![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישעיהו משולם זושא שוב: הבדלים בין גרסאות בדף
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הבוידע רב.jpeg | [[קובץ:הבוידע רב.jpeg|ממוזער|הרב שוב]] | ||
הרב '''ישעיהו משולם זוסי' (זושא) שובּ'''{{הערה|במצבה נכתב: '''שובּ'''.}} ([[תרל"ו]] – [[י"ד בסיוון]] [[ת"ש]]) היה רבה הראשי של [[ברית המועצות]] תחת שלטון האימה הקומוניסטי{{הבהרה}}{{מקור}}, רב בית כנסת חב"ד '[[מרינה רושצ'ה]]' ב[[מוסקבה]] שם התפללו חסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים. | הרב '''ישעיהו משולם זוסי' (זושא) שובּ'''{{הערה|במצבה נכתב: '''שובּ'''.}} ([[תרל"ו]] – [[י"ד בסיוון]] [[ת"ש]]) היה רבה הראשי של [[ברית המועצות]] תחת שלטון האימה הקומוניסטי{{הבהרה}}{{מקור}}, רב בית כנסת חב"ד '[[מרינה רושצ'ה]]' ב[[מוסקבה]] שם התפללו חסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת [[תומכי תמימים]] שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות. | לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת [[תומכי תמימים]] שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות. | ||
את ידיעותיו ב[[תורת הנגלה]] ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות | את ידיעותיו ב[[תורת הנגלה]] ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות בהם גרים יהודים, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם [[ליובאוויטש]] עצום. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי ''''דער בוידער רב''''. בשנים מאוחרות יותר נקרא לכהן כרבה של [[מוסקבה]]{{הבהרה}}, . היה ידוע כגאון חסידי וכ[[עובד|עובד ה']] גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה ב[[דביקות]] ואריכות. | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי ''''דער בוידער רב''''. בשנים מאוחרות יותר נקרא לכהן כרבה של [[מוסקבה]]{{הבהרה}}, . היה ידוע כגאון חסידי וכ[[עובד|עובד ה']] גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה ב[[דביקות]] ואריכות. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה{{הערה|עדות ר' [[זלמן לייב אסטולין]]}}, ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס. | גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה{{הערה|עדות ר' [[זלמן לייב אסטולין]]}}, ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס. | ||
[[קובץ:מצבת הבוידע רב.jpeg | [[קובץ:מצבת הבוידע רב.jpeg|ממוזער|מצבתו בבית החיים בעיירה [[מלחובקה]]]] | ||
נפטר ב[[י"ד סיון]] בשנת [[ה'ת"ש]] ונקבר ב[[מוסקבה]]. | נפטר ב[[י"ד סיון]] בשנת [[ה'ת"ש]] ונקבר ב[[מוסקבה]]. | ||
לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב. ומייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת מולדובה | לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב. ומייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת מולדובה. | ||
זאת בעקבות סיפורי הגבורה ששמע בעבודת השליחות מפי סבו במדינת שליחותו מולדובה. | זאת בעקבות סיפורי הגבורה ששמע בעבודת השליחות מפי סבו במדינת שליחותו מולדובה. | ||
===ניגוני חב"ד=== | |||
ניגוני חב"ד | |||
הרב שוב התוועד רבות עם החסידים והיה לראשי המדברים, בינות לכך התוועד על הנסיעה לרבי ולימד החסידים את הניגון של השתפכות הנפש, בהתוועדויותיו סיפר הבוידער רב כי מסופר אצל החסידים ש[[אדמו"ר הזקן]] היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי מנחם מענדל מהורודוק כאשר הוא עלה ל[[ארץ הקודש]] ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ב[[רוסיה]]. יש המספרים שהיה שר רק את חלקו הראשון של הניגון, המדבר אודות תעופה ונסיעה, וממשיך בניגונו [[קול דודי]], שהתנועה ללא מילים שבו זהה לתנועה ללא המילים שבניגון זה. | הרב שוב התוועד רבות עם החסידים והיה לראשי המדברים, בינות לכך התוועד על הנסיעה לרבי ולימד החסידים את הניגון של השתפכות הנפש, בהתוועדויותיו סיפר הבוידער רב כי מסופר אצל החסידים ש[[אדמו"ר הזקן]] היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי מנחם מענדל מהורודוק כאשר הוא עלה ל[[ארץ הקודש]] ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ב[[רוסיה]]. יש המספרים שהיה שר רק את חלקו הראשון של הניגון, המדבר אודות תעופה ונסיעה, וממשיך בניגונו [[קול דודי]], שהתנועה ללא מילים שבו זהה לתנועה ללא המילים שבניגון זה. | ||
| שורה 42: | שורה 40: | ||
*נכדו הרב משה שוב | *נכדו הרב משה שוב | ||
