בתחילה כיהן כמחנך ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה, ובשנותיו האחרונות כיהן כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' [[ישראל הלפרין]] ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.
נולד ב[[ה' תשרי]] [[ת"ש]] לר' אהרן קמינקר שעלה מספר שנים קודם לכן ממחוז בסרביה שבברית המועצות.
 
למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה שם למד יחד עם ר' [[רפאל צבי הרטמן]] (בשנים [[תשט"ו]]-[[תשט"ז]]) ולאחמ"כ למד בבית הספר מקווה ישראל.
 
הכרותו הראשונית עם [[חסידות חב"ד]] הייתה בעת שירותו ב[[צה"ל]], בעת שנערכו ערבי חב"ד על ידי ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]].
 
בשנת [[תשי"ט]] הוא וחבריו נמנו על מייסדי כפר מיימון.
 
בשנת [[תש"כ]] התקרב לחסידות על ידי הרב [[רפאל צבי הרטמן]] ואחיו הרב [[יוסף הרטמן]] שהביאו אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בעקבות כך הפך לימים לחסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 סיפור התקרבותו] {{חב"ד און ליין}}}}
 
לאחר נישואיו עם רעייתו הני בשנת [[תשכ"א]] התיישב ברוגלית ולאחר תקופה כמחנך בבית הספר שם התיישב בכפר מיימון ושימש שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש, במסגרת פעולותיו במקום הקים מקווה טהרה ופעל מסביב לשעון.
 
עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה וכיהן כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
 
במסגרת עבודתו החינוכית שימש כרב בית הספר החקלאי מקווה ישראל, כמנהל בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בשכונת ג'סי כהן בחולון, כמנהל בית הספר חב"ד בברוש ותפקידים נוספים.
 
היה ממתפללי [[בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד)]]. שם פעל יחד עם ר' [[פסח משה זיידה]] שילדים יגידו תהלים בכל שבת מברכים ושבלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ, בנוסף שימש כחבר ב[[וועד המוסיפין]] ב[[כפר חב"ד]].
 
ילדי כפר חב"ד זוכרים איך היה זוכר כל אחד ואחד בשמו הפרטי וקורא לו בחיבה גדולה ואומר לו את פסוקו האישי.
 
פעל רבות במושב צפריה בקירוב וארגן סעודת משיח במקום מידי שנה.
 
כמו כן נאם והנחה כינוסי ילדים רבים בבתי חב"ד רבים ברחבי הארץ.
 
במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.
 
עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' [[ישראל הלפרין]] ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.
 
בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל.
 
למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר ב[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]].
 
הלוויתו התקיימה בו ביום ויצאה מביתו ב[[כפר חב"ד]] אל עבר [[הר המנוחות]] שם נטמן.
 
בחודש [[שבט]] [[תשס"ט]] הוכנס [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44250 חב"ד אינפו].}}. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת [[תשע"ח]] לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109963 אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק] {{חב"ד און ליין}}}}.
 
רעייתו המחנכת [[הני קרניאל]] נפטרה ב[[כ"ד בטבת]] [[תשפ"ד]] בגיל שמונים ושלוש.
 
== אצל הרבי ==
[[קובץ:הרב עמוס קרניאל.jpg|ממוזער|הרב קרניאל בשנותיו האחרונות]]
בשנת [[תשכ"ג]] לראשונה כתב לרבי ואף נרשם לספר החסידים באותה השנה, בהמשך אותה השנה שאל את הרבי היכן לצאת לשליחות והרבי הורה לכפר מיימון.
 
בשנת [[תשכ"ד]] קיבל הצעה למשרת ניהול וכתב לרבי והרבי כתב שיעשה כן אם אין בכך השגת גבול. <ref>המענה הודפס לימים בתשורה לחתונת נכדו הרב [[מנחם מענדל גליס]] ולאחמ"כ בקובץ בענייני אחדות והשגת גבול שהוצא על ידי שלוחי הרבי במוסקבה </ref>
 
בשנת [[תשל"ג]] הגיע בפעם הראשונה לחצרות קודשינו ונכנס ליחידות אצל הרבי ושהה ביחידות במשך עשרים ושלוש דקות, הוראה מעניינת  שקיבל ר' עמוס באותה יחידות הייתה שהוא יכול לאכול סעודה שלישית שכן כך נהג מאז שהצטרף לתנועת חב"ד ולא ידע שבחב"ד לא נהוג לאכול בסעודה שלישית.


במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.
בשנת [[תשל"ד]] הגיעה בתו הבכירה אשת הרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]] לבגרות והתנאים הרוחניים בכפר מיימון לא התאימו ור' עמוס שאל את הרבי על מספר מקומות לגור בהם והרבי הקיף את [[כפר חב"ד]].


בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל. למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר ב[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]].
בשנים הבאות הגיע רבות לחצרות קודשינו ביחד עם בני משפחתו בתשרי'ס רבים וכן במועדים רבים אחרים.


