![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חנוך הענדל הבלין: הבדלים בין גרסאות בדף
מה עם הארמון? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: ביטול |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חנוך הענדל הבלין''' ([[תרנ"ט]] - [[ח' אלול]] [[תשכ"ח]]) היה מנהל ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]], תפקיד בו כיהן בו ללא הסכמת אדמו"רי חב"ד נשיאי ישיבת תורת אמת עד ש[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הדיחו באמצעות עסקני חב"ד ב[[ירושלים]]. היה מראשי הפעילים להשגת [[סרטיפיקטים]] לחסידי חב"ד. | |||
'''חנוך הענדל הבלין''' ([[תרנ"ט]] - [[ח' אלול]] [[תשכ"ח]]), | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ט]] ב[[הורודישץ']] | נולד בשנת [[תרנ"ט]] ב[[הורודישץ']] לרב [[שלמה זלמן הבלין]], ששימש באותה עת בראשות סניף [[תומכי תמימים הורודישץ'|ישיבת תומכי תמימים המקומית]] ונקרא על שמו של המשפיע הרב [[חנוך הענדל קוגל]] שאביו היה קשור אליו במיוחד{{הערה|המשפיע (הבלין) עמ' כ.}}. | ||
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ"ז]] - [[תש"ז]] | בצעירותו למד בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ"ז]] - [[תש"ז]] פעל למען השגת [[סרטיפיקטים]] (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ברית המועצות]], זאת במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים ועיכובים רבים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש, לצורך פעילות זאת קיבל עזרה רבה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
== הנהלת ישיבת תורת אמת == | == הנהלת ישיבת תורת אמת == | ||
[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב הבלין | [[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב הבלין עם הנהלת ישיבת תורת אמת.]] | ||
[[קובץ:פסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק בית הדין בדין תורה של ליובאוויטש מול הבלין]] | [[קובץ:פסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק בית הדין בדין תורה של ליובאוויטש מול הבלין]] | ||
את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב | את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב אשר כיהן כנשיא הישיבה ואחריו אדמו"ר הריי"צ והרבי נשיאי הישיבה. כראש הישיבה שימש בתחילה הרב [[שלמה זלמן הבלין]] שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שהישיבה תהיה רשומה תחת [[חסידות חב"ד]], סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה ללא רשות חברי ההנהלה וללא בקשת רשות מנשיא הישיבה אדמו"ר הריי"צ והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת [[חסידות חב"ד]]. | ||
מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], גם אחרי שנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי | מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], גם אחרי שנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שהודיע לו כי הוא מודח מתפקידו ללא הועיל, עד שנת [[תשט"ז]], אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ב{{ה|רבנות הראשית}}{{הערה|1=בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70363. לצילום פסק הדין] {{אינפו}}}}. | ||
במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו את חומרת התנהלותו כנגד אדמו"ר הריי"צ{{הערה|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[הרבי]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. | במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו את חומרת התנהלותו כנגד אדמו"ר הריי"צ{{הערה|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[הרבי]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. | ||
כמו כן, הרבי הפציר רבות ברבני ועסקני חב"ד בארץ הקדש, ביניהם הרב [[שלמה יוסף זוין]], להשתדל לפעול בענינו של הבלין, ועד לסילוקו המלא מהנהלת ישיבת תורת אמת{{הערה|באגרת לרב זווין מיום י"ג מ"ח תשט"ו (הבא להלן נשמט מאגרת זו באג"ק), כותב הרבי כך: מ"ש אודות הענין דהבלין, והסברא שיסלק עצמו על ידי פיצויים. הנה מה שיש לקבוע בזה ענינים שאין לוותר, הם: שהסילוק יבוא הן מצדו והן מצד כל המשפחה בניו ובנותיו וכו' . . גודל הפענסיא הרי כנ"ל יש להקטינה ביותר . . ולדעתי זהו ענין שאי אפשר לוותר, שאין חוטא ועאכו"כ פושע נשכר. עכלה"ק, וכבוד אלקים הסתר דבר, יש שם אריכות גדולה בזה.}}. | |||
חשובי חסידי חב"ד בירושלים ובתל אביב, נאבקו למען החזרת השליטה בישיבה אל הרבי וחב"ד, כשהבלין בתגובה התנקם בעסקנים שנטלו חלק במאבק והלשין עליהם לרשויות, עד שבגין הלשנותיו נאלץ הרב משה אשכנזי לעזוב את ארץ הקודש{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], עמ' 27 - 33.}}. | |||
נפטר ב[[ח' אלול]] [[תשכ"ט]]. | נפטר ב[[ח' אלול]] [[תשכ"ט]]. | ||
במשך השנים העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע (הבלין) על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין. | במשך השנים העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע (הבלין){{הבהרה}} על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* אשתו, חוה הבלין | {{להשלים}} | ||
* בנו, אליהו דוד | * אשתו, חוה הבלין. | ||
* בתו, שיינה | * בנו, אליהו דוד. | ||
* בתו, שולמית אביגיל | * בתו, שיינה. | ||
* בנו, שלמה זלמן | * בתו, שולמית אביגיל. | ||
* בנו, דוד זאב | * בנו, שלמה זלמן. | ||
* בתו, חיה שרה | * בנו, דוד זאב. | ||
* בתו, מלכה יהודית | * בתו, חיה שרה. | ||
* בתו, דבורה | * בתו, מלכה יהודית. | ||
* בתו, רבקה | * בתו, דבורה. | ||
* בנו, אליעזר דוב | * בתו, רבקה. | ||
* בנו, אליעזר דוב. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 38: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:משפחת הבלין]] | [[קטגוריה:משפחת הבלין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:09, 7 בספטמבר 2025
חנוך הענדל הבלין (תרנ"ט - ח' אלול תשכ"ח) היה מנהל ישיבת תורת אמת, תפקיד בו כיהן בו ללא הסכמת אדמו"רי חב"ד נשיאי ישיבת תורת אמת עד שהרבי הדיחו באמצעות עסקני חב"ד בירושלים. היה מראשי הפעילים להשגת סרטיפיקטים לחסידי חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ט בהורודישץ' לרב שלמה זלמן הבלין, ששימש באותה עת בראשות סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית ונקרא על שמו של המשפיע הרב חנוך הענדל קוגל שאביו היה קשור אליו במיוחד[1].
