זאב וולף מז'יטומיר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:57, 28 בספטמבר 2025

רבי זאב וולף מז'יטומיר מחבר הספר 'אור המאיר' היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ומגיד מישרים בז'יטומיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד למשפחה מצאצאי ר' שאול וואהל. ידוע ששם אימו היה יהודית. הוא נישא עם עטיא אסתר והתגורר בז'יטומיר בה שימש כ"מגיד מישרים". לאחר פטירת אשתו נישא בשנית עם טויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של העיר מזריטש. היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ובנוסף היה גם מקורב לר' פנחס מקוריץ. בשונה משאר תלמידי המגיד, ר' זאב לא ניהל חצר חסידית משלו, והתפרנס מבית מזיגה ששכר.

בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר ונקבר בה בה' סיוון תקנ"ג^[1].

בשנת תקנ"ח הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של תורת החסידות. הספר קיבל את הסכמתו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבנים נוספים.

בשנת תשנ"ח^[2] התגלה ציונו ובמקום הוקם אהל חדש ע"י חברת 'דרך צדיקים' בסיועו של שליח הרבי ורבה של ז'יטומיר הרב שלמה וילהלם^[3]. הרב וילהלם אף לומד והוגה בצורה מיוחדת ב'אור המאיר'.

ר' משה פיק מקהילת חב"ד בבית שמש הוותיקה הינו נכדו של תלמיד ה'אור המאיר' ומוציא לאור חוברות ועלונים מתורתו ופועל להפצתה.

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביטוי נפלא המלמד על גדלותו נאמר בשם אדמו"ר הזקן: "בביאת משיח יהיו כל ישראל במדריגת ר' זאב מזיטומיר עכשיו, ור' זאב עצמו יהיה אז במדריגת הבעל-שם-טוב, והבעש"ט עצמו יהיה במדריגה ש"לאו כל מוחא סביל דא""^[4].

ידוע^[5] כי ר' זאב וולף ביקר אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא יחד עם הרב שלמה מקרלין^[6]. מסופר שהוא הגיע לבקר יחד עם ר' שלמה מקרלין לשבת ולאחר שהוגשו המאכלים במהלך סעודת השבת, התגלה כי הם הקדיחו מרוב מלח. ר' שלמה ור' זאב הפסיקו מאכילתם, בעוד אדמו"ר הזקן המשיך באכילתו. כאשר נשאל על כך אדמו"ר הזקן על ידי השניים השיב, כי מאז שחזר מהמגיד ממזריטש הוא אינו מרגיש את חוש הטעם^[7]. באותו ביקור הוא נותר להתגורר בביתו של אדמו"ר הזקן קרוב לשלשה חדשים בעוד שר' שלמה מקרלין עזב את המקום.

ספרו "אור המאיר" הוא מהמיוחדים המוזכרים בספרי רבותינו נשיאנו, על אף שהוא אינו נמנה על ספרי תורת חב"ד^[6]. יש אומרים שסגנון ותוכן ספרו קרוב ודומה לסגנון תורת חב"ד^[8].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי ישראל דוב בער - מגיד מישרים בז'יטומיר חתנו של ר' חיים מקראסנא.
ר' מנחם מנדל מברדיטשוב.
ר' צבי הירש.
ר' יוסף.
ר' דוד.
ר' יחיאל מיכל.
ר' פנחס מקולק.

הערות שוליים

↑ כך מוכיח במאמרו הרב שמואל קראוס בבית משיח גליון 324. יש המשערים תאריכים שונים.
↑ 200 שנה בדיוק להדפסת ספרו
↑ בית משיח גליון 159 עמ' 80
↑ שמועות וסיפורים ח"ב ע' 61
↑ ראה בזה בלקוטי דיבורים חלק א עמ' 191 ואילך
↑ ^6.0 ^6.1 חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו, תרס"ב, ברדיטשוב, . לקט חלקי של דברי תורתו שהובאו בספרי רבותינו נשיאנו נלקט ע"י הרב אליהו מטוסוב בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה גל' תרעח.
↑ רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת תשס"ט.
↑ בשם הרב שלמה וילהלם

[1] כך מוכיח במאמרו הרב שמואל קראוס בבית משיח גליון 324. יש המשערים תאריכים שונים.