בחודש [[שבט]] [[תשס"ט]] הוכנס [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44250 חב"ד אינפו].}}. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת [[תשע"ח]] לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109963 אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק] {{חב"ד און ליין}}}}
כמו כן קיבל ר' עמוס מענות רבות בנוגע לנושאים שונים, כגון: מענה לאסירים לקראת חג הפסח ועוד כיו"ב.


==ספרים בעריכתו==
==ספרים בעריכתו==
שורה 25: שורה 70:


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*רעייתו, מרת הני - מנהלת תיכון בית חנה לשעבר ב[[נחלת הר חב"ד]]. כיום ב[[דימונה]].  
*רעייתו, מרת [[הני קרניאל]] ע"ה - מנהלת תיכון בית חנה לשעבר ב[[נחלת הר חב"ד]] ומחשובות נשות החינוך בחב"ד- (נפטרה [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ד]] בגיל 83).
*בנו, הרב [[בנימין קרניאל]] - מנהל [[בית חב"ד]] [[גדרה]] החל משנת תשמ"ה.
*בנו, הרב [[בנימין קרניאל]] - שליח הרבי מנהל [[בית חב"ד]] [[גדרה]].
*בנו, הרב אהרן יהושע קרניאל - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד [[בני עייש]].
*בנו, הרב [[אהרון קרניאל]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד [[בני עייש]].
*בנו, הרב דובער קרניאל - [[בית שמש]].
*בנו, הרב דובער קרניאל - [[בית שמש]].
*בתו, חדוה אשת הרב [[שלמה מאיר מארק]], [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, חדוה אשת הרב [[שלמה מאיר מארק]], [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, נאוה אשת הרב [[ישראל גליס]] - בית חב"ד [[דימונה]].
*בתו, נאוה אשת הרב [[ישראל גליס]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד [[דימונה]].
*בתו, תמי אשת הרב [[חיים צבי וולף]] - בית חב"ד [[ירוחם]].
*בתו, תמי אשת הרב [[חיים צבי וולף]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ירוחם.
*בתו, לאה אשת הרב [[זלמן וולף]], [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, לאה אשת הרב [[זלמן וולף]], [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו, חני אשת הרב אוריאל שחר - בית חב"ד דימונה.
*בתו, חני אשת הרב [[אוריאל שחר]]- משלוחי הרבי ל[[דימונה]].
*בתו, יעל אשת הרב שמעון ברגמן - בית חב"ד ניז'ני נובגורוד, רוסיה.
*בתו, יעל אשת הרב [[שמעון ברגמן]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ניז'ני נובגורוד, רוסיה.
*בתו, תהילה אשת עו"ד הרב שמואל גרינפלד, [[גבעת שמואל]].
*בתו, תהילה אשת עורך הדין הרב שמואל גרינפלד, [[גבעת שמואל]].
*בתו, נחמה אשת הרב מענדל גנזבורג, [[טורונטו]].
*בתו, נחמה אשת הרב מנחם מענדל גאנזבורג, טורונטו.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 42: שורה 87:
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102130 עשור להרה"ח ר' עמוס קרניאל ע"ה ● זכרון להולכים] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102130 עשור להרה"ח ר' עמוס קרניאל ע"ה ● זכרון להולכים] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/128517 תיעוד מהתוועדות עם הרב עמוס קרניאל]''' {{COL}}
* [https://col.org.il/news/128517 תיעוד מהתוועדות עם הרב עמוס קרניאל]''' {{COL}}
* [https://old2.ih.chabad.info/?_gl=1*hdpjg*_ga*MTMzMTM0Njc0Ni4xNjg3MzU2Nzg4*_ga_Y2D075KK2V*czE3NTE3NTk1OTckbzM3NyRnMSR0MTc1MTc2MDQyOSRqMjckbDAkaDA.#!g=1&url=article&id=39312 הרגעים שלי עם הרבי ● התוועדות ג' תמוז] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 47: שורה 93:
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר חב"ד ברוש]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש‎]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת קרניאל]]
[[קטגוריה:משפחת קרניאל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:מחנכים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:שלוחים בבית חב"ד נתב"ג]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

גרסה אחרונה מ־17:05, 13 ביולי 2025

הרב רפאל עמוס קרניאל

הרב קרניאל עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים בזאל הגדול ב-770
לידה ה' תשרי ת"ש
פטירה י"ז טבת תשס"ח
מקום קבורה הר המנוחות
מקום מגורים כפר חב"ד, כפר מיימון
תחומי עיסוק מחנך, סופר, מרצה ומנחה אירועים
רבותיו הרבי, הרב משה צבי נריה, המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי
בת זוג מרת הענא פריווע קרניאל

הרב עמוס קרניאל (ה' תשרי ת"שי"ז טבת תשס"ח) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בה' תשרי ת"ש לר' אהרן קמינקר שעלה מספר שנים קודם לכן ממחוז בסרביה שבברית המועצות.

למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה שם למד יחד עם ר' רפאל צבי הרטמן (בשנים תשט"ו-תשט"ז) ולאחמ"כ למד בבית הספר מקווה ישראל.

הכרותו הראשונית עם חסידות חב"ד הייתה בעת שירותו בצה"ל, בעת שנערכו ערבי חב"ד על ידי ר' מרדכי צבי גרינוולד.

בשנת תשי"ט הוא וחבריו נמנו על מייסדי כפר מיימון.

בשנת תש"כ התקרב לחסידות על ידי הרב רפאל צבי הרטמן ואחיו הרב יוסף הרטמן שהביאו אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי. בעקבות כך הפך לימים לחסיד חב"ד[1]

לאחר נישואיו עם רעייתו הני בשנת תשכ"א התיישב ברוגלית ולאחר תקופה כמחנך בבית הספר שם התיישב בכפר מיימון ושימש שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש, במסגרת פעולותיו במקום הקים מקווה טהרה ופעל מסביב לשעון.

עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה וכיהן כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

במסגרת עבודתו החינוכית שימש כרב בית הספר החקלאי מקווה ישראל, כמנהל בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בשכונת ג'סי כהן בחולון, כמנהל בית הספר חב"ד בברוש ותפקידים נוספים.

היה ממתפללי בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד). שם פעל יחד עם ר' פסח משה זיידה שילדים יגידו תהלים בכל שבת מברכים ושבלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ, בנוסף שימש כחבר בוועד המוסיפין בכפר חב"ד.

ילדי כפר חב"ד זוכרים איך היה זוכר כל אחד ואחד בשמו הפרטי וקורא לו בחיבה גדולה ואומר לו את פסוקו האישי.

פעל רבות במושב צפריה בקירוב וארגן סעודת משיח במקום מידי שנה.

כמו כן נאם והנחה כינוסי ילדים רבים בבתי חב"ד רבים ברחבי הארץ.

במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.

עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' ישראל הלפרין ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.

בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל.

למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר בי"ז טבת תשס"ח.

הלוויתו התקיימה בו ביום ויצאה מביתו בכפר חב"ד אל עבר הר המנוחות שם נטמן.

בחודש שבט תשס"ט הוכנס ספר תורה לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני[2]. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת תשע"ח לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית[3].

רעייתו המחנכת הני קרניאל נפטרה בכ"ד בטבת תשפ"ד בגיל שמונים ושלוש.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קרניאל בשנותיו האחרונות

בשנת תשכ"ג לראשונה כתב לרבי ואף נרשם לספר החסידים באותה השנה, בהמשך אותה השנה שאל את הרבי היכן לצאת לשליחות והרבי הורה לכפר מיימון.

בשנת תשכ"ד קיבל הצעה למשרת ניהול וכתב לרבי והרבי כתב שיעשה כן אם אין בכך השגת גבול. [4]

בשנת תשל"ג הגיע בפעם הראשונה לחצרות קודשינו ונכנס ליחידות אצל הרבי ושהה ביחידות במשך עשרים ושלוש דקות, הוראה מעניינת שקיבל ר' עמוס באותה יחידות הייתה שהוא יכול לאכול סעודה שלישית שכן כך נהג מאז שהצטרף לתנועת חב"ד ולא ידע שבחב"ד לא נהוג לאכול בסעודה שלישית.

בשנת תשל"ד הגיעה בתו הבכירה אשת הרב שלמה מאיר יששכר מארק לבגרות והתנאים הרוחניים בכפר מיימון לא התאימו ור' עמוס שאל את הרבי על מספר מקומות לגור בהם והרבי הקיף את כפר חב"ד.

בשנים הבאות הגיע רבות לחצרות קודשינו ביחד עם בני משפחתו בתשרי'ס רבים וכן במועדים רבים אחרים.

כמו כן קיבל ר' עמוס מענות רבות בנוגע לנושאים שונים, כגון: מענה לאסירים לקראת חג הפסח ועוד כיו"ב.

ספרים בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ימים בהירים - ספר ילדים המתאר בשפה פשוטה ובסגנון קולח את סיפורם של המועדים החב"דיים לאורך מעגל השנה.
  • סידורון.
  • סיפורים הנחמדים מזהב.
  • סדר ספירת העומר[5] (תשס"ה; מודפס בכל שנה במהדורה מחודשת).

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סיפור התקרבותו
  2. חב"ד אינפו.
  3. אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק
  4. המענה הודפס לימים בתשורה לחתונת נכדו הרב מנחם מענדל גליס ולאחמ"כ בקובץ בענייני אחדות והשגת גבול שהוצא על ידי שלוחי הרבי במוסקבה
  5. דוגמא.