לדלג לתוכן

אלימלך לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(20 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב החסיד אלימלך לבנהרץ נולד במוסקבה שברוסיה, ב ה' מר חשוון שנת תרצ"ג (1933) לאביו החסיד אברהם שמואל ולאמו עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר  כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות.  כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.
{{AI|שוכתב=כן}}
{{אין תמונה}}
הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] – [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, בטשקנט ובכפר חב"ד, ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד. נודע במסירותו לקיום תורה ומצוות תחת המשטר הקומוניסטי, בפעילותו הכלכלית מתוך הקפדה על שמירת שבת, ובאהבתו הגדולה לתורה, לחסידות ולחסידים.
==תולדות חיים==
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולעטקא (לבית חצרנוב), במשפחה חסידית שומרת תורה ומצוות שפעלה במסירות נפש תחת שלטון הקומוניסטים.


בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.
אביו, ר' אברהם שמואל, נודע בפעילותו לשימור הגחלת היהודית בערים מוסקבה, צ'רנוביץ וטשקנט, והשפיע רבות על עיצוב דרכו החסידית.


כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.
===ילדותו ברוסיה===
לאחר מכן למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.
בגיל שבע נשלח ללמוד ב"חיידר" מחתרתי בסמרקנד, תחת סכנה ממשית, כדי להימנע מחינוך ממשלתי. בגיל עשר, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חווה רעב כבד וניצל בזכות התערבות של רופאה צבאית. בגיל 12 חזרה משפחתו למוסקבה, ושם חגג את בר המצווה בנוכחות העסקן מרדכי דובין, שהסתתר אז בבית הוריו.
בתחילת שנות הכ"ף התחתן עם מרת פערלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר.


הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת תשכ"ו, אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת תשכ"ז הגיע להתגורר בכפר חב"ד.
ב-1946 עברה המשפחה ללבוב, בניסיון לברוח מברית המועצות באמצעות "אשאלונים", אך נתפסו ונאלצו לעבור לצ'רנוביץ, שם השתקעו. אלימלך למד בישיבות מחתרתיות שהקים הרבי הריי"צ דרך שלוחיו.


ר' אלימלך עסק במשך שנים רבות במפעל הטקסטיל אותו הקים בכפר חב"ד.
בהגיעו לגיל 17, ברח מהבית מחשש לגיוס לצבא, וחיפש מקום עבודה שלא יפגע בשמירת השבת. בסופו של דבר התיישב בטשקנט ופתח עם ר' מרדכי קוזלינר בית דפוס בשם "מיטל אוגרפיה".


ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.
===חייו בטשקנט===
ב[[ט"ו בכסלו]] [[תשכ"ג]] נישא לפרלה, בתו של החסיד ר' גרשון ריכטר. החתונה נחשבה לאירוע בולט בקהילות טשקנט וסמרקנד.


נלב"ע בח' אלול ה'תשע"ז, ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.
לאחר נישואיהם נשארו לגור בטשקנט, ואלימלך המשיך בעבודתו תוך שהוא מקפיד להעסיק יהודים שומרי תורה. על מנת לשמור שבת, סגרו את המפעל בסופי שבוע, תוך תיאום ושוחד לפקיד המקומי. את העבודה השלימו בשעות נוספות במהלך השבוע.


משפחתו-
===עלייתו לארץ===
בתו מרת חנה איידלמן (אשת הרב יוסף יצחק ז"ל) מכפר חב"ד.
לאחר מאמצים ממושכים, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת [[תשכ"ו]], בעקבות ברכה מיוחדת מהרבי.
בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.
 
בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' שמעון ריבקין מכפר חב"ד.
כעבור זמן קצר עברו לכפר חב"ד, שם השתכן עם משפחתו. לקראת חגי [[תשרי]] [[תשכ"ז]] נסע לרבי בפעם הראשונה, יחד עם קבוצת עולים חדשים, בנסיעה שמומנה על ידי הרבי. הרבי קיבלם בחביבות רבה והושיבם קרוב אליו בהתוועדויות.
בתו מרת רבקה, אשת ר' דוד פינסקי מכפר חב"ד.
 
בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.
לאחר שפרנסת המשפחה מפרדסים לא הספיקה, פתח בעצת הרבי מפעל לשזירת חוטים בכפר חב"ד, שבו עבד כל חייו.
בתו מרת דובא, אשת הרב שמואל אוירכמן משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.
 
