לדלג לתוכן

ברוך חדד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עזריאל (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(17 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברוך חדד.jpg|ממוזער|הרב חדד נואם ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב"ד היכל לוי יצחק ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ([[אסרו חג]] [[שבועות]] [[תשפ"ב]])]]
[[קובץ:ברוך חדד.jpg|ממוזער|הרב חדד נואם ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב"ד היכל לוי יצחק ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ([[אסרו חג]] [[שבועות]] [[תשפ"ב]])]]
הרב '''ברוך רפאל עוזיאל חדד''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת מלחה ב[[ירושלים]], ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם [[קרן עזרת מנחם]] המפעילה מערך [[משפיעים]] במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש.
הרב '''ברוך רפאל עוזיאל חדד''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת מלחה ב[[ירושלים]], ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם [[קרן עזרת מנחם]] המפעילה מערך [[משפיעים]] במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ישראל.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ט מנחם אב]] [[תש"מ]] כבן בכור לאביו הרב [[דוד שמעון חדד]] ולמרת וורדה.  
נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ט מנחם אב]] [[תש"מ]] כבן בכור לרב [[דוד שמעון חדד]] ולוורדה.  


בעודו ילד כבן שלוש, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד המקומי]].
בעודו ילד כבן שלוש, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד המקומי]].
שורה 9: שורה 9:
לקראת שנת הלימודים [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
לקראת שנת הלימודים [[תש"ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים בת ר' יעקב ומרגלית טוויל{{הערה|ילידת ארגנטינה.}}, קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.
לאחר כן שימש כנו"נ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] - צרפת.


בשנת [[תשס"ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], והקים את בית חב"ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה.
לאחר נישואיו עם מרים בת ר' יעקב ומרגלית טוויל{{הערה|ילידת ארגנטינה.}}, קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.


הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=4586 ראו לדוגמה דיווח באתר שטורעם].}}, אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.
בשנת [[תשס"ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]], והקים את בית חב"ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה, ובשנת תשפ"ה הקים עוד בית כנסת ברחוב החדש מורדות מלחה.


בשנת [[תשס"ח]] ייסד [[כולל אברכים]] בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרת מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב"ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.
הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים{{הערה|1=[https://col.org.il/news/18857 ראו לדוגמה דיווח באתר COL].}}, אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.


לקראת [[ג' תמוז]] [[תשס"ט]], החל להוציא לאור קובץ בשם [[הברכה]], המיועד להוות מאסף תורני לחידושי תורתם של רבנים ואישי תורה. בין שאר הכותבים, נמנים הגה"ח הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ע"ה, רבו של [[כפר חב"ד]], הרב [[לוי יצחק הלפרין]] ע"ה, ראש [[המכון הטכנולוגי להלכה]], ולהבחל"ח הגה"ח ר' [[גדליה אקסלרוד]], רבה של חיפה, הגה"ח ר' [[שניאור זלמן גופין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], ועוד.
בשנת [[תשס"ח]] ייסד [[כולל אברכים]] בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב"ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.


כאשר [[קרן עזרת מנחם]] הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך [[משפיעים]] שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת תשע"ו התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב"ד ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9/55625/ דיווח באתר נשי ובנות חב"ד].}}.
לקראת [[ג' תמוז]] [[תשס"ט]], החל להוציא לאור קובץ בשם [[הברכה]], המיועד להוות מאסף תורני לחידושי תורתם של רבנים ואישי תורה. בין הכותבים נמנו רבנים, פוסקים ומשפיעים ידועי שם.


בשנת תשפ"ג הקים בשכונת מלחה גן חב"ד, ובשנת תשפ"ד הקים גן שני במלחה, ובשנת תשפ"ה הקים מעון חב"ד במלחה.
כאשר [[קרן עזרת מנחם]] הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך [[משפיעים]] שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת [[תשע"ו]] התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב"ד ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9/55625/ דיווח באתר נשי ובנות חב"ד].}}.
 
בשנים [[תשפ"ג]]-[[תשפ"ה]] הקים בשכונת מלחה שני גנים ומעון חב"ד.
 
== ספריו ==
 
* מגילת אסתר עם פירוש 'ברוך מרדכי'.
* 'כתב ברוך' - חידושים וביאורים במסכת בבא בתרא (בבלי וירושלמי).
* חוברת 'וזאת הברכה'.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* אחיו, הרב חננאל פנחס חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
* בתו, מרת מזלה - אשת הרב מנחם מענדל יפרח - שליח הרבי בגן הטכנולוגי - מלחה, ירושלים
* בתו, מרת יהודית - אשת הרב משה נאבול - מלחה, ירושלים


* חתנו, הרב מענדי יפרח - שליח הרבי בגן הטכנולוגי - מלחה, ירושלים.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חדד, ברוך}}
{{מיון רגיל:חדד, ברוך}}

גרסה אחרונה מ־20:59, 13 בנובמבר 2025

הרב חדד נואם בכינוס תורה בבית כנסת חב"ד היכל לוי יצחק בשיכון חב"ד בירושלים (אסרו חג שבועות תשפ"ב)

הרב ברוך רפאל עוזיאל חדד (יליד שנת תש"מ, 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת מלחה בירושלים, ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם קרן עזרת מנחם המפעילה מערך משפיעים במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בתוניס בי"ט מנחם אב תש"מ כבן בכור לרב דוד שמעון חדד ולוורדה.

בעודו ילד כבן שלוש, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב"ד במגדל העמק שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד תלמוד תורה חב"ד המקומי.

לקראת שנת הלימודים תש"ס נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר כן שימש כנו"נ בישיבת תומכי תמימים ברינואה - צרפת.

לאחר נישואיו עם מרים בת ר' יעקב ומרגלית טוויל[1], קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.

בשנת תשס"ג יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת צעירי אגודת חב"ד ירושלים, והקים את בית חב"ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה, ובשנת תשפ"ה הקים עוד בית כנסת ברחוב החדש מורדות מלחה.

הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים[2], אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.

בשנת תשס"ח ייסד כולל אברכים בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב"ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.

לקראת ג' תמוז תשס"ט, החל להוציא לאור קובץ בשם הברכה, המיועד להוות מאסף תורני לחידושי תורתם של רבנים ואישי תורה. בין הכותבים נמנו רבנים, פוסקים ומשפיעים ידועי שם.

כאשר קרן עזרת מנחם הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך משפיעים שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת תשע"ו התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב"ד ברחבי הארץ[3].

בשנים תשפ"ג-תשפ"ה הקים בשכונת מלחה שני גנים ומעון חב"ד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מגילת אסתר עם פירוש 'ברוך מרדכי'.
  • 'כתב ברוך' - חידושים וביאורים במסכת בבא בתרא (בבלי וירושלמי).
  • חוברת 'וזאת הברכה'.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אחיו, הרב חננאל פנחס חדד - ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים לוד
  • בתו, מרת מזלה - אשת הרב מנחם מענדל יפרח - שליח הרבי בגן הטכנולוגי - מלחה, ירושלים
  • בתו, מרת יהודית - אשת הרב משה נאבול - מלחה, ירושלים

הערות שוליים