לדלג לתוכן

תומכי תמימים אור יהודה (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(81 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
|אפיון=ישיבה קטנה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[תשס"ד]]
|תאריך יסוד=[[תשס"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[אור יהודה]]
|מיקום=[[אור יהודה]]
|מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]
|מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]
|מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]
|מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב לוי יצחק שמח, הרב שד"ב מרכוס
|מנהל גשמי=הרב עמנואל מזרחי
|מנהל גשמי=הרב עמנואל מזרחי
|מספר תלמידים=כ-110
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=אור התמימים
|ספר פלפולים=אור התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה
|קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה
|אתר אינטרנט=
|משגיח ראשי=הרב שלום דובער מרכוס
|מפה=
|משפיע ראשי=הרב נחמיה סגל
|ראש הישיבה=הרב [[שלום דובער הנדל]]
}}
}}
[[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל הישיבה]]
[[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|סמל הישיבה]]
ישיבה קטנה '''תומכי תמימים ליובאוויטש אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש אור יהודה''' היא [[ישיבה קטנה]] שנוסדה לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]] והרב אברהם בן שמעון שהיה המנהל הגשמי במשך 3 שנים הראשונות.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס"ד]], כמסגרת לישיבה קטנה.
ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס"ד]], כמסגרת לישיבה קטנה בתיאום ושיתוף פעולה עם שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן. מנהל הישיבה בשנים הראשונות הרב אברהם בן שמעון כשראש הישיבה והמנהל החינוכי היה הרב שלום דובער הנדל.


בין החידושים שהובילה הישיבה החדשה עם פתיחתה היה הכנסת סדר לימוד בענייני משיח וגאולה אל תוך סדרי החובה מטעם הישיבה, כמו כן שמה הישיבה דגש על יחס אישי והשקעה רבה בכל תלמיד.
בין החידושים שהובילה הישיבה החדשה עם פתיחתה היה הכנסת סדר לימוד ב[[ענייני משיח וגאולה]] אל תוך סדרי החובה מטעם הישיבה, כמו כן שמה הישיבה דגש על יחס אישי והשקעה רבה בכל תלמיד. בנוסף הנהלת הישיבה שמה לה למטרה למקסם את ימי הלימודים וימי הלימודים היו מעבר לשאר ימי הלימודים הרגילים המקובלים בישיבות.


בשנתה הראשונה התקיימו הלימודים במבנה בית חב"ד בעיר, ברחוב דוד אלעזר כשהשינה הייתה במבנה סמוך, בשנה שלאחריה עקב הגידול במספר התלמידים עברה הישיבה אל המבנה בו היא שוכנת עד היום ברחוב מעלה המגדל השוכן באזור התעשייה החדש בעיר.
בשנתה הראשונה התקיימו הלימודים במבנה בית חב"ד בעיר, ברחוב דוד אלעזר כשהשינה הייתה במבנה סמוך, בשנה שלאחריה עקב הגידול במספר התלמידים עברה הישיבה אל המבנה בו היא שוכנת עד היום ברחוב מעלה המגדל השוכן באזור התעשייה החדש בעיר.
שורה 29: שורה 28:
עם היווסדות הישיבה שימש הרב הנדל כראש הישיבה ו[[ר"מ]] והרב [[משה רוזנבלט]] שימש כ[[משפיע]], בנוסף כיהן הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] כחבר והנהלה והרב [[חיים אשכנזי]] כמשפיע כללי.
עם היווסדות הישיבה שימש הרב הנדל כראש הישיבה ו[[ר"מ]] והרב [[משה רוזנבלט]] שימש כ[[משפיע]], בנוסף כיהן הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] כחבר והנהלה והרב [[חיים אשכנזי]] כמשפיע כללי.


בשנת הלימודים [[תשס"ו]] הצטרפו לצוות הרוחני המשגיח הרב לוי יצחק שמח, הר"מ הרב שמואל קליינמן והמשפיעים הרב [[יוסף יצחק בקשי]] והרב יוסף יצחק שוורץ.
בשנת הלימודים [[תשס"ו]] הצטרפו לצוות הרוחני המשגיח הרב לוי יצחק שמח, הר"מ הרב שמואל קליינמן והמשפיעים הרב [[יוסף יצחק בקשי]] והרב [[יוסף יצחק שוורץ]].


