לדלג לתוכן

משתמש:ר.ז./טיוטא הפטרה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ר.ז. (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן " ==בראשית== ה'תשי"ד הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.}}. סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי"ז ס"ו.}} ==בשלח== הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דבורה הנביאה, ובשביעי של פסח אודות השירה של ..."
 
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.


כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע"פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.
'''
==בראשית==
==בראשית==
ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת [[ה'תרצ"ה]]. הנהגת הרבי בשנת [[ה'תשכ"ה]]{{הערה|בראשיץ ץשכ"ה ס"ג.}}.
[[ה'תשי"ד]] הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.}}.
[[ה'תשי"ד]] הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.}}.


סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי"ז ס"ו.}}
סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי"ז ס"ו.}}.
 
==וירא==
קשר דההפטורה עם הפרשה{{הערה|לקו"ש ח"ה ע' 331.}}.
 
==תולדות==
השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל"א ס"א.}}.
 
==ויגש==
איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה{{הערה|ויגש תשכ"ט ס"א.}}.
 
הקשר והשייכות לפרשה{{הערה|לקו"ש חט"ו ע' 412.}}
 
==וארא==
השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות{{הערה|וארא תשכ"ז ס"א.}}.


==בשלח==
==בשלח==
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.


דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}}
דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}}. וזה מדגיש שזהו עיקר תוכן הפרשה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"א.}}.
 
{{הערה|בשלח תשכ"ח ס"ב.}}.
 
ההשוואות להפרשה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"ה. ס"ט.}}.
 
===מנהגים===
מנהג חב"ד: היא להתחיל "ודבורה אישה נביאה", למרות שמנהג חב"ד לקצר בההפטורות, דוגמת פרשת בשלח שמדובר כעין זה{{הערה|בשלח תשל"ו ס"ב.}}.
 
==יתרו==
בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא"כ יתרו. והחידוש שבזה{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' רכ, רכז.}}.
 
==משפטים==
לפעמים אפשר להיות בשבת זו שלושה קריאת בתורה (פרשת משפטים, ראשת חודש, פרשת שקלים), למרות שהם שלושה קריאות ההפטוה היא אחת, שזה גם מורה על שייכות השלושה קריאות{{הערה|משפטים תשל"ז סוס"ב.}}.
 
בשנת [[ה'תשל"ח]] מתחילה הרבי קרא "יהודה" ואחר כך "יהודי".
 
==תרומה==
בשנת [[ה'תשל"ח]] מתחילה הרבי קרא "חירום" ואחר כך "חירם".
 
==צו==
ההפטורה היא "עם [[זה|זו]] יצרתי" הרבי מבאר תוכן הפסוק{{הערה|ד"ה עם זו תשי"ב.}}.
 
בההפטוה מדלגים הפסוקים של ההיפך. אך בתורה לא מודגש ענין של היפך הברכה{{הערה|צו תשל"ט סנ"ט.}}.


==פינחס==
==פינחס==
שורה 16: שורה 58:
   
   
==מסעי==
==מסעי==
ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה{{הערה|מטו"מ תשל"ב ס"א.}}.
פעם [[הרבי הרש"ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".
פעם [[הרבי הרש"ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".


גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.
{{הערה|עקב ר"ח מנ"א תשל"ה ס"ו (לקו"ש חי"ג ע' 278). מטו"מ תשל"ה ס"ג.}}.
 
גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומן|יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.


מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.
מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.
==עקב==
השייכות להפרשה{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 79.}}.
==ראה==
כשחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 350.}}.
ראש חודש או ערב ראש חודש{{הערה|פרשת ראה תשל"ז סכ"ט.}}.
עני' סוערה. למרות שכבר קראו ההפטורה (?) הרי זה שלא בערך לאחרי הירידה{{הערה|פרשת ראה תשל"ה ס"ב.}}.
==נצבים וילך==
אוש אשיש, לפני [[ראש השנה]] ה[[שמחה]] היא שלא בהתגלות{{הערה|נצו"י תשל"ה ס"ב.}}.


==מחר חודש==
==מחר חודש==
ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט"ו סי"א.}}
ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט"ו סי"א.}}.
 
אף ש'''מחר''' חודש הוא עושה שינוי על ההפטורה של שבת{{הערה|במדבר תשל"ה ס"ב.}}. החידוש של הפטורת מחר חודש היא שהיא איננה שייך לפרשת השבוע, וגם לא קוראים בתורה איזה שהוא פרשה מיוחדת לפני זה.{{הערה|משפטים תשל"ו ס"א. במדבר תשל"ט ס"ד.}}.
 
===מנהגים===
אם כשחל ערב ראש חודש בראש חודש שבת, אומרים שני הפטורה של מחר חודש, אבל רק פסוק ראשון ואחרון{{הערה|במדבר תשל"ט ס"ה.}}.
 
===חנוכה===
שייכותו לחנוכה{{הערה|תולדות תשל"ד סוס"ב.}}.
 
==שבת שובה==
===מנהגים===
אין נותנים ההפטורה לקטן{{הערה|וילך תשכ"ב ס"ד וס"ד.}}.
 
