![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אברהם גולדשמיד – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה באמצעות HotCat |
מאין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[מגדל העמק]] ב[[כ' ניסן]] [[תשנ"ו]] לרב [[עקיבא גולדשמיד]] ראש ישיבת תומכי תמימים לחוזרים בתשובה (הזאל הקטן), | נולד ב[[מגדל העמק]] ב[[כ' ניסן]] [[תשנ"ו]] לרב [[עקיבא גולדשמיד]] ראש ישיבת תומכי תמימים לחוזרים בתשובה (הזאל הקטן), ולמרת לחיה צביה לבית משפחת סגל. | ||
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשיעור ד' למד בישיבת [[תומכי תמימים טבריה]]. | בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשיעור ד' למד בישיבת [[תומכי תמימים טבריה]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לקראת שנת [[תשע"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה נמנה על שומעי לקחו של המשפיע הרב [[יואל כהן]] ואף העלה בעקביות את דבריו על גבי הכתב. | לקראת שנת [[תשע"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה נמנה על שומעי לקחו של המשפיע הרב [[יואל כהן]] ואף העלה בעקביות את דבריו על גבי הכתב. | ||
בשנת [[תש"פ]] בא בקשרי ה[[שידוך|שידוכין]] עם רעייתו פייגא מלכה, וב[[ה' אלול]] התקיימה חתונתו ב[[ירושלים]]. | בשנת [[תש"פ]] בא בקשרי ה[[שידוך|שידוכין]] עם רעייתו פייגא מלכה לבית משפחת שיינברגר, וב[[ה' אלול]] התקיימה חתונתו ב[[ירושלים]]. | ||
כבר בתור [[בחור]] החל לשמש כעורך ומלקט תורני, בדגש על היסטוריה חסידית וכתיבה על ההגות החב"דית. | כבר בתור [[בחור]] החל לשמש כעורך ומלקט תורני, בדגש על היסטוריה חסידית וכתיבה על ההגות החב"דית. | ||
גרסה אחרונה מ־16:49, 22 בדצמבר 2025
הרב אברהם גולדשמיד (נולד בכ' ניסן תשנ"ו, 1996) הוא סופר חסידי, עורך תורני ומחבר ספרים, העוסק בייחוד בתולדות ההיסטוריה החב"דית ובמחקר על הגותה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במגדל העמק בכ' ניסן תשנ"ו לרב עקיבא גולדשמיד ראש ישיבת תומכי תמימים לחוזרים בתשובה (הזאל הקטן), ולמרת לחיה צביה לבית משפחת סגל.
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים קריית גת (קטנה) ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, ובשיעור ד' למד בישיבת תומכי תמימים טבריה.
לקראת שנת תשע"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', במהלכה נמנה על שומעי לקחו של המשפיע הרב יואל כהן ואף העלה בעקביות את דבריו על גבי הכתב.
בשנת תש"פ בא בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא מלכה לבית משפחת שיינברגר, ובה' אלול התקיימה חתונתו בירושלים.
כבר בתור בחור החל לשמש כעורך ומלקט תורני, בדגש על היסטוריה חסידית וכתיבה על ההגות החב"דית.
נכון לשנת תשפ"ב הוציא לאור שני כותרים.
כותרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משנת חב"ד: אמונה.
- פירורים משולחנו של ר' יואל[1].