בשנת [[תשע"ז]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שמואל ביטון, שמשמש כמנהל הרוחני.
בשנת [[תשע"ז]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמואל ביטון]], שמשמש כמנהל הרוחני.


בשנת [[תשע"ט]] התחילה הישיבה פרויקט שיפוץ מקיף במהלכו שופץ כליל מבנה הזאל, ונבנו מקווה ופנימיה חדשה במבנה סמוך.
בשנת [[תשע"ט]] התחילה הישיבה פרויקט שיפוץ מקיף במהלכו שופץ כליל מבנה הזאל, ונבנו מקווה ופנימיה חדשה במבנה סמוך.


ב[[חודש אייר]] [[תש"פ]] רכשה הישיבה בנין חדש לרווחת תלמידי הישיבה קטנה, הממוקם בסמיכות לזאל הישיבה.
ב[[תשפ"ה]] ערכה קמפיין לקניית בניין חדש וגדול עבור הישיבה קטנה, ובתאריך [[י"ט אדר]] חתם הרב הענדל את הקמפיין שבמסגרתו גוייסו 20 מיליון ש"ח{{הערה|אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/meoravut/1193019/ הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20,000,000 לבניית הזאל] {{אינפו}} כ' אדר תשפ"ה.}}{{הערה|{{כפר||לקראת בניית זאל מרווח: הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20 מליון שקל|2103|82|תשפ"ה}}}}.


נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה קטנה כ-80 תלמידים.
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] מונה הישיבה קטנה כ-120 תלמידים.


==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==
==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==
שורה 43: שורה 42:
בשנת [[תשס"ז]] התחיל בישיבה 'מבצע תורה' כשבמרכזו התלמידים עושים סיום של כל המסכת הנלמדת באותה שנה בישיבה, בסיום המבצע חולקו לבחורים מלגות בהתאם להצלחתם במבחנים התקופתיים.
בשנת [[תשס"ז]] התחיל בישיבה 'מבצע תורה' כשבמרכזו התלמידים עושים סיום של כל המסכת הנלמדת באותה שנה בישיבה, בסיום המבצע חולקו לבחורים מלגות בהתאם להצלחתם במבחנים התקופתיים.


בשנת [[תשע"ו]] קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] לרגל [[י' בשבט|י']] - [[י"א שבט]] אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב"ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת [[תשע"ח]] הנסיעה מתקיימת בחג השבועות. במהלך הנסיעה התמימים זוכים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - [[770]] וב[[אוהל]] הק'. ומידי יום מתקיימים התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך.
בשנת [[תשע"ו]] קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] לרגל [[י' בשבט|י']] - [[י"א שבט]] אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב"ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת [[תשע"ח]] הנסיעה מתקיימת בחג השבועות. במהלך הנסיעה התמימים זוכים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - [[770]] . מדי יום מתקיימים התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך{{הערה|[https://chabad.info/news/934591/ המסע בשנת תשפ"ג{{אינפו}}]}}.


===ישיבת הקיץ באלמא אטא ===
===ישיבת הקיץ באלמא אטא ===
במהלך השנים דאגה הנהלת הישיבה לניהול ישיבת קיץ באור יהודה עבור תלמידי הישיבה. החל משנת תשע"ח הצטרפו לראשונה תלמידי הישיבה, לישיבת קיץ אהלי לוי יצחק ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] שכללה נציגים מכל ישיבות חב"ד בארץ.  
[[קובץ:ישיבת-קיץ-אור-יהודה-קזחסטן.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|תמונה קבוצתית של הישיבת קיץ בשנת [[תשפ"ב]]]]
במהלך השנים דאגה הנהלת הישיבה לניהול ישיבת קיץ באור יהודה עבור תלמידי הישיבה. החל משנת תשע"ח הצטרפו לראשונה תלמידי הישיבה, לישיבת קיץ אהלי לוי יצחק ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] שכללה נציגים מכל ישיבות חב"ד בארץ.


בהמשך החליטה הנהלת הישיבה לקבוע ישיבת קיץ באלמא אטא כל שנה, החלו בשנת תשע"ט (והופסק עקב הקורונה) וחודש לאחמ"כ משנת תשפ"ב ואילך.
בהמשך החליטה הנהלת הישיבה לקבוע ישיבת קיץ באלמא אטא כל שנה, החלו בשנת תשע"ט (והופסק עקב הקורונה) וחודש לאחמ"כ משנת תשפ"ב ואילך. הישיבת קיץ היא בשיתוף עם השלוחים המקומיים{{הערה|[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות"ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ"ו אב התשפ"ג.}}


הישיבת קיץ הינה בשיתוף עם השלוחים המקומיים{{הערה|[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות"ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ"ו אב התשפ"ג.}}.
בשנת [[תשפ"ד]] עקב מחירי הטיסות, ישיבת הקיץ התקיימה במצפה רמון.