יש דיעה שמפטירין "דרשו"{{הערה| האזינו תשכ"ז ס"ב. ס"ז.}}.
 
==מפטיר יונה==
סגולה לעשירו. ומנהג בית הרב, כל בני הרבי מהר"ש היו עולים לתורה למפטיר יונה{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' עג.}}.
 
==שבת חוה"מ סוכות==
ההפטורה בענין [[גוג ומגוג]], הטעם בפנימיות הענינים{{הערה|שבת חוה"מ סוכות תשכ"ד ס"א.}}. {{הערה|אחרון של פסח תש"ל סוס"ט.}}.
 
החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.}}.
 
==זכור==
ההפטורה בהמשך להקריאה{{הערה|תצוה תשל"ב ס"א.}}.
 
==פרה==
בשנת [[ה'תשל"ד]] הרבי קרא "לעיניכם ואחר כך "לעיניהם"{{הערה|"דברי שלום" יומן הרשד"ב שור ע' סח.}}.


==החודש==
==החודש==
ה[[נשיאי חב"ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא.
ה[[נשיאי חב"ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא{{הערה|צו תשכ"ו ס"ה.}}.


בשנת [[ה'תשי"א]] הרבי התחיל מהפסוקים אודות הנשיא.
פרה והחודש וההמשך{{הערה|צו תשל"ו סוס"א.}}.
 
מאז שנת [[ה'תשי"א]] הרבי התחיל להוסיף את הפסוקים אודות הנשיא לפני ואחרי ההפטורה. בשנת [[ה'תשל"ט]] הרבי רק הוסיף את הפסוקים בסוף ההפטורה ולא בהתחלת ההפטורה.
 
==שבת חול המועד פסח==
החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם [[מלמעלה למטה]] או [[מלמטה למעלה]]{{הערה|שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.}}.
 
ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה"מ פסח{{הערה|אחרון של פסח תש"ל ס"ט-ס"י.}}.
 
הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות{{הערה|המלך מבסיבו ח"ב ע' ע' קלג.}}.


==שביעי של פסח==
==שביעי של פסח==
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דוד המלך]], וב[[פרשת בשלח]] אודות השירה של [[דבורה הנביאה]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דוד המלך]], וב[[פרשת בשלח]] אודות השירה של [[דבורה הנביאה]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.


==אחרון
==אחרון של פסח==
שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח){{הערה|אחש"פ תשכ"ב סי"ב.}}. בענין משיח{{הערה|אחש"פ תשכ"ו ס"ה.}}.
 
==שבעה דנחמתא==
דין ודברין בין הקב"ה לישראל{{הערה|וישב תשכ"ט ס"ה.}}.
 
{{הפטרה}}

גרסה אחרונה מ־11:36, 12 באוקטובר 2025

כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.

כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע"פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.

בראשית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת ה'תרצ"ה. הנהגת הרבי בשנת ה'תשכ"ה[1].

ה'תשי"ד הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"[2].

סיום ההפטרה[3].

וירא[עריכה | עריכת קוד מקור]

קשר דההפטורה עם הפרשה[4].

תולדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השייכות להפרשה[5].

ויגש[עריכה | עריכת קוד מקור]

איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה[6].

הקשר והשייכות לפרשה[7]

וארא[עריכה | עריכת קוד מקור]

השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות[8].

בשלח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דבורה הנביאה, ובשביעי של פסח אודות השירה של דוד המלך[9].

דווקא שירת דבורה[10], ההפטורה של אישה[11]. וזה מדגיש שזהו עיקר תוכן הפרשה[12].

[13].

ההשוואות להפרשה[14].

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג חב"ד: היא להתחיל "ודבורה אישה נביאה", למרות שמנהג חב"ד לקצר בההפטורות, דוגמת פרשת בשלח שמדובר כעין זה[15].

יתרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא"כ יתרו. והחידוש שבזה[16].

משפטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפעמים אפשר להיות בשבת זו שלושה קריאת בתורה (פרשת משפטים, ראשת חודש, פרשת שקלים), למרות שהם שלושה קריאות ההפטוה היא אחת, שזה גם מורה על שייכות השלושה קריאות[17].

בשנת ה'תשל"ח מתחילה הרבי קרא "יהודה" ואחר כך "יהודי".

תרומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשל"ח מתחילה הרבי קרא "חירום" ואחר כך "חירם".

צו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההפטורה היא "עם זו יצרתי" הרבי מבאר תוכן הפסוק[18].

בההפטוה מדלגים הפסוקים של ההיפך. אך בתורה לא מודגש ענין של היפך הברכה[19].

פינחס[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה דמלמטה למעלה[20].

שבת הראשונה של בין המצרים, השייכות[21].

מסעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה[22].

פעם הרבי הרש"ב קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".

[23].

גם בשנת ה'תשמ"א חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של מטות ומסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של הפרטרה של שבת ראש חודש. ביומנים הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך [24] והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.

מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.

עקב[עריכה | עריכת קוד מקור]

השייכות להפרשה[25].