===אישיותו===
ר' אלימלך נודע באהבתו לתורה ובקביעות בלימוד, במסירותו ל[[מבצע תפילין]] ובהכנסת האורחים בביתו. נהג בסבר פנים יפות, שמח בחלקו, והפיץ שמחה ויראת שמים בכל סביבותיו.
 
== פטירתו ==
נפטר ב[[ח' באלול]] [[תשע"ז]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].
 
== משפחתו ==
*בתו מרת חנה, אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן]], מכפר חב"ד.
*בנו ר' שניאור לבנהרץ, ממגדל העמק.
*בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]], מכפר חב"ד.
*בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]], מכפר חב"ד.
*בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא, מ[[קראון הייטס]].
*בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]], משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]]
[[קטגוריה:אנשי עסקים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־04:41, 30 ביולי 2025


ערך זה דורש הגהה מפני ששוכתב על ידי AI
אתם מוזמנים לעשות הגהה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא הגהתם את הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב אלימלך לבנהרץ (ה' בחשוון תרצ"גח' באלול תשע"ז) היה מחסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, בטשקנט ובכפר חב"ד, ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד. נודע במסירותו לקיום תורה ומצוות תחת המשטר הקומוניסטי, בפעילותו הכלכלית מתוך הקפדה על שמירת שבת, ובאהבתו הגדולה לתורה, לחסידות ולחסידים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד במוסקבה שברוסיה, בה' בחשוון תרצ"ג (1933) לר' אברהם שמואל לבנהרץ ולעטקא (לבית חצרנוב), במשפחה חסידית שומרת תורה ומצוות שפעלה במסירות נפש תחת שלטון הקומוניסטים.

אביו, ר' אברהם שמואל, נודע בפעילותו לשימור הגחלת היהודית בערים מוסקבה, צ'רנוביץ וטשקנט, והשפיע רבות על עיצוב דרכו החסידית.

ילדותו ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגיל שבע נשלח ללמוד ב"חיידר" מחתרתי בסמרקנד, תחת סכנה ממשית, כדי להימנע מחינוך ממשלתי. בגיל עשר, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חווה רעב כבד וניצל בזכות התערבות של רופאה צבאית. בגיל 12 חזרה משפחתו למוסקבה, ושם חגג את בר המצווה בנוכחות העסקן מרדכי דובין, שהסתתר אז בבית הוריו.

ב-1946 עברה המשפחה ללבוב, בניסיון לברוח מברית המועצות באמצעות "אשאלונים", אך נתפסו ונאלצו לעבור לצ'רנוביץ, שם השתקעו. אלימלך למד בישיבות מחתרתיות שהקים הרבי הריי"צ דרך שלוחיו.

בהגיעו לגיל 17, ברח מהבית מחשש לגיוס לצבא, וחיפש מקום עבודה שלא יפגע בשמירת השבת. בסופו של דבר התיישב בטשקנט ופתח עם ר' מרדכי קוזלינר בית דפוס בשם "מיטל אוגרפיה".

חייו בטשקנט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו בכסלו תשכ"ג נישא לפרלה, בתו של החסיד ר' גרשון ריכטר. החתונה נחשבה לאירוע בולט בקהילות טשקנט וסמרקנד.

לאחר נישואיהם נשארו לגור בטשקנט, ואלימלך המשיך בעבודתו תוך שהוא מקפיד להעסיק יהודים שומרי תורה. על מנת לשמור שבת, סגרו את המפעל בסופי שבוע, תוך תיאום ושוחד לפקיד המקומי. את העבודה השלימו בשעות נוספות במהלך השבוע.

עלייתו לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מאמצים ממושכים, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, בעקבות ברכה מיוחדת מהרבי.

כעבור זמן קצר עברו לכפר חב"ד, שם השתכן עם משפחתו. לקראת חגי תשרי תשכ"ז נסע לרבי בפעם הראשונה, יחד עם קבוצת עולים חדשים, בנסיעה שמומנה על ידי הרבי. הרבי קיבלם בחביבות רבה והושיבם קרוב אליו בהתוועדויות.

לאחר שפרנסת המשפחה מפרדסים לא הספיקה, פתח בעצת הרבי מפעל לשזירת חוטים בכפר חב"ד, שבו עבד כל חייו.

אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אלימלך נודע באהבתו לתורה ובקביעות בלימוד, במסירותו למבצע תפילין ובהכנסת האורחים בביתו. נהג בסבר פנים יפות, שמח בחלקו, והפיץ שמחה ויראת שמים בכל סביבותיו.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בח' באלול תשע"ז, ונטמן בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים