לדלג לתוכן

ניגון בימי מרדכי ואסתר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 769899 של 173.56.255.62 (שיחה)
 
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון בימי מרדכי ואסתר|אחר=פירוש אחר|ראו=ניגון שושנת יעקב (פירושונים)}}
ניגון '''בימי מרדכי ואסתר''' הוא לחן חב"ד, אשר ר' [[אליהו לייב ריבקין]] לימד, על נוסח ברכת [[ועל הניסים (פורים)|ועל הניסים]] של [[חג הפורים]] ונוסח '[[שושנת יעקב]]'.
ניגון '''בימי מרדכי ואסתר''' הוא לחן חב"ד, אשר ר' [[אליהו לייב ריבקין]] לימד, על נוסח ברכת [[ועל הניסים (פורים)|ועל הניסים]] של [[חג הפורים]] ונוסח '[[שושנת יעקב]]'.


==אודות הניגון==
==אודות הניגון==
באחת השנים הראשונות לייסודו של [[כפר חב"ד]] בעת התוועדות חג הפורים בביתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ניגן ר' [[משה בייטש]] את הניגון, ר' [[אליהו לייב ריבקין]] שנכח שם דאג להפיץ את הניגון בשנים מאוחרות יותר.
באחת השנים הראשונות לייסודו של [[כפר חב"ד]] בעת התוועדות חג הפורים בביתו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] ניגן ר' [[משה בייטש]] את הניגון, ר' [[אליהו לייב ריבקין]] שנכח שם דאג להפיץ את הניגון בשנים מאוחרות יותר.  
 
לפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש{{הערה|בחוברת [[פתחי ניגונים]] מיוחס הניגון לר' [[משה מפאריטש]].}}. בעלון 'עתיקין' גל' 1 ו2 הובא שהניגון ידוע בכמה חסידויות נוספות.


לפי אחת השמועות, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש. בעלון 'עתיקין' גל' 1 ו2 הובא שהניגון ידוע בכמה חסידויות נוספות.
ניגון זה הוא ניגון נ"ז בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].


הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים:
הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים:
שורה 50: שורה 54:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1RUzfySetGtuAAvyNtdb9scRcrsqBwDS_/view?usp=drive_link לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{שמע}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e4/%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{צליל}}
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/771114/ בביצוע מקהלת 'הקאפעליע']''' {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/771114/ בביצוע מקהלת 'הקאפעליע']''' {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/1061399/ בביצוע מקהלת תלמידי חיידר אור ליובאוויטש בכפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{אינפו}}


{{פורים}}
{{פורים}}

גרסה אחרונה מ־08:18, 25 במאי 2025

ניגון בימי מרדכי ואסתר הוא לחן חב"ד, אשר ר' אליהו לייב ריבקין לימד, על נוסח ברכת ועל הניסים של חג הפורים ונוסח 'שושנת יעקב'.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחת השנים הראשונות לייסודו של כפר חב"ד בעת התוועדות חג הפורים בביתו של הרב שניאור זלמן גרליק ניגן ר' משה בייטש את הניגון, ר' אליהו לייב ריבקין שנכח שם דאג להפיץ את הניגון בשנים מאוחרות יותר.

לפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ, מקור הניגון הוא מר' מאיר מפאריטש[1]. בעלון 'עתיקין' גל' 1 ו2 הובא שהניגון ידוע בכמה חסידויות נוספות.

ניגון זה הוא ניגון נ"ז בפרוייקט מסורת הניגונים.

הלחן הארוך מורכב משלושה קטעים, והוא מתייחד במספר מאפיינים:

א. הוא כולל בלחן אחד הן את 'שושנת יעקב' והן את 'ועל הניסים'.

ב. הניגון מתחיל בפירוט הסיפור של 'בימי מרדכי ואסתר' ורק לאחר מכן אומרים את הפתיח של 'ועל הניסים' זאת בשונה מנוסח התפילה.

ג. אף שהלחן הושר בפי חסידי חב"ד, הוא אינו תואם במלואו לנוסח אדמו"ר הזקן.

לקראת חג הפורים תשפ"ב זכה הניגון לחשיפה רחבה עם חידושו על ידי מקהלת 'הקעפליע' בביצועו של הקלידן יוסי כהן.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

במילות הניגון קיימים מספר דילוגים ושינויים מהנוסח המופיע בנוסח ועל הניסים בסידור אדמו"ר הזקן[2].

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע,

בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד,

בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.


אָבּעֶר וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתְּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ.

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת,

שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.

שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָֹמֵחָה בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי: תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח. וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:


לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ:

אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵשׁ לְאַבְּדִי, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי.

אֲרוּרָה זֶרֶשׁ אֵשֶׁת מַפְחִידִי, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר בַּעֲדִי וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב:

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מסורת הניגונים - הרב דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קכו · קכז · קכח-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג · קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קנט · קס · קסא-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קע · קעא ·קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג-קפד · קפה · קפו-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג-רה · רו · רז · רח-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. בחוברת פתחי ניגונים מיוחס הניגון לר' משה מפאריטש.
  2. בנוסח אדמו"ר הזקן לא מופיעה תיבת '(בשלשה עשר) יום, בניגון מדולגת השורה "וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ", וכן הוא"ו הפותחת של 'ועל הניסים'.