[2] 200 שנה בדיוק להדפסת ספרו

[3] בית משיח גליון 159 עמ' 80

[4] שמועות וסיפורים ח"ב ע' 61

[5] ראה בזה בלקוטי דיבורים חלק א עמ' 191 ואילך

[בית_רבי-6] 6.0 ^6.1 חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו, תרס"ב, ברדיטשוב, . לקט חלקי של דברי תורתו שהובאו בספרי רבותינו נשיאנו נלקט ע"י הרב אליהו מטוסוב בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה גל' תרעח.

[7] רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת תשס"ט.

[8] בשם הרב שלמה וילהלם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אור המאיר.png|ממוזער|ספרו "אור המאיר" במהדורתו הראשונה]]
-רבי '''זאב וולף מז'יטומיר'''  מחבר הספר 'אור המאיר' נפטר ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ז|תקנ"ג]]{{הערה|ראה במאמרו של הרב שמואל קראוס בבית משיח גליון 324}} היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ו[[מגיד מישרים]] ב[[ז'יטומיר]].
+רבי '''זאב וולף מז'יטומיר'''  מחבר הספר 'אור המאיר' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ו[[מגיד מישרים]] ב[[ז'יטומיר]].
 ==תולדות חיים==
 נולד למשפחה מצאצאי ר' שאול וואהל. ידוע ששם אימו היה יהודית. הוא נישא עם עטיא אסתר והתגורר ב[[ז'יטומיר]] בה שימש כ"[[מגיד מישרים]]". לאחר פטירת אשתו נישא בשנית עם טויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של העיר [[מזריטש]]. היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ובנוסף היה גם מקורב לר' [[פנחס מקוריץ]]. בשונה משאר תלמידי המגיד, ר' זאב לא ניהל חצר חסידית משלו, והתפרנס מבית מזיגה ששכר.
-בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר ונקבר בה ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ג]]{{הערה|יש המשערים תאריכים שונים}}.
+בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר ונקבר בה ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ג]]{{הערה|כך מוכיח במאמרו הרב שמואל קראוס בבית משיח גליון 324. יש המשערים תאריכים שונים.}}.
 בשנת [[תקנ"ח]] הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של [[תורת החסידות]]. הספר קיבל את הסכמתו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ורבנים נוספים.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בשנת [[תשנ"ח]]{{הערה|200 שנה בדיוק להדפסת ספרו}} התגלה ציונו ובמקום הוקם אהל חדש ע"י חברת 'דרך צדיקים' בסיועו של שליח הרבי ורבה של ז'יטומיר הרב [[שלמה וילהלם]]{{הערה|בית משיח גליון 159 עמ' 80}}.  הרב וילהלם אף לומד והוגה בצורה מיוחדת ב'אור המאיר'.
-הרב משה פיק מקהילת חב"ד ב[[בית שמש]] הוותיקה הינו נכדו של תלמיד ה'אור המאיר' ומוציא לאור חוברות ועלונים מתורתו ופועל להפצתה.
+ר' משה פיק מקהילת חב"ד ב[[בית שמש]] הוותיקה הינו נכדו של תלמיד ה'אור המאיר' ומוציא לאור חוברות ועלונים מתורתו ופועל להפצתה.
 ==אצל רבותינו נשיאנו==
 ביטוי נפלא המלמד על גדלותו נאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]]: "בביאת משיח יהיו כל ישראל במדריגת ר' זאב מזיטומיר עכשיו, ור' זאב עצמו יהיה אז במדריגת הבעל-שם-טוב, והבעש"ט עצמו יהיה במדריגה ש"לאו כל מוחא סביל דא""{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ב ע' 61}}.