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת. בין השנים תרפ"ז - תש"ז פעל למען השגת סרטיפיקטים (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) לחסידי חב"ד בברית המועצות, זאת במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים ועיכובים רבים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש, לצורך פעילות זאת קיבל עזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ.
הנהלת ישיבת תורת אמת[עריכה | עריכת קוד מקור]
את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב אשר כיהן כנשיא הישיבה ואחריו אדמו"ר הריי"צ והרבי נשיאי הישיבה. כראש הישיבה שימש בתחילה הרב שלמה זלמן הבלין שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש אדמו"ר הריי"צ שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה ללא רשות חברי ההנהלה וללא בקשת רשות מנשיא הישיבה אדמו"ר הריי"צ והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד.
מצב זה נמשך גם בנשיאותו של הרבי, גם אחרי שנכנס ליחידות אצל הרבי, שהודיע לו כי הוא מודח מתפקידו ללא הועיל, עד שנת תשט"ז, אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ברבנות הראשית[2].
במכתב משנת תשי"ג כותב הרבי לר' אברהם פריז על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו את חומרת התנהלותו כנגד אדמו"ר הריי"צ[3]. כמו כן, הרבי הפציר רבות ברבני ועסקני חב"ד בארץ הקדש, ביניהם הרב שלמה יוסף זוין, להשתדל לפעול בענינו של הבלין, ועד לסילוקו המלא מהנהלת ישיבת תורת אמת[4].
חשובי חסידי חב"ד בירושלים ובתל אביב, נאבקו למען החזרת השליטה בישיבה אל הרבי וחב"ד, כשהבלין בתגובה התנקם בעסקנים שנטלו חלק במאבק והלשין עליהם לרשויות, עד שבגין הלשנותיו נאלץ הרב משה אשכנזי לעזוב את ארץ הקודש[5].
במשך השנים העלה על הכתב סיפורים, אמרות ועניינים בחסידות מפי גדולי החסידים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע (הבלין)[דרושה הבהרה] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, חוה הבלין.
- בנו, אליהו דוד.
- בתו, שיינה.
- בתו, שולמית אביגיל.
- בנו, שלמה זלמן.
- בנו, דוד זאב.
- בתו, חיה שרה.
- בתו, מלכה יהודית.
- בתו, דבורה.
- בתו, רבקה.
- בנו, אליעזר דוב.
הערות שוליים
- ↑ המשפיע (הבלין) עמ' כ.
- ↑ בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי לצילום פסק הדין
- ↑ "ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם מו"ח אדמו"ר" (מכתב הרבי לר"א פאריז, ט' אלול תשי"ג, אחד היה אברהם עמ' 227).
- ↑ באגרת לרב זווין מיום י"ג מ"ח תשט"ו (הבא להלן נשמט מאגרת זו באג"ק), כותב הרבי כך: מ"ש אודות הענין דהבלין, והסברא שיסלק עצמו על ידי פיצויים. הנה מה שיש לקבוע בזה ענינים שאין לוותר, הם: שהסילוק יבוא הן מצדו והן מצד כל המשפחה בניו ובנותיו וכו' . . גודל הפענסיא הרי כנ"ל יש להקטינה ביותר . . ולדעתי זהו ענין שאי אפשר לוותר, שאין חוטא ועאכו"כ פושע נשכר. עכלה"ק, וכבוד אלקים הסתר דבר, יש שם אריכות גדולה בזה.
- ↑ מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו, עמ' 27 - 33.