לדלג לתוכן

מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה) – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ שוחזר מעריכות של 164.138.125.202 (שיחה) לעריכה האחרונה של מ. רובין
תגית: שחזור
 
(20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}
{{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}}
[[קובץ:הרב מנחם מענדל פרידמן משוחח עם הרב חיים הלל רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן משוחח עם הרב [[חיים הלל רסקין]]]]
[[קובץ:מ.מ פרידמן פתח תקווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן]]
[[קובץ:מ.מ פרידמן פתח תקווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן]]
[[קובץ:פרידמן פתח תקווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל פרידמן]]
[[קובץ:פרידמן פתח תקווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב פרידמן]]
הרב '''מנחם מענדל (מענדל'ה) פרידמן''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא רבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים [[פתח תקווה]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה גדולה בבית שמש]]. שימש בעבר כראש הכולל בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], וכן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים פתח תקווה|ישיבת חב"ד בעיר]].
הרב '''מנחם מענדל (מענדל'ה) פרידמן''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא רבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים [[פתח תקווה]], חבר [[מכון הלכה חב"ד]], [[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] וב[[ישיבת הבוכרים הצעירה]]. בעבר שימש כראש ה[[כולל]] בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תש"מ]] ב[[צפת]] לאביו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] ולאמו מרת פרידה בת החסיד ר' [[בערקע חן]].
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תש"מ]] ב[[צפת]] לאביו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] ולאמו מרת פרידה בת החסיד ר' [[בערקע חן]].
בשנת [[תשמ"א]], הוכנס על ידי הוריו ל[[יחידות]] אל הרבי.


למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ובשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים [[דבר מלכות עם פיענוחים]] שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה.
למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ובשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים [[דבר מלכות עם פיענוחים]] שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה.
שורה 11: שורה 14:
התחתן עם רעייתו מרת פייה בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] באדר [[תשס"ו]].
התחתן עם רעייתו מרת פייה בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] באדר [[תשס"ו]].


[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], והתמנה כראש מסגרת ה[[כולל אברכים]] שנפתחה במקום.
אחר חתונתו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], והתמנה כראש מסגרת ה[[כולל אברכים]] שנפתחה במקום.


לאחר [[הרצח בבית חב"ד מומבאי]] עזר לתחקיר שקדם לעריכת הספר 'השליחות האחרונה'.
לאחר [[הרצח בבית חב"ד מומבאי]] עזר לתחקיר שקדם לעריכת הספר '[[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]]'.


משיב במוקד הטלפוני 'עשה לך רב' של ארגון [[התאחדות החסידים]]. עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני המכון.  
משיב במוקד הטלפוני 'עשה לך רב' של ארגון [[התאחדות החסידים]]. עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני המכון.  


חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]], ומשמש כחבר הנהלת [[מרכז ההפצה ממש]]. מונה להיות [[ר"מ]] ו[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים פתח תקווה]].
בשעתו חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]], ומשמש כחבר הנהלת [[מרכז ההפצה ממש]]. שימש כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים פתח תקווה|תומכי תמימים פתח תקווה (הבוכרים הצעירה)]].
 
באור ל[[י' אדר שני]] [[תשע"ט]] נתמנה לרבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים ב[[פתח תקווה]].
 
עם הקמתה של [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] מונה למשפיע בישיבה.
 
בשנת [[תשפ"ד]] היה מצוות השופטים ב[[חידון גאולה ומשיח הארצי]].


באור ל[[י' אדר שני]] [[תשע"ט]] נבחר ברוב קולות לרבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים ב[[פתח תקווה]].
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ה]] מונה לשמש כמשפיע בישיבת הבוכרים הצעירה (תפקיד אותו מילא בעבר בתקופת משכנה של הישיבה בפתח תקווה), שעות עבודתו בישיבה הם בערב, במקביל לעבודתו בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש בשעות הבוקר.


