לדלג לתוכן

גשם וחומר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
Mdafula (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "''' גשמי וחמרי''' הינן שתי דרגות בגשמיות העולם הזה, עד כמה הוא מגושם. ==הרחבה== מקור הביטוי בתניא (פרק ל"ו), אבל מרבים להשתמש בו הרבי הריי"ץ{{הערה|לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח אלול תרצ"ז.}} ובעיקר הרבי נשיא דורינו{{הערה|לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשר..."
 
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
''' גשמי וחמרי''' הינן שתי דרגות בגשמיות העולם הזה, עד כמה הוא מגושם.
''' גשם וחומר''' הינן שני דרגות ותארים המבטאים את [[גשמיות]] וגסות ה[[עולם הזה]].


==הרחבה==
==התארים והחילוק בניהם==
מקור הביטוי בתניא (פרק ל"ו), אבל מרבים להשתמש בו הרבי הריי"ץ{{הערה|לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח אלול תרצ"ז.}} ובעיקר הרבי נשיא דורינו{{הערה|לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).}}.
מקור ביטויים אלו הינו ב[[תניא]] (פרק ל"ו), והרבה להשתמש בו [[הרבי הריי"ץ]]{{הערה|ראו לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח [[אלול]] [[תרצ"ז]].}} ובעיקר [[הרבי נשיא דורינו|הרבי]]{{הערה|ראו לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).}}.


ההבדל בין שני המושגים הוא ש"חומרי" הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי".
ההבדל בין שני המושגים הוא שהתואר "חומרי" (המוסב על העוה"ז, משורש חומר) הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי" (גשם){{מקור}}.


באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, ד' כסלו תש"ב. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: כ"ט תשרי, וי"ג חשון).}} נמצאת הגדרה מדוייקת: '''חומרי''' - שאפשר לקחת אותו ביד ולמשש אותו ביד, '''גשמי''' - שבמישוש אי אפשר לחוש אותו, אבל אפשר בחוש הטעם או הריח.
באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, [[ד' כסלו]] [[תש"ב]]. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: [[כ"ט תשרי]], ו[[י"ג חשון]]).}}מוגדר החילוק במילים אחרות: '''חומרי''' - דבר שאפשר לקחתו ו[[מישוש|למששו]] בידיים, '''גשמי''' - דבר הנתפס בחושים גשמיים אך נעלים יותר, כגון [[טעם]] או [[ריח]], אך לא במישוש.
 
הרבי ב[[דבר מלכות בראשית]] מבאר כי "גשם" הוא החלק בגוף בו יכול להתבטא אף בחיצוניות זיכוך רוחני (והחילוק בינו לבין גשם שלא נפעל בו כן), לעומת החומר, בו לא נרגש ונפעל שינוי וזיכוך חיצוני כתוצאה מכך.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־11:29, 21 באוקטובר 2025

גשם וחומר הינן שני דרגות ותארים המבטאים את גשמיות וגסות העולם הזה.

התארים והחילוק בניהם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור ביטויים אלו הינו בתניא (פרק ל"ו), והרבה להשתמש בו הרבי הריי"ץ[1] ובעיקר הרבי[2].

ההבדל בין שני המושגים הוא שהתואר "חומרי" (המוסב על העוה"ז, משורש חומר) הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי" (גשם)[דרוש מקור].

באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ[3]מוגדר החילוק במילים אחרות: חומרי - דבר שאפשר לקחתו ולמששו בידיים, גשמי - דבר הנתפס בחושים גשמיים אך נעלים יותר, כגון טעם או ריח, אך לא במישוש.

הרבי בדבר מלכות בראשית מבאר כי "גשם" הוא החלק בגוף בו יכול להתבטא אף בחיצוניות זיכוך רוחני (והחילוק בינו לבין גשם שלא נפעל בו כן), לעומת החומר, בו לא נרגש ונפעל שינוי וזיכוך חיצוני כתוצאה מכך.

הערות שוליים

  1. ראו לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח אלול תרצ"ז.
  2. ראו לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).
  3. מכתב ללעזראוויטש, ד' כסלו תש"ב. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: כ"ט תשרי, וי"ג חשון).