==מאפייני הישיבה==
==מאפייני הישיבה==
מאז היווסדה הנהיגה הנהלת הישיבה חידושים רבים שלא היו נהוגים בקרב ישיבות קטנות בארץ ובהם:
מאז היווסדה הנהיגה הנהלת הישיבה חידושים רבים שלא היו נהוגים בקרב ישיבות קטנות בארץ ובהם:
* סדר לימוד [[גאולה ומשיח]] כחלק מסדרי הישיבה
* [[אחדות]] - הישיבה אינה משתייכת לשום צד פוליטי ב[[חסידות חב"ד]], ו[[תמים|התמימים]] הלומדים בה נמנים על [[ג' בתמוז תשנ"ד|כל גוני הקשת החב"דיים]].
* קיום התוועדות ונוכחות בחג ה[[פורים]] בישיבה
* סדר לימוד [[גאולה ומשיח]], בעיקר התעמקות בשיחות ה[[דבר מלכות]] כחלק מסדרי הישיבה.
* הבאת [[תלמידים השלוחים]] גם לישיבה קטנה
* קיום התוועדות ונוכחות בחג ה[[פורים]] בישיבה.
* קיצור ימי חופשת בין הזמנים של חג הפסח וסיום הזמן ב[[ז' בניסן]]
* [[נסיעה לרבי]] משותפת של תלמידי הישיבה עם הצוות בנוסף ל[[חודש תשרי]].
* [[נסיעה לרבי]] משותפת של תלמידי הישיבה עם הצוות בנוסף ל[[חודש תשרי]]
* בניית חדר מיוחד 'קליימקע' ל[[כתיבה לרבי|כתיבה]] ו[[התקשרות לרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/116969 חדר כתיבה לרבי ייחודי נחנך בישיבה באור יהודה {{col}}]}}.
* בניית חדר מיוחד 'קליימקע' ל[[כתיבה לרבי|כתיבה]] ו[[התקשרות לרבי]]
* לימוד שפת ה[[אידיש]] מטעם הנהלת הישיבה{{הבהרה}}.


==הצוות הרוחני==
==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
===הצוות הרוחני===
* ראש הישיבה - הרב שלום דובער הכהן הנדל
{{טורים
* מנהל רוחני - הרב שמואל ביטון
| תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הכהן הנדל]]
* [[משגיח]] ראשי - הרב לוי יצחק שמח
* [[מנהל רוחני]]- הרב שלום דובער מרכוס
* משגיח בוקר ואחה"צ - הרב שלום מרכוס
* משגיח ראשי- הרב לוי יצחק שמח
* מנהל פנימייה ומשגיח סדרי ערב - הרב ישראל חייבי
*משגיח ור"מ פרטני- הרה"ת יודי קטשוילי
* מדריך פנימיה - הת' ארי סגל
* מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי


;[[ר"מ]]ים:
;[[ר"מ]]ים:
* שיעור א' 1 - הרב צמח תעיזי
;עיונא:
* שיעור א' 2 - הרב אלחנן אביעד
* שיעור א'- הרב [[צמח תעיזי]]
* שיעור ב' 1 - הרב מנחם מענדל אקסלרוד
* שיעור ב' 1 - הרה"ת לוי הענדל
* שיעור ב' 2 - הרב משה חיים דוברבסקי
* שיעור ב' 2 - הרב מאיר ג'ובאני
* שיעור ג' - הרב שמואל הכהן קליינמן
* שיעור ג' - הרב יוסף יצחק כ"ץ
;פרטני:
;ר"מים הפרטניים לעיונא:
הרב מנחם מענדל סינגאוי.
הרב שניאור זלמן לייכטר.
;גירסא:
* שיעור א'  - הרב [[נחמיה סגל]]
* שיעור ב' [[נו"נ]] - הרב צמח תעיזי
* שיעור ג' נו"נ - הרב [[יוסף יצחק שוורץ]]
 
