לדלג לתוכן

משתמש:אלפא/שמחה רוטמן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ תמים של הרבי העביר את הדף שיחת משתמש:/שמחה רוטמן לשם משתמש:אלפא/שמחה רוטמן בלי להשאיר הפניה: מועתק בצורה לא טובה מחבד אינפו. זה שהיה לו קצת קשר עם הרבי זה לא אומר
שולם ס. (שיחה | תרומות)
ניסוח קל, פיסוק דקדוק וקישורים
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''שמחה רוטמן''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית, ויושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לו קרובי משפחה חב"דיים, ובקשר עם חב"ד מגיל צעיר. וכחבר כנסת פועל רבות למען חב"ד ומוסדותיה.   
[[קובץ:רוטמן מעמד הגדול.jpeg|ממוזער|שמאל|חבר הכנסת שמחה רוטמן נואם במעמד הגדול]]
 
'''שמחה רוטמן''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית, ויושב ראש ועדת ה'חוקה, חוק ומשפט'. יש לו קרובי משפחה חב"דיים, והוא בקשר עם [[חסידות חב"ד|חב"ד]] מגיל צעיר. כחבר כנסת - פועל רבות למען חב"ד ומוסדותיה.   


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד ב[[א' אלול]] [[תש"מ]] בבני ברק, לאביו ר' בנימין ואמו ריבה רוטמן. דודו מצד אביו – ר' [[יונתן גרשון בלטר]], ודוד זקנתו מצד אמו – הרב [[חיים נאה]]. על קרובי המשפחה החב"דיים הללו סיפר בראיון ל[[חב"ד אינפו]] בחודש סיון תשפ"ד:
נולד ב[[א' אלול]] [[תש"מ]] ב[[בני ברק]], לאביו ר' בנימין ואימו ריבה רוטמן.
"דוד שלי היה בישיבה בשנחאי וגם מצד המשפחה הקצת יותר הרחוקה, דוד של סבתא שלי היה הרב חיים נאה שגם הוא היה מחובר מאוד לחב״ד ולערכיה. עדיין לא ניתן היה לומר שהכרתי הרבה. אבל אז בגיל 12 בני הדודים שלי הזמינו אותי למחנה הקיץ ״גן ישראל״ בקנדה שם קיבלתי מנה מרוכזת של חב״ד ושל הרבי".{{הערה| [https://chabad.info/special/1097353/ רוטמן מספר על קרובי המשפחה החב"דיים]}}.
 
רוטמן גדל ב[[בני ברק]] למשפחה דתית לאומית בעלת זיקה לפא"י, למד בישיבות מקור חיים, כרם ביבנה ותורת החיים.
דודו מצד אביו – ר' [[יונתן גרשון בלטר]], ודוד זקנתו מצד אימו – הרב [[חיים נאה]]. על קרובי המשפחה החב"דיים הללו סיפר בראיון ל[[חב"ד אינפו]] בחודש סיון תשפ"ד:
למד משפטים והוסמך לעורך דין. ייסד את התנועה למשילות ודמוקרטיה, בה פעל בתחום הייעוץ המשפטי לנבחרי ציבור וגופים ציבוריים וקידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק. במסגרת פעילותו בתנועה פירסם טורי דיעה ופרשנות בעיתון ישראל היום.
"דוד שלי היה בישיבה בשנחאי וגם מצד המשפחה הקצת יותר הרחוקה, דוד של סבתא שלי היה הרב חיים נאה שגם הוא היה מחובר מאוד לחב"ד ולערכיה. עדיין לא ניתן היה לומר שהכרתי הרבה. אבל אז בגיל 12 בני הדודים שלי הזמינו אותי למחנה הקיץ "[[קעמפ גן ישראל|גן ישראל]]" ב[[קנדה]] שם קיבלתי מנה מרוכזת של חב"ד ושל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]".{{הערה|[https://chabad.info/special/1097353/ רוטמן מספר על קרובי המשפחה החב"דיים]}}
 
רוטמן גדל בבני ברק למשפחה דתית לאומית בעלת זיקה לפא"י, למד בישיבות מקור חיים, כרם ביבנה ותורת החיים.
למד משפטים והוסמך לעורך דין. ייסד את התנועה למשילות ודמוקרטיה, בה פעל בתחום הייעוץ המשפטי לנבחרי ציבור וגופים ציבוריים וקידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק. במסגרת פעילותו בתנועה פירסם טורי דיעה ופרשנות בעיתון ישראל היום.
 