*נכדתו, מרת מרים קונין אשת ר' [[שלמה קונין]] | *נכדתו, מרת מרים קונין אשת ר' [[שלמה קונין]] | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*אברהם בער, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 40 | * אברהם בער, '''[http://www.scribd.com/doc/155773496/889 הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 889 עמוד 40 | ||
*[https://chabad.info/magazine/677761/ רבה של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו] {{אינפו}} | * [https://chabad.info/magazine/677761/ רבה של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו] {{אינפו}} | ||
* {{קישור חבד און ליין|169910|'דער בוידער רב': רבה של ברית המועצות בשלטון הקומוניסטי}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: | {{מיון רגיל:שוב, ישעיהו משולם זושא}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:48, 14 בספטמבר 2025
הרב ישעיהו משולם זוסי' (זושא) שובּ[1] (תרל"ו – י"ד בסיוון ת"ש) היה רבה הראשי של ברית המועצות תחת שלטון האימה הקומוניסטי[דרושה הבהרה][דרוש מקור], רב בית כנסת חב"ד 'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התפללו חסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שבאוקראינה לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק בעיירה החסידית בוברויסק. נקרא על שם זקנו ר' משולם זוסי' מאניפולי, וככל הנראה נקרא גם ישעיה מפאת היותו צאצא של"ה הקדוש.
היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו חסידיו של אדמו"ר הזקן והנשיאים שלאחריו, מקושר לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.
בצעירותו למד אצל רבי אליעזר גורדון מטעלז[2] הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.
לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת תומכי תמימים שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.
את ידיעותיו בתורת הנגלה ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות בהם גרים יהודים, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם ליובאוויטש עצום.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. בשנים מאוחרות יותר נקרא לכהן כרבה של מוסקבה[דרושה הבהרה], . היה ידוע כגאון חסידי וכעובד ה' גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה בדביקות ואריכות.
גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה[3], ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.
נפטר בי"ד סיון בשנת ה'ת"ש ונקבר במוסקבה.
לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב. נכד השליח הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב. ומייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת מולדובה.
זאת בעקבות סיפורי הגבורה ששמע בעבודת השליחות מפי סבו במדינת שליחותו מולדובה.
ניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שוב התוועד רבות עם החסידים והיה לראשי המדברים, בינות לכך התוועד על הנסיעה לרבי ולימד החסידים את הניגון של השתפכות הנפש, בהתוועדויותיו סיפר הבוידער רב כי מסופר אצל החסידים שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי מנחם מענדל מהורודוק כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה. יש המספרים שהיה שר רק את חלקו הראשון של הניגון, המדבר אודות תעופה ונסיעה, וממשיך בניגונו קול דודי, שהתנועה ללא מילים שבו זהה לתנועה ללא המילים שבניגון זה.
וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי, כך גם בהתוועדויות מלאות החן והחיות החסידית עם הבוידער רב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב בן ציון שוב
- חתנו, הרב מרדכי דובער לאקשין
- חתנו, הרב שמריהו אבלסקי
- חתנו, הרב אברהם פלדמן
- בן דודו, הרב ישראל ג'ייקובסון
- נכדו, הרב ישעיה זוסיא פלדמן
- נכדו, ר' זלמן טוביה אבלסקי, הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב
- נינו, ר ישעיה זושא וילהלם
- נכדו הרב משה שוב
- נכדתו, מרת מרים קונין אשת ר' שלמה קונין
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם בער, הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות
שבועון בית משיח גליון 889 עמוד 40 - רבה של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו
- 'דער בוידער רב': רבה של ברית המועצות בשלטון הקומוניסטי - באתר
הערות שוליים
- ↑ במצבה נכתב: שובּ.
- ↑ היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר
- ↑ עדות ר' זלמן לייב אסטולין