;[[משפיע]]ים:
* שיעור א' 1 - הרה"ת יהודה לייב חנונו
* שיעור א' 2 - הרה"ת לוי הענדל
* שיעור ב' - הרב לוי יצחק שמח
* שיעור ג' - הרב [[נחמיה סגל]]
 
;נו”נ פרטני:
* הרב שניאור זלמן לייכטר
* הרב שניאור זלמן לייכטר
* הרב מנחם מענדל סנגאוי
* הרב מנחם מענדל סנגאוי
* הת' ארי סגל


;גרסא:
* שיעור א' 1 - הת' יהודה לייב חנונו
* שיעור א' 2 - הרב [[נחמיה סגל]]
* שיעור ב' [[נו"נ]] - הרב מנחם מענדל קופרמן
* שיעור ג' [[נו"נ]] - הרב יוסף יצחק שוורץ


;[[משפיע]]ים:
* שיעור א' 1 - הרב מענדל גופין
* שיעור א' 2 - הרב יוסף יצחק פרקש
* שיעור ב'  - הרב לוי יצחק שמח
* שיעור ג' - הרב [[נחמיה סגל]]


;הצוות הגשמי
;הצוות הגשמי
* מנכ"ל -  
* מנכ"ל - הרב [[שלום דובער הכהן הנדל]]
* סמנכ"ל - יחיאל פלמן
* סמנכ"ל - [[יחיאל פלמן]]
* מנהל אדמיניסטרטיבי - הרב עמנואל מזרחי}}
* מנהל אדמיניסטרטיבי - הרב עמנואל מזרחי,
* הרב מיכאל הכהן פרידמן,
* הרב דוד רוזן,
* הרב לוי אוטינסקי.
}}
 
===צוות הישיבה בעבר:===
*הרב [[שמואל ביטון]]
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[יצחק אקסלרוד]]
*הרב [[יוסף יצחק בקשי]]
*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]
*הרב [[שמואל קליינמן]]


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 103: שורה 117:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32
*'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1291 עמוד 32


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]]
* '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]]


{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:אור יהודה (קטנה)}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

גרסה אחרונה מ־03:39, 23 באוקטובר 2025

ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה

שיעור בזאל הישיבה
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד תשס"ד
מיקום אור יהודה
מייסד הרב שלום דובער הנדל
ראש הישיבה הרב שלום דובער הנדל
משגיח ראשי הרב שלום דובער מרכוס
משפיע ראשי הרב נחמיה סגל
מנהל גשמי הרב עמנואל מזרחי
מספר תלמידים 120
ספר פלפולים אור התמימים
קובץ הערות הערות התמימים אור יהודה
סמל הישיבה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש אור יהודה היא ישיבה קטנה שנוסדה לקראת שנת הלימודים תשס"ה על ידי הרב שלום דובער הנדל והרב אברהם בן שמעון שהיה המנהל הגשמי במשך 3 שנים הראשונות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת תומכי תמימים אור יהודה נוסדה בחודש אלול בשנת תשס"ד, כמסגרת לישיבה קטנה בתיאום ושיתוף פעולה עם שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן. מנהל הישיבה בשנים הראשונות הרב אברהם בן שמעון כשראש הישיבה והמנהל החינוכי היה הרב שלום דובער הנדל.

בין החידושים שהובילה הישיבה החדשה עם פתיחתה היה הכנסת סדר לימוד בענייני משיח וגאולה אל תוך סדרי החובה מטעם הישיבה, כמו כן שמה הישיבה דגש על יחס אישי והשקעה רבה בכל תלמיד. בנוסף הנהלת הישיבה שמה לה למטרה למקסם את ימי הלימודים וימי הלימודים היו מעבר לשאר ימי הלימודים הרגילים המקובלים בישיבות.

בשנתה הראשונה התקיימו הלימודים במבנה בית חב"ד בעיר, ברחוב דוד אלעזר כשהשינה הייתה במבנה סמוך, בשנה שלאחריה עקב הגידול במספר התלמידים עברה הישיבה אל המבנה בו היא שוכנת עד היום ברחוב מעלה המגדל השוכן באזור התעשייה החדש בעיר.

עם היווסדות הישיבה שימש הרב הנדל כראש הישיבה ור"מ והרב משה רוזנבלט שימש כמשפיע, בנוסף כיהן הרב יצחק אייזיק לנדא כחבר והנהלה והרב חיים אשכנזי כמשפיע כללי.