רוטמן נשוי לחנה, חוקרת במכון המחקר ממרי, ואב לחמישה. מתגורר ביישוב פני קדם במועצה האיזורית גוש עציון.
רוטמן נשוי לחנה, חוקרת במכון המחקר ממרי, ואב לחמישה. מתגורר ביישוב פני קדם במועצה האיזורית גוש עציון.


==חבר הכנסת==
==כחבר כנסת==
בשנת תשפ"א נבחר כחבר כנסת ברשימת הציונות הדתית, שרצה לכנסת במסגרת האיחוד הלאומי-תקומה. כיהן כחבר ועד למינוי שופטים. בחורף תשפ"ג נבחר לכהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. בחודשים הראשונים בתפקידו הוביל הצעות החוק לרפורמה במערכת המשפט.
בשנת [[תשפ"א]] נבחר כחבר כנסת ברשימת הציונות הדתית, שרצה לכנסת במסגרת האיחוד הלאומי-תקומה. כיהן כחבר ועד למינוי שופטים. בחורף [[תשפ"ג]] נבחר לכהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. בחודשים הראשונים בתפקידו הוביל הצעות החוק לרפורמה במערכת המשפט.
חבר כנסת רוטמן כחלק ממפלגת הציונות הדתית, שג' השלימויות הם המוטו שלה, פועל ונאבק בדרכים שונות, ליישם את העמידה הנחושה של קיום שלושת השלימויות.  
חבר כנסת רוטמן כחלק ממפלגת הציונות הדתית, שג' השלימויות הם המוטו שלה, פועל ונאבק בדרכים שונות, ליישם את העמידה הנחושה של קיום שלושת השלימויות.  
==פועל למען חב"ד==
==פועל למען חב"ד==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
חבר כנסת רוטמן פועל למען חב"ד בתחומים שונים וביקר מספר פעמים בבית חיינו. וכך גילה בראיון חב"ד אינפו על ביקוריו מאז היותו בן 15:
חבר הכנסת רוטמן פועל למען חב"ד בתחומים שונים וביקר מספר פעמים בבית חיינו. וכך גילה בראיון חב"ד אינפו על ביקוריו מאז היותו בן 15:
"הפעם הראשונה שבה הגעתי ל-770 הייתה כשהייתי בן חמש עשרה באחד מביקוריי בארה״ב.
"הפעם הראשונה שבה הגעתי ל-[[770]] הייתה כשהייתי בן חמש עשרה, באחד מביקוריי ב[[ארצות הברית]].
מאז ביקרתי פעמים רבות ותמיד כשאני מגיע לניו-יורק אני משתדל לבקר שוב. ביקרתי פעמים רבות גם בספרייה וראיתי את ההיסטוריה של רבני חב״ד והאדמו"רים מול עיניי.
מאז ביקרתי פעמים רבות ותמיד כשאני מגיע ל[[ניו יורק סיטי|ניו יורק]] אני משתדל לבקר שוב. ביקרתי פעמים רבות גם בספרייה וראיתי את ההיסטוריה של רבני חב"ד והאדמו"רים מול עיניי.
התורה והמעשה שמשולבים במקום הזה שנמצא בפינה אחת של העולם, בניו-יורק, השפיעו על כל כך הרבה אנשים".
התורה והמעשה שמשולבים במקום הזה שנמצא בפינה אחת של העולם, בניו יורק, השפיעו על כל כך הרבה אנשים".


==ספריו==
==ספריו==
* שמחה רוטמן, '''מפלגת בג"ץ – כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל''', הוצאת סלע מאיר, 2019
* שמחה רוטמן, '''מפלגת בג"ץ – כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל''', הוצאת סלע מאיר, 2019
*שמחה רוטמן, '''למה שהעם יבחר את השופטים? המדריך לרפורמה''', הוצאת סלע מאיר, 2023
*שמחה רוטמן, '''למה שהעם יבחר את השופטים? המדריך לרפורמה''', הוצאת סלע מאיר, 2023
==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], בית משיח 1296 ע' 27-32, ראיון עם שמחה רוטמן, על המאבק המשפטי של הימין, מיהו יהודי וקריאה לחסידי חב"ד להצטרף למאבקים על שלושת השלימויות: תיקון חוק [[מיהו יהודי]], [[שלימות הארץ]] ושלימות התורה.
* שמחה הלוי, בית משיח 1127 ע' 27-30, ראיון עם שמחה רוטמן, על מאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־12:37, 23 בדצמבר 2025

