![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אלחנן יהודה לייב רייצס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] פוחביץ שבבלרוס ב[[ה' טבת]] [[תרע"ד|תרד"ע]] | נולד ב[[עיירה]] פוחביץ שבבלרוס ב[[ה' טבת]] [[תרע"ד|תרד"ע]] לרב [[שמואל יצחק רייצס]]{{הערה|האריך ימים ונפטר שלוש שנים לאחר פטירת בנו ב[[כ"ב אלול]] [[תשמ"ו]].}}, ואלטע יהודית{{הערה|כאשר בנו ר' [[יעקב רייצעס]] נכנס לרבי ליחידות והזכיר את אביו לברכה בשם אמו 'יהודית' בלבד, כשהגיע הרבי לחלק זה בפתק אמר "כמדומני שיש לה שם נוסף", ומיד הוסיף ואמר שקוראים לה אלטע יהודית.}}. | ||
את שנות לימודיו עשה בסניפים השונים של ישיבת [[תומכי תמימים]] ברחבי [[רוסיה]], ובתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הגיע ל[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה במקום. בתקופה זו, השקיע רבות לקרב את האברך [[דב בעריש רוזנברג]] לחסידות חב"ד, ועמל שעות רבות ללמוד איתו את תורת החסידות. בעקבות זאת, הפך הרב רוזנברג לחסיד מן המניין עד שבשנים מאוחרות יותר התמנה לכהן כ[[משפיע]] ראשי בקהילת חב"ד ב[[לוד]]. | את שנות לימודיו עשה בסניפים השונים של ישיבת [[תומכי תמימים]] ברחבי [[רוסיה]], למד [[חברותא]] עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]]. ובתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הגיע ל[[סמרקנד]] שם הצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה במקום. בתקופה זו, השקיע רבות לקרב את האברך [[דב בעריש רוזנברג]] לחסידות חב"ד, ועמל שעות רבות ללמוד איתו את תורת החסידות. בעקבות זאת, הפך הרב רוזנברג לחסיד מן המניין עד שבשנים מאוחרות יותר התמנה לכהן כ[[משפיע]] ראשי בקהילת חב"ד ב[[לוד]]. | ||
בשנת [[תש"ז]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] מרוסיה, והבריח את הגבול באמצעות דרכון פולני מזוייף, בסיועו של הרב רוזנברג שגמל לו טובה על שקירב אותו לתורת החסידות. במהלך שנות שהותו בסמרקנד, ולאורך כל הנסיעה, הסווה את זהותו וקרא לעצמו בשם אברמ'ל, ורק כאשר יצא את גבולות רוסיה גילה לרב רוזנברג את שמו האמיתי. | בשנת [[תש"ז]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] מרוסיה, והבריח את הגבול באמצעות דרכון פולני מזוייף, בסיועו של הרב רוזנברג שגמל לו טובה על שקירב אותו לתורת החסידות. במהלך שנות שהותו בסמרקנד, ולאורך כל הנסיעה, הסווה את זהותו וקרא לעצמו בשם אברמ'ל, ורק כאשר יצא את גבולות רוסיה גילה לרב רוזנברג את שמו האמיתי. | ||
בהמשך, הגיע למחנה המעבר [[פאקינג]] שם הצטרף לחסידים שפעלו בין תושבי המחנה להפצת תורה וחסידות. בזמן שהותו במחנה, עסק באיסוף כספים ל'[[מעמד]]', ועל פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] היה אמור לרכוש את אומנות השחיטה, אך הדבר לא יצא לידי פועל. בסוף [[חודש אלול]] [[תש"ט]] קיבל את אישורו וברכתו של אדמו"ר הריי"צ לחפש שידוך, ובחודש תשרי של שנת [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שיינדל. | בהמשך, הגיע למחנה המעבר [[פאקינג]] שם הצטרף לחסידים שפעלו בין תושבי המחנה להפצת תורה וחסידות. בזמן שהותו במחנה, עסק באיסוף כספים ל'[[מעמד]]', ועל פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] היה אמור לרכוש את אומנות השחיטה, אך הדבר לא יצא לידי פועל. בסוף [[חודש אלול]] [[תש"ט]] קיבל את אישורו וברכתו של אדמו"ר הריי"צ לחפש שידוך, ובחודש תשרי של שנת [[תש"י]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שיינדל, בת למשפחת [[חסידות אמשינוב|חסידי אמשינוב]] שהוגלתה לסיביר ויצאה אף היא בבריחה הגדולה. | ||
בסוף החורף של שנת [[תשי"א]] הורה לו הרבי להעתיק את מגוריו ל[[ארצות הברית]], והוא עבר יחד עם בני ביתו להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]], בסמיכות לחצר הרבי. | בסוף החורף של שנת [[תשי"א]] הורה לו הרבי להעתיק את מגוריו ל[[ארצות הברית]], והוא עבר יחד עם בני ביתו להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]], בסמיכות לחצר הרבי. | ||
ניהל חנות ספרי קודש בשכונת איסט פלאטבוש ובמקביל קירב (ולעיתים בחשאי) רבים לחסידות. | |||
נפטר בגיל ששים ושמונה ב[[י"א כסלו]] [[תשמ"ג]], נטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקראון הייטס. | נפטר בגיל ששים ושמונה ב[[י"א כסלו]] [[תשמ"ג]], נטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקראון הייטס. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], נפטר ב[[ט"ו אייר]] [[תש"פ]]. | *אחיו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], נפטר ב[[ט"ו אייר]] [[תש"פ]] | ||
*בנו, הרב יוסף רייצס, [[קראון הייטס]]{{הערה|זמן קצר לאחר בואו של הרב אלחנן יהודה לייב לרבי, בעת שהשתתף ב[[התוועדות של הרבי]], פנה אליו הרבי, ברכו בבן זכר, והורה לו לקרוא לבן בשם יוסף יצחק על שמו של אדמו"ר הריי"צ, הרב אלחנן שחשש בעקבות בקשת הרבי לגורלו של אביו הקרוי אף הוא בשם יצחק פנה אל הרבי בסיום ההתוועדות וביקש ברכה לאביו, הרבי שאל לפשר בקשת הברכה האם ארע משהו, הרב אלחנן הביע את חששו אך הרבי הרגיעו באמרו: "חצי שם הוא גם שם". {{כפר|שלום מגידמן|חיים במחיצת הרבי|2102|32|תשפ"ה}}}} | |||
*בנו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה | *בנו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה | ||
*בנו, החזן הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]], [[קראון הייטס]] | *בנו, החזן הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]], [[קראון הייטס]] | ||
*בתו חנה, רעייתו של הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ו[[ועד הנחות התמימים]], ו[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] | *בתו חנה, רעייתו של הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ו[[ועד הנחות התמימים]], ו[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:09, 30 באוגוסט 2025
הרב אלחנן יהודה לייב רייצס (ה' טבת תרד"ע-י"א כסלו תשמ"ג), היה מחסידי חב"ד בקראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה פוחביץ שבבלרוס בה' טבת תרד"ע לרב שמואל יצחק רייצס[1], ואלטע יהודית[2].
