דובער רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:15, 23 באוקטובר 2025

הרב דובער רבינוביץ' היה רב חב"די של הערים פאליטשאן בארלאד ויאסי שבבסרביה - רומניה^[1].

תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאביו, החסיד ר' יצחק משה מיאסי, היו ילדים אך כולם נפטרו בצעירותם, הוא ביקש ברכה מאדמו"ר הזקן שאמר לו, שיקרא לבנו על שם המגיד ממעזריטש, ואכן נולד לו ר' דובער שהאריך ימים^[2].

היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

בין השנים תר"ל - תרל"ד כיהן כרב בעיר פאליטשען בארלאד, בגלל מחלוקת שהיתה בין כמה רבנים, ולאחר שגם בואו יצר מחלוקת בין תומכיו לבין תומכי רב אחר שהיה בעיר, הוצרך לעזוב את העיר. לאחר מכן במשך 28 שנים (תרמ"ו - תרע"ד) הי' רבה של עיר מולדתו - יאסי. במשך השנים נלחם כנגד כמה רפורמות שרצו להכניס ביהדות, והוציא חוברת בשם "נוקמת. נקם ברית", שבגללה הסיבו לו מתנגדיו סבל רב.

לא ידועים על קשרים בינו לאדמו"ר המהר"ש^[3] ואדמו"ר הרש"ב^[4].

נפטר בג' שבט תרע"ד.

פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תרס"ז במהלך מסע ווירצבורג, היה צריך אדמו"ר הריי"צ לנסוע לבוקרסט, לענינים פרטיים. אדמו"ר הרש"ב המליץ לו לעבור דרך יאס, אולי יקבל משהו (-סיפורים, כתי"ק של אדמו"ר האמצעי, וכדומה) אצל ר' בער'ל.

ר' בער'ל סיפר לו את סיפור לידתו, וכן סיפר לו, שלמרות שביאס בתקנ"ט הי' רק מנין חסידים, הנה כשהגיעה (בחנוכה) הדיעה על שחרורו של אדמו"ר הזקן ממאסרו - עשו קולע כל בני העיר^[5]. הרבי למד הוראה מהסיפור שאין לחסיד להיות קטן בעיניו, ועליו לדעת שיכול להשפיע על כל סביבתו.

הערות שוליים

↑ מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב ישראל ברדה בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.
↑ לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת תקצ"ד, אך הרבי בשיחת כ' כסלו תשי"ז (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת אדמו"ר האמצעי - תקל"ד, ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי, כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני תקפ"ח - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים.
↑ על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).
↑ לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב שמואל קראוס "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון גליון תרסט.
↑ ספר השיחות תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחות קודש תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.

[1] מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב ישראל ברדה בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.

[2] לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת תקצ"ד, אך הרבי בשיחת כ' כסלו תשי"ז (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת אדמו"ר האמצעי - תקל"ד, ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי, כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני תקפ"ח - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים.

[3] על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).

[4] לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב שמואל קראוס "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון גליון תרסט.