ראה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם[26].

ראש חודש או ערב ראש חודש[27].

עני' סוערה. למרות שכבר קראו ההפטורה (?) הרי זה שלא בערך לאחרי הירידה[28].

נצבים וילך[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוש אשיש, לפני ראש השנה השמחה היא שלא בהתגלות[29].

מחר חודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההוראה שלא להתיאש[30].

אף שמחר חודש הוא עושה שינוי על ההפטורה של שבת[31]. החידוש של הפטורת מחר חודש היא שהיא איננה שייך לפרשת השבוע, וגם לא קוראים בתורה איזה שהוא פרשה מיוחדת לפני זה.[32].

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם כשחל ערב ראש חודש בראש חודש שבת, אומרים שני הפטורה של מחר חודש, אבל רק פסוק ראשון ואחרון[33].

חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שייכותו לחנוכה[34].

שבת שובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין נותנים ההפטורה לקטן[35].

יש דיעה שמפטירין "דרשו"[36].

מפטיר יונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סגולה לעשירו. ומנהג בית הרב, כל בני הרבי מהר"ש היו עולים לתורה למפטיר יונה[37].

שבת חוה"מ סוכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההפטורה בענין גוג ומגוג, הטעם בפנימיות הענינים[38]. [39].

החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם מלמעלה למטה או מלמטה למעלה[40].

זכור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההפטורה בהמשך להקריאה[41].

פרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשל"ד הרבי קרא "לעיניכם ואחר כך "לעיניהם"[42].

החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנשיאים אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא[43].

פרה והחודש וההמשך[44].

מאז שנת ה'תשי"א הרבי התחיל להוסיף את הפסוקים אודות הנשיא לפני ואחרי ההפטורה. בשנת ה'תשל"ט הרבי רק הוסיף את הפסוקים בסוף ההפטורה ולא בהתחלת ההפטורה.

שבת חול המועד פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם מלמעלה למטה או מלמטה למעלה[45].

ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה"מ פסח[46].

הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות[47].

שביעי של פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דוד המלך, ובפרשת בשלח אודות השירה של דבורה הנביאה[48].

אחרון של פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח)[49]. בענין משיח[50].

שבעה דנחמתא[עריכה | עריכת קוד מקור]

דין ודברין בין הקב"ה לישראל[51].


  1. בראשיץ ץשכ"ה ס"ג.
  2. בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.
  3. בראשית (א) תשי"ז ס"ו.
  4. לקו"ש ח"ה ע' 331.
  5. תולדות תשל"א ס"א.
  6. ויגש תשכ"ט ס"א.
  7. לקו"ש חט"ו ע' 412.
  8. וארא תשכ"ז ס"א.
  9. בשלח תשי"ד סי"ז.
  10. יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.
  11. מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.
  12. בשלח תשל"ו ס"א.
  13. בשלח תשכ"ח ס"ב.
  14. בשלח תשל"ו ס"ה. ס"ט.
  15. בשלח תשל"ו ס"ב.
  16. המלך במסיבו ח"א ע' רכ, רכז.
  17. משפטים תשל"ז סוס"ב.
  18. ד"ה עם זו תשי"ב.
  19. צו תשל"ט סנ"ט.
  20. פינחס תשכ"א ס"ב.
  21. פינחס תשכ"א ס"ח.
  22. מטו"מ תשל"ב ס"א.
  23. עקב ר"ח מנ"א תשל"ה ס"ו (לקו"ש חי"ג ע' 278). מטו"מ תשל"ה ס"ג.
  24. ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.
  25. לקו"ש ח"ט ע' 79.
  26. לקו"ש ח"ט ע' 350.
  27. פרשת ראה תשל"ז סכ"ט.
  28. פרשת ראה תשל"ה ס"ב.
  29. נצו"י תשל"ה ס"ב.
  30. משפטים תשט"ו סי"א.
  31. במדבר תשל"ה ס"ב.
  32. משפטים תשל"ו ס"א. במדבר תשל"ט ס"ד.
  33. במדבר תשל"ט ס"ה.
  34. תולדות תשל"ד סוס"ב.
  35. וילך תשכ"ב ס"ד וס"ד.
  36. האזינו תשכ"ז ס"ב. ס"ז.
  37. המלך במסיבו ח"א ע' עג.
  38. שבת חוה"מ סוכות תשכ"ד ס"א.
  39. אחרון של פסח תש"ל סוס"ט.
  40. שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.
  41. תצוה תשל"ב ס"א.
  42. "דברי שלום" יומן הרשד"ב שור ע' סח.
  43. צו תשכ"ו ס"ה.
  44. צו תשל"ו סוס"א.
  45. שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.
  46. אחרון של פסח תש"ל ס"ט-ס"י.
  47. המלך מבסיבו ח"ב ע' ע' קלג.
  48. בשלח תשי"ד סי"ז.
  49. אחש"פ תשכ"ב סי"ב.
  50. אחש"פ תשכ"ו ס"ה.
  51. וישב תשכ"ט ס"ה.