בשנת הלימודים תשס"ו הצטרפו לצוות הרוחני המשגיח הרב לוי יצחק שמח, הר"מ הרב שמואל קליינמן והמשפיעים הרב יוסף יצחק בקשי והרב יוסף יצחק שוורץ.

בשנת תשע"ז הצטרף לצוות הישיבה הרב שמואל ביטון, שמשמש כמנהל הרוחני.

בשנת תשע"ט התחילה הישיבה פרויקט שיפוץ מקיף במהלכו שופץ כליל מבנה הזאל, ונבנו מקווה ופנימיה חדשה במבנה סמוך.

בתשפ"ה ערכה קמפיין לקניית בניין חדש וגדול עבור הישיבה קטנה, ובתאריך י"ט אדר חתם הרב הענדל את הקמפיין שבמסגרתו גוייסו 20 מיליון ש"ח[1][2].

נכון לשנת הלימודים תשפ"ו מונה הישיבה קטנה כ-120 תלמידים.

נסיעה לרבי וישיבת קיץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבצע תורה ונסיעה לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ז התחיל בישיבה 'מבצע תורה' כשבמרכזו התלמידים עושים סיום של כל המסכת הנלמדת באותה שנה בישיבה, בסיום המבצע חולקו לבחורים מלגות בהתאם להצלחתם במבחנים התקופתיים.

בשנת תשע"ו קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה לנסיעה לרבי לרגל י' - י"א שבט אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב"ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת תשע"ח הנסיעה מתקיימת בחג השבועות. במהלך הנסיעה התמימים זוכים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - 770 . מדי יום מתקיימים התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך[3].

ישיבת הקיץ באלמא אטא[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה קבוצתית של הישיבת קיץ בשנת תשפ"ב

במהלך השנים דאגה הנהלת הישיבה לניהול ישיבת קיץ באור יהודה עבור תלמידי הישיבה. החל משנת תשע"ח הצטרפו לראשונה תלמידי הישיבה, לישיבת קיץ אהלי לוי יצחק באלמא אטא קזחסטן שכללה נציגים מכל ישיבות חב"ד בארץ.

בהמשך החליטה הנהלת הישיבה לקבוע ישיבת קיץ באלמא אטא כל שנה, החלו בשנת תשע"ט (והופסק עקב הקורונה) וחודש לאחמ"כ משנת תשפ"ב ואילך. הישיבת קיץ היא בשיתוף עם השלוחים המקומיים[4]

בשנת תשפ"ד עקב מחירי הטיסות, ישיבת הקיץ התקיימה במצפה רמון.

מאפייני הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז היווסדה הנהיגה הנהלת הישיבה חידושים רבים שלא היו נהוגים בקרב ישיבות קטנות בארץ ובהם:

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצוות הרוחני[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ראש הישיבה - הרב שלום דובער הכהן הנדל
  • מנהל רוחני- הרב שלום דובער מרכוס
  • משגיח ראשי- הרב לוי יצחק שמח
  • משגיח ור"מ פרטני- הרה"ת יודי קטשוילי
  • מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי
ר"מים
עיונא
  • שיעור א'- הרב צמח תעיזי
  • שיעור ב' 1 - הרה"ת לוי הענדל
  • שיעור ב' 2 - הרב מאיר ג'ובאני
  • שיעור ג' - הרב יוסף יצחק כ"ץ
ר"מים הפרטניים לעיונא

הרב מנחם מענדל סינגאוי. הרב שניאור זלמן לייכטר.

גירסא
משפיעים
  • שיעור א' 1 - הרה"ת יהודה לייב חנונו
  • שיעור א' 2 - הרה"ת לוי הענדל
  • שיעור ב' - הרב לוי יצחק שמח
  • שיעור ג' - הרב נחמיה סגל
נו”נ פרטני
  • הרב שניאור זלמן לייכטר
  • הרב מנחם מענדל סנגאוי


הצוות הגשמי

צוות הישיבה בעבר:[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. אבריימקה אייזנשטיין, הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20,000,000 לבניית הזאל כ' אדר תשפ"ה.
  2. לקראת בניית זאל מרווח: הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20 מליון שקל, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2103 עמוד 82 (תשפ"ה)
  3. המסע בשנת תשפ"ג
  4. נחתמה ישיבת הקיץ של תות"ל אור יהודה בקזחסטן כ"ו אב התשפ"ג.
  5. חדר כתיבה לרבי ייחודי נחנך בישיבה באור יהודה