את שנות לימודיו עשה בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים ברחבי רוסיה, למד חברותא עם הרב מרדכי שוסטרמן. ובתקופת מלחמת העולם השנייה הגיע לסמרקנד שם הצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה במקום. בתקופה זו, השקיע רבות לקרב את האברך דב בעריש רוזנברג לחסידות חב"ד, ועמל שעות רבות ללמוד איתו את תורת החסידות. בעקבות זאת, הפך הרב רוזנברג לחסיד מן המניין עד שבשנים מאוחרות יותר התמנה לכהן כמשפיע ראשי בקהילת חב"ד בלוד.
בשנת תש"ז הצטרף לבריחה הגדולה מרוסיה, והבריח את הגבול באמצעות דרכון פולני מזוייף, בסיועו של הרב רוזנברג שגמל לו טובה על שקירב אותו לתורת החסידות. במהלך שנות שהותו בסמרקנד, ולאורך כל הנסיעה, הסווה את זהותו וקרא לעצמו בשם אברמ'ל, ורק כאשר יצא את גבולות רוסיה גילה לרב רוזנברג את שמו האמיתי.
בהמשך, הגיע למחנה המעבר פאקינג שם הצטרף לחסידים שפעלו בין תושבי המחנה להפצת תורה וחסידות. בזמן שהותו במחנה, עסק באיסוף כספים ל'מעמד', ועל פי הוראת אדמו"ר הריי"צ היה אמור לרכוש את אומנות השחיטה, אך הדבר לא יצא לידי פועל. בסוף חודש אלול תש"ט קיבל את אישורו וברכתו של אדמו"ר הריי"צ לחפש שידוך, ובחודש תשרי של שנת תש"י נשא את רעייתו שיינדל, בת למשפחת חסידי אמשינוב שהוגלתה לסיביר ויצאה אף היא בבריחה הגדולה.
בסוף החורף של שנת תשי"א הורה לו הרבי להעתיק את מגוריו לארצות הברית, והוא עבר יחד עם בני ביתו להתגורר בשכונת קראון הייטס שבניו יורק, בסמיכות לחצר הרבי.
ניהל חנות ספרי קודש בשכונת איסט פלאטבוש ובמקביל קירב (ולעיתים בחשאי) רבים לחסידות.
נפטר בגיל ששים ושמונה בי"א כסלו תשמ"ג, נטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקראון הייטס.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב יוסף בן ציון רייצס, נפטר בט"ו אייר תש"פ
- בנו, הרב יוסף רייצס, קראון הייטס[3]
- בנו, הרב יעקב רייצס, משלוחי הרבי לארץ הקודש ורב יישוב יסוד המעלה
- בנו, החזן הרב מנחם מענדל רייצס, קראון הייטס
- בתו חנה, רעייתו של הרב שלום חריטונוב חבר מערכת אוצר החסידים וועד הנחות התמימים, ומשפיע בישיבת אהלי תורה (קראון הייטס)
הערות שוליים
- ↑ האריך ימים ונפטר שלוש שנים לאחר פטירת בנו בכ"ב אלול תשמ"ו.
- ↑ כאשר בנו ר' יעקב רייצעס נכנס לרבי ליחידות והזכיר את אביו לברכה בשם אמו 'יהודית' בלבד, כשהגיע הרבי לחלק זה בפתק אמר "כמדומני שיש לה שם נוסף", ומיד הוסיף ואמר שקוראים לה אלטע יהודית.
- ↑ זמן קצר לאחר בואו של הרב אלחנן יהודה לייב לרבי, בעת שהשתתף בהתוועדות של הרבי, פנה אליו הרבי, ברכו בבן זכר, והורה לו לקרוא לבן בשם יוסף יצחק על שמו של אדמו"ר הריי"צ, הרב אלחנן שחשש בעקבות בקשת הרבי לגורלו של אביו הקרוי אף הוא בשם יצחק פנה אל הרבי בסיום ההתוועדות וביקש ברכה לאביו, הרבי שאל לפשר בקשת הברכה האם ארע משהו, הרב אלחנן הביע את חששו אך הרבי הרגיעו באמרו: "חצי שם הוא גם שם".
- שלום מגידמן, חיים במחיצת הרבי, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2102 עמוד 32 (תשפ"ה)
- שלום מגידמן, חיים במחיצת הרבי, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2102 עמוד 32 (תשפ"ה)