![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אהרון נחמן פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
א.מ.בן-זיכרי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
ר' '''אהרון נחמן פרידמן''' ([[תרצ"ב]] | ר' '''אהרון נחמן פרידמן''' ([[תרצ"ב]] - [[ד' בתמוז]] [[תשס"ג]]) היה מזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד, תושב [[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] שב[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ב]] | נולד ב[[עיירה]] [[בישנקוביץ]] שב[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ב]] ליעקב ול[[גיטל פרידמן]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/17_133.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}, כנכד לרב [[זוסיא פרידמן]], רבה של [[אודסה]] ודור שביעי לרבי [[אברהם המלאך]]. הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן, ולאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השניה ונעלם במהלך הקרבות בחזית, נדדה המשפחה ל[[סמרקנד]] ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בעיר, אמו גיטל החזיקה חיידר מחתרתי בביתה, ובבריחה הגדולה ב[[יציאת רוסיה תש"ז]] יצאו מרוסיה. | ||
כבר ברוסיה נכנס בשנת [[תש"ג]] ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד, וכאשר המשפחה נדדה למד בישיבה בפוקינג, בצרפת ובארץ ישראל, שם למד בישיבת אחי תמימים תל אביב משנת תש"ט עד שנת תשי"א. | כבר ברוסיה נכנס בשנת [[תש"ג]] ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד, וכאשר המשפחה נדדה למד בישיבה בפוקינג, בצרפת ובארץ ישראל, שם למד בישיבת אחי תמימים תל אביב משנת תש"ט עד שנת תשי"א. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הוא אף היה מהבודדים שזכו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית לאחר שהרבי הפסיק לקבל חסידים ליחידות בשנת תשמ"א. | הוא אף היה מהבודדים שזכו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית לאחר שהרבי הפסיק לקבל חסידים ליחידות בשנת תשמ"א. | ||
בשנה האחרונה לחייו סבל מייסורים, ונפטר לפנות בוקר ב[[ד' | בשנה האחרונה לחייו סבל מייסורים, ונפטר לפנות בוקר ב[[ד' בתמוז]] [[תשס"ג]] בבית הרפואה אסף הרופא, ונטמן בבית העלמין אחיעזר. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה אחרונה מ־16:53, 2 ביולי 2025
ר' אהרון נחמן פרידמן (תרצ"ב - ד' בתמוז תשס"ג) היה מזכיר וגזבר המועצה האזורית עמק לוד, תושב כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה בישנקוביץ שברוסיה בשנת תרצ"ב ליעקב ולגיטל פרידמן[1], כנכד לרב זוסיא פרידמן, רבה של אודסה ודור שביעי לרבי אברהם המלאך. הוריו נמנו על עדת חסידי בויאן, ולאחר שאביו גוייס במלחמת העולם השניה ונעלם במהלך הקרבות בחזית, נדדה המשפחה לסמרקנד ושם התחברו לחסידי חב"ד ששהו בעיר, אמו גיטל החזיקה חיידר מחתרתי בביתה, ובבריחה הגדולה ביציאת רוסיה תש"ז יצאו מרוסיה.
כבר ברוסיה נכנס בשנת תש"ג ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד, וכאשר המשפחה נדדה למד בישיבה בפוקינג, בצרפת ובארץ ישראל, שם למד בישיבת אחי תמימים תל אביב משנת תש"ט עד שנת תשי"א.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו יעל בת ר' ראובן ומלכה, וקבע את מגוריו בכפר חב"ד.
עבד במשך מספר שנים כרואה חשבון, ובהמשך שימש במשך ארבעים שנה כמזכיר המועצה האזורית עמק לוד, וניצל את תפקידו לפיתוח וביסוס כפר חב"ד שבשטח השיפוט של המועצה.
זכה לקשר קרוב עם הרבי בנוגע לתפקידו, ובמובנים רבים שימש כאיש סתר בשירות הרבי. על חלק מהמכתבים מהרבי שהיו ממוענים אליו קיבל הוראה להשמיד אותם לאחר שמסיים לקרוא אותם.
הוא אף היה מהבודדים שזכו להיכנס ליחידות פרטית לאחר שהרבי הפסיק לקבל חסידים ליחידות בשנת תשמ"א.
בשנה האחרונה לחייו סבל מייסורים, ונפטר לפנות בוקר בד' בתמוז תשס"ג בבית הרפואה אסף הרופא, ונטמן בבית העלמין אחיעזר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' מאיר פרידמן - חבר הנהלת בית רבקה, ומנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד.
- אחיו, ר' ישראל פרידמן - ראש ישיבת אהלי תורה קראון הייטס.
- בתו חנה וישצקי - כפר חב"ד.
- בתו שרה אייגרמן - כפר חב"ד.