[5] ספר השיחות תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחות קודש תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{עריכה דחופה}}
+הרב '''דובער רבינוביץ'''' היה רב חב"די של הערים פאליטשאן בארלאד ו[[יאסי]] שבבסרביה - [[רומניה]]{{הערה|מצבתו, בכלל על תולדותיו כתב הרב [[ישראל ברדה]] בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.}}.
-'''הרב דובער רבינוביץ'''' (או '''בהרב'''; תקל"ג - ג' שבט תרע"ד) היה חסיד חב"ד, רבם של הערים פאליטשאן בארלאד ו[[יאסי]] שבבסרבי' -רומני'<ref>מצבתו. בכלל על תולדותיו כתב הרב [[ישראל ברדה]] בביטאונו מרחב ג' ע' 51-54, שם נדפס צילום ופיענוח הכתוב במצבה.</ref>. זכה לאריכות ימים מופלגת.
 == תולדותיו ==
-לאביו, החסיד הנודע ר' [[יצחק משה מיאסי|יצחק משה מיאסי,]] לא החזיקו הילדים. [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] אמר לו, שיקרא לבנו ע"ש הרבי - הרב [[המגיד ממזריטש|המגיד ממעזריטש]]. כך הי', והבן החזיק - 140 (!!!)<ref>ר' דובער נולד עוד לפני שאדמו"ר הזקן קיבל על עצמו את הנשיאות ולפני שנולד אדמו"ר האמצעי, ונפטר כאשר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הי' בן 12!</ref> שנה.
+לאביו, החסיד  ר' [[יצחק משה מיאסי|יצחק משה מיאסי]], היו ילדים אך כולם נפטרו בצעירותם, הוא ביקש ברכה מ[[אדמו"ר הזקן]] שאמר לו, שיקרא לבנו על שם [[המגיד ממזריטש|המגיד ממעזריטש]], ואכן נולד לו ר' דובער שהאריך ימים{{הערה|לפי נוסח מצבתו שנפטר בגיל שמונים, נולד בשנת [[תקצ"ד]], אך הרבי בשיחת [[כ' כסלו]] [[תשי"ז]] (על פי תמליל סרט ההקלטה - "שיחות קודש", עמ' קמ"ב8) אמר שמכך שנקרא דובער מוכח שנולד לפני הולדת [[אדמו"ר האמצעי]] - [[תקל"ד]], ואם כן יוצא שחי 140 שנים(!) (שהרי נולד אחרי פטירת המגיד ממעזריטש שנפטר בשנת תקל"ג - בהנחה של השיחה שמובאת ב"תורת מנחם" (חלק י"ח, עמ' 301), שינו את הדברים מהוויתם וכתבו שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי אדמו"ר האמצעי על פי שיחת אדמו"ר הריי"צ דלקמן), [[אדמו"ר הריי"צ]] (ספר השיחות תרצ"ז, עמ' 226 [221]) שסיפר את הסיפור אמר שמכאן הוכחה שנולד עוד בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], כי הוא הרי נקרא על שם המגיד, ולפי זה יוצא שנולד לפני [[תקפ"ח]] - שנת פטירת אדמו"ר האמצעי, וחי יותר מ-86 שנים.}}.
-שימש את [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].
+היה מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].
-בין השנים תר"ל - תרל"ד כיהן כרב בעיר פאליטשען בארלאד, בגלל מחלוקת שהיתה בין כמה רבנים, ולאחר שגם בואו יצר מחלוקת בין תומכיו לבין תומכי רב אחר שהיה בעיר, הוצרך לעזוב את העיר. לאחר מכן במשך 28 שנים (תרמ"ו - תרע"ד) הי' רבה של עיר מולדתו - יאסי. במשך השנים נלחם כנגד כמה רפורמות שרצו להכניס ביהדות, והוציא חוברת בשם "נוקמת נקם ברית", שבגללה הסיבו לו מתנגדיו סבל רב.
+בין השנים [[תר"ל]] - [[תרל"ד]] כיהן כרב בעיר פאליטשען בארלאד, בגלל מחלוקת שהיתה בין כמה רבנים, ולאחר שגם בואו יצר מחלוקת בין תומכיו לבין תומכי רב אחר שהיה בעיר, הוצרך לעזוב את העיר. לאחר מכן במשך 28 שנים ([[תרמ"ו]] - [[תרע"ד]]) הי' רבה של עיר מולדתו - יאסי. במשך השנים נלחם כנגד כמה רפורמות שרצו להכניס ביהדות, והוציא חוברת בשם "נוקמת. נקם ברית", שבגללה הסיבו לו מתנגדיו סבל רב.
+לא ידועים על קשרים בינו לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|על פי המסופר בבביטאון המרחב (חלק ג') [עמ' 52] משמע שגם לא היה חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).}} ואדמו"ר הרש"ב{{הערה|לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא היה רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב [[שמואל קראוס]] "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון|הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון]] גליון [https://drive.google.com/file/d/1oqW2eWKEPoNbtvruPLHugRvuJAlNudyT/view?usp=drive_link תרסט].}}.
+נפטר ב[[ג' שבט]] [[תרע"ד]].
-לא ידועים לנו קשרים בינו לאדמו"ר המהר"ש<ref>אם כי '''אולי''' מהמסופר במרחב הנ"ל [ע' 52] אפשר ללמוד שלא הי' חסיד קאפוסט (מלבד מה שהוכיח שם (בע' 30) שבכלל היו חסידי ליובאוויטש ביאסי בתקופת אדמו"ר הרש"ב).</ref> ואדמו"ר הרש"ב<ref>לפי חלק מהגירסאות, ייתכן והמפגש של אדמו"ר הריי"צ לא הי' רק בהוראת אדמו"ר הרש"ב, אלא של אדמו"ר הרש"ב עצמו ואדמו"ר הריי"צ. ראה בהערת הרב [[שמואל קראוס]] "לתולדות החסיד ר' בערל מיאס" בקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון|הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון]] גליון [https://drive.google.com/file/d/1oqW2eWKEPoNbtvruPLHugRvuJAlNudyT/view?usp=drive_link תרסט].</ref>.
 ===פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ===
-בחורף תרס"ז במהלך [[מסע ווירצבורג]], היה צריך [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע לבוקרסט, לענינים פרטיים. [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] המליץ לו לעבור דרך יאס, אולי יקבל משהו (-סיפורים, כתי"ק של [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]], וכדומה) אצל ר' בער'ל.
+בחורף תרס"ז במהלך [[מסע ווירצבורג]], היה צריך [[אדמו"ר הריי"צ]] לנסוע לבוקרסט, לענינים פרטיים. [[אדמו"ר הרש"ב]] המליץ לו לעבור דרך יאס, אולי יקבל משהו (-סיפורים, כתי"ק של [[אדמו"ר האמצעי]], וכדומה) אצל ר' בער'ל.
-ר' בער'ל סיפר לו את סיפור לידתו, וכן סיפר לו, שלמרות שביאס בתקנ"ט הי' רק מנין חסידים, הנה כשהגיעה (בחנוכה) הדיעה על שחרורו של אדמו"ר הזקן מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו]] - עשו [[קולע]] כל בני העיר<ref>סה"ש תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. שיחו"ק תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.</ref>. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] למד הוראה מהסיפור שאין לחסיד להיות קטן בעיניו, ועליו לדעת שיכול להשפיע על כל סביבתו.
+ר' בער'ל סיפר לו את סיפור לידתו, וכן סיפר לו, שלמרות שביאס בתקנ"ט הי' רק מנין חסידים, הנה כשהגיעה (בחנוכה) הדיעה על שחרורו של אדמו"ר הזקן מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו]] - עשו [[קולע]] כל בני העיר{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תרצ"ז ע' 226 [211]. תרצ"ט ע' 381 [337]. [[שיחות קודש]] תשי"ז [הוצאה ישנה] ע' קמב8.}}. [[הרבי]] למד הוראה מהסיפור שאין לחסיד להיות קטן בעיניו, ועליו לדעת שיכול להשפיע על כל סביבתו.
-== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:רבינוביץ', דובער}}
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]
-[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקל"ג]]
-<references />
 [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
-[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
-[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]