החל מפתיחת ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בבית שמש]] לקראת שנת [[תש"פ]] מונה למשפיע בישיבה.
הרב פרידמן חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 27: שורה 36:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%93%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%93%d7%9e%d7%9f/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב פרידמן באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד {{מכון הלכה}}
*[https://chabad.info/news/461997/ מכתבי הסמכות לרב הקהילה בפתח-תקווה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/461997/ מכתבי הסמכות לרב הקהילה בפתח-תקווה] {{אינפו}}


{{רבני מכון הלכה חב"ד}}
{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}
{{מיון רגיל:פרידמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
שורה 42: שורה 53:
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (4)]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]

גרסה אחרונה מ־21:32, 20 ביולי 2025

המונח "מנחם מענדל פרידמן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מנחם מענדל פרידמן (פירושונים).
הרב פרידמן משוחח עם הרב חיים הלל רסקין
הרב פרידמן
הרב פרידמן

הרב מנחם מענדל (מענדל'ה) פרידמן (יליד שנת תש"מ, 1980) הוא רבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים פתח תקווה, חבר מכון הלכה חב"ד, משפיע בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש ובישיבת הבוכרים הצעירה. בעבר שימש כראש הכולל בישיבת תומכי תמימים רמת אביב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה שבט תש"מ בצפת לאביו הרב אליהו אריה פרידמן ולאמו מרת פרידה בת החסיד ר' בערקע חן.

בשנת תשמ"א, הוכנס על ידי הוריו ליחידות אל הרבי.

למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים קריית גת ובשנת תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים דבר מלכות עם פיענוחים שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה.

התחתן עם רעייתו מרת פייה בתו של הרב יצחק פייביש גינזבורג באדר תשס"ו.

אחר חתונתו הוסמך לרבנות, והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת תומכי תמימים רמת אביב, והתמנה כראש מסגרת הכולל אברכים שנפתחה במקום.

לאחר הרצח בבית חב"ד מומבאי עזר לתחקיר שקדם לעריכת הספר 'השליחות האחרונה'.

משיב במוקד הטלפוני 'עשה לך רב' של ארגון התאחדות החסידים. עם הקמת מכון הלכה חב"ד בשנת תשע"ו הצטרף לרבני המכון.

בשעתו חתם על פסק הדין שהרבי מלך המשיח, ומשמש כחבר הנהלת מרכז ההפצה ממש. שימש כר"מ ומשפיע ראשי בתומכי תמימים פתח תקווה (הבוכרים הצעירה).

באור לי' אדר שני תשע"ט נתמנה לרבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים בפתח תקווה.

עם הקמתה של ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש מונה למשפיע בישיבה.

בשנת תשפ"ד היה מצוות השופטים בחידון גאולה ומשיח הארצי.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ה מונה לשמש כמשפיע בישיבת הבוכרים הצעירה (תפקיד אותו מילא בעבר בתקופת משכנה של הישיבה בפתח תקווה), שעות עבודתו בישיבה הם בערב, במקביל לעבודתו בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש בשעות הבוקר.

הרב פרידמן חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, ואף על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רבני הקהילות מובילים את המהפכה, שבועון בית משיח גליון 1214 עמוד 26

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


רבני מכון הלכה חב"ד
מיכאל אבישיד  •  גדליה אקסלרוד  •  אליעזר ברוד  •  דניאל גראבסקי  •  שלמה גולדפרב  •  שרגא דהן  •  משה הלל  •  ישראל הלפרין  •  ישראל הלפרין (כפר חב"ד)  •  מנחם מענדל הלפרין  •  שלמה הלפרן  •  מנחם מענדל הראל  •  אברהם הרוניין  •  ישראל הרשקוביץ  •  מנחם מענדל ויינר  •  מנחם מענדל וילשאנסקי  •  טוביה זילברשטרום  •  יוסף יצחק זלמנוב  •  יעקב חביב  •  עמנואל חביב  •  שלום דובער טאלער  •  דוב טברדוביץ'  •  ברוך בועז יורקוביץ'  •  מנחם כהן  •  שי שמעון כהן  •  ברוך לבקיבקר  •  שלמה זלמן לבקיבקר  •  נתנאל לייב  •  אורי מרדכי ליפש  •  שלום דובער יהושע ליפש  •  אברהם חיים מזרחי  •  יצחק איתן מזרחי  •  ישראל מעטוף  •  סעדיה מעטוף  •  שמואל מקמל  •  יוסף יצחק סילברמן  •  שאול סילם  •  יעקב סינגאווי  •  יוסף אברהם פיזם  •  אייל פלד  •  שניאור זלמן פלדמן  •  מנחם מענדל פרידמן  •  שלמה יצחק פרנק  •  משה קורנוויץ  •  חיים קיז'נר  •  יוסף חיים רוזנבלט  •  שאול רוזנבלט  •  ליאור רוזנבוים