חבר הכנסת שמחה רוטמן נואם במעמד הגדול

שמחה רוטמן (יליד שנת תש"מ) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית, ויושב ראש ועדת ה'חוקה, חוק ומשפט'. יש לו קרובי משפחה חב"דיים, והוא בקשר עם חב"ד מגיל צעיר. כחבר כנסת - פועל רבות למען חב"ד ומוסדותיה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בא' אלול תש"מ בבני ברק, לאביו ר' בנימין ואימו ריבה רוטמן.

דודו מצד אביו – ר' יונתן גרשון בלטר, ודוד זקנתו מצד אימו – הרב חיים נאה. על קרובי המשפחה החב"דיים הללו סיפר בראיון לחב"ד אינפו בחודש סיון תשפ"ד: "דוד שלי היה בישיבה בשנחאי וגם מצד המשפחה הקצת יותר הרחוקה, דוד של סבתא שלי היה הרב חיים נאה שגם הוא היה מחובר מאוד לחב"ד ולערכיה. עדיין לא ניתן היה לומר שהכרתי הרבה. אבל אז בגיל 12 בני הדודים שלי הזמינו אותי למחנה הקיץ "גן ישראל" בקנדה שם קיבלתי מנה מרוכזת של חב"ד ושל הרבי".[1]

רוטמן גדל בבני ברק למשפחה דתית לאומית בעלת זיקה לפא"י, למד בישיבות מקור חיים, כרם ביבנה ותורת החיים. למד משפטים והוסמך לעורך דין. ייסד את התנועה למשילות ודמוקרטיה, בה פעל בתחום הייעוץ המשפטי לנבחרי ציבור וגופים ציבוריים וקידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק. במסגרת פעילותו בתנועה פירסם טורי דיעה ופרשנות בעיתון ישראל היום.

רוטמן נשוי לחנה, חוקרת במכון המחקר ממרי, ואב לחמישה. מתגורר ביישוב פני קדם במועצה האיזורית גוש עציון.

כחבר כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"א נבחר כחבר כנסת ברשימת הציונות הדתית, שרצה לכנסת במסגרת האיחוד הלאומי-תקומה. כיהן כחבר ועד למינוי שופטים. בחורף תשפ"ג נבחר לכהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. בחודשים הראשונים בתפקידו הוביל הצעות החוק לרפורמה במערכת המשפט. חבר כנסת רוטמן כחלק ממפלגת הציונות הדתית, שג' השלימויות הם המוטו שלה, פועל ונאבק בדרכים שונות, ליישם את העמידה הנחושה של קיום שלושת השלימויות.

פועל למען חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חבר הכנסת רוטמן פועל למען חב"ד בתחומים שונים וביקר מספר פעמים בבית חיינו. וכך גילה בראיון חב"ד אינפו על ביקוריו מאז היותו בן 15: "הפעם הראשונה שבה הגעתי ל-770 הייתה כשהייתי בן חמש עשרה, באחד מביקוריי בארצות הברית. מאז ביקרתי פעמים רבות ותמיד כשאני מגיע לניו יורק אני משתדל לבקר שוב. ביקרתי פעמים רבות גם בספרייה וראיתי את ההיסטוריה של רבני חב"ד והאדמו"רים מול עיניי. התורה והמעשה שמשולבים במקום הזה שנמצא בפינה אחת של העולם, בניו יורק, השפיעו על כל כך הרבה אנשים".

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שמחה רוטמן, מפלגת בג"ץ – כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל, הוצאת סלע מאיר, 2019
  • שמחה רוטמן, למה שהעם יבחר את השופטים? המדריך לרפורמה, הוצאת סלע מאיר, 2023

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם זיגלבוים, בית משיח 1296 ע' 27-32, ראיון עם שמחה רוטמן, על המאבק המשפטי של הימין, מיהו יהודי וקריאה לחסידי חב"ד להצטרף למאבקים על שלושת השלימויות: תיקון חוק מיהו יהודי, שלימות הארץ ושלימות התורה.
  • שמחה הלוי, בית משיח 1127 ע' 27-30, ראיון עם שמחה רוטמן, על מאבק לתיקון חוק מיהו יהודי

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים