זה לעומת זה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־13:49, 18 בדצמבר 2025

זה 'לעומת זה' עשה אלקים זהו ביטוי המובא לרוב בקבלה ובחסידות בעניין שכמו שיש את הטוב, יש כמוהו את הרע.

ה"זה לעומת זה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכוונה לביטוי תורני (ואף מחוצה לו) שלדוגמא: ישנם את הי' ספירות, יש גם את ה"לעומת זה" - ברע.

הביטוי דומה למילת הקישור "לעומת זאת", נכון שיש את זה אבל יש גם את זה...

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

להלן מספר דוגמאות בחסידות בהן מופיע ביטוי זה:

אדמו"ר הזקן מביא שכל הקרוב ביותר אל הקב"ה - הינו (וצריך להיות) שפל רוח במאד מאד, דוגמא לכך רואים ביעקב שלמרות שישנה לו הבטחה מהקב"ה - "ואהיה עמך"^[1] - בכל זאת התנצל לאחיו עשיו, שלמרות שהיה בדרגה גבוהה במאד - היה שפל ולא הסתפק בהטחת "ואהיה עמך.."; מה שאין כן ב"זה לעומת זה" - ישמעאל, ככול שעולים לדרגות גבוהות יותר - הרוח מתרחבת יותר^[2].
יש את המצרים דקליפה, ו"זה לעומת זה" עשה אלקים - המצרים דקדושה. ישראל לעילא וישראל לתתא^[3].

ה"לעומת זה" של של עשר הספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אדמו"ר הזקן כוטתב בתניא ש"כמו שנפש האלקית כלולה מעשר ספירות קדושות... כך הנפש דסטרא אחרא מקליפת נוגה המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא".

כלומר, שכנגד עשר הספירות שמצד הקדושה, יש עשר כתרין דמסאבותא שמצד הקליפה.

חכמה ובינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור ל"חכמה דקליפה ול"בינה דקליפה" הוא מלוט. שממנו יצאו עמון ומואב שעמון היא "חכמה דקליפה, ומואב היא "בינה דקליפה".^[4]

חכמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלעומת זה של חכמה הוא:

קליפת יוון שמהותה היא חכמות חיצוניות. [כמרומז בשם יוון, ש"י" מורה על חכמה^[5], אלא שהיא מביאה ל"ו" המורה על מידות רעות, (כמו שכותב אדמו"ר הזקן ש"המדות נכללות בדרך כלל במספר שש"), עד שמגיע ל"ן" שהיא "למטה מכל השורות"^[6]. וגם, פירוש המילה יוון הוא טיט, שהוא ערבוב של מים ועפר, שזהו עניינה של קליפת יוון, לערבב את המים (חכמה) עם הטיט (חומריות)^[7]]
מואב, (שמקורה בלוט כנ"ל). שממנה יצאה רות המואביה, שהיא הבירור של מואב.^[4]

בינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמון, (שמקורה בלוט כנ"ל). והבירור של עמון היא נעמה העמונית, שנעמה לשון "נעם בינה", כלומר, ההתגלןת של עתיק יומין בספירת הבינה^[4]

דעת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לספירת הדעת אין "לעומת זה" באלוקות, משא"כ בענייני העולם יש. [לדוגמא, חטא עץ הדעת], ה"דעת דקליפה" עניינה היא "הרגשת עצמו" - ישות^[8].

הרבי מציין בספר המאמרים שניתן לראות במוחש שבענייני העולם יש "דעת דקליפה", ובאלוקות אין.^{[דרושה הבהרה]}

וכפי שרואים במוחש שבנוגע לעצם המציאות של עניני העולם, גם לשכל של נפש הבהמית ישנה הכרה והרגשה, אך בנוגע לכח האלוקי שבעולם וענינים שלמעלה מהשכל - למרות שגם בשכל אנושי רואים ומבינים זאת, אך אין בכך הכרה והרגשה^[9].

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

↑ וישלח, לב יא.
↑ אגרת הקודש - סימן ב', בתחילתו.
↑ תורה אור, פרשת וארא, מאמר "לכן אמר לבני ישראל...".
↑ ^4.0 ^4.1 ^4.2 תורה אור לך לך יא, ד
↑ אגרת התשובה פרק ד'.
↑ לקוטי תורה פרשת נשא כג, ב.
↑ רשימות חוברת ג.
↑ ספר המאמרים עזר"ת ע' פט
↑ ראה באריכות ספר המאמרים עת"ר ע' קלח.

[1] וישלח, לב יא.

[2] אגרת הקודש - סימן ב', בתחילתו.

[3] תורה אור, פרשת וארא, מאמר "לכן אמר לבני ישראל...".

[:0-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 תורה אור לך לך יא, ד

[5] אגרת התשובה פרק ד'.

[6] לקוטי תורה פרשת נשא כג, ב.

[7] רשימות חוברת ג.

[8] ספר המאמרים עזר"ת ע' פט

[9] ראה באריכות ספר המאמרים עת"ר ע' קלח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{ערך בבניה}}
-"ה'''זה לעומת זה"''' זהו ביטוי המובא לרוב בקבלה ובחסידות בעניין שכמו שיש את הטוב, יש כמוהו את הרע.
+'''זה 'לעומת זה'''' '''עשה אלקים''' זהו ביטוי המובא לרוב בקבלה ובחסידות בעניין שכמו שיש את הטוב, יש כמוהו את הרע.
 == ה"זה לעומת זה" ==
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 * [[אדמו"ר הזקן]] מביא שכל הקרוב ביותר אל [[הקב"ה]] - הינו (וצריך להיות) שפל רוח במאד מאד, דוגמא לכך רואים ביעקב שלמרות שישנה לו הבטחה מהקב"ה - "ואהיה עמך"<ref>[[וישלח]], לב יא.</ref> - בכל זאת התנצל לאחיו [[עשיו]], שלמרות שהיה בדרגה גבוהה במאד - היה שפל ולא הסתפק בהטחת "ואהיה עמך.."; מה שאין כן ב"'''זה לעומת זה'''" - ישמעאל, ככול שעולים לדרגות גבוהות יותר - הרוח מתרחבת יותר<ref>[[אגרת הקודש - סימן ב']], בתחילתו.</ref>.
-*
+* יש את ה[[מצרים דקליפה]], ו"זה לעומת זה" עשה אלקים - ה[[מצרים דקדושה]]. [[ישראל לעילא]] ו[[ישראל לתתא]]<ref>[[תורה אור]], פרשת [[וארא]], מאמר "לכן אמר לבני ישראל...".</ref>.
+== ה"לעומת זה" של של עשר הספירות ==
+{{להשלים}}
+[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] כוטתב [[ספר התניא|בתניא]] ש{{ציטוטון|כמו ש[[נפש האלקית]] כלולה מעשר ספירות קדושות... כך הנפש ד[[סטרא אחרא]] מ[[קליפת נוגה]] המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא}}.
+כלומר, שכנגד [[ספירות|עשר הספירות]] שמצד הקדושה, יש עשר [[כתרין דמסאבותא]] שמצד הקליפה.
+=== חכמה ובינה ===
+המקור ל"חכמה דקליפה ול"בינה דקליפה" הוא מ'''[[לוט]]'''. שממנו יצאו עמון ומואב שעמון היא "חכמה דקליפה, ומואב היא "בינה דקליפה".<ref name=":0">[[תורה אור]] לך לך יא, ד</ref>
+=== [[ספירת החכמה|חכמה]] ===
+הלעומת זה של חכמה הוא:
+* [[קליפת יוון|'''קליפת יוון''']] שמהותה היא [[חכמות חיצוניות|'''חכמות חיצוניות''']]. [כמרומז בשם יוון, ש"'''י'''" מורה על חכמה<ref>[[אגרת התשובה - פרק ד'|אגרת התשובה פרק ד']].</ref>, אלא שהיא מביאה ל"'''ו'''" המורה על מידות רעות, (כמו שכותב אדמו"ר הזקן ש{{ציטוטון|המדות נכללות בדרך כלל במספר שש}}), עד שמגיע ל"'''ן'''" שהיא {{ציטוטון|למטה מכל השורות}}<ref>[[לקוטי תורה]] פרשת נשא כג, ב.</ref>. וגם, פירוש המילה יוון הוא טיט, שהוא ערבוב של [[מים]] ועפר, שזהו עניינה של קליפת יוון, לערבב את המים (חכמה) עם הטיט (חומריות)<ref>[[רשימות הרבי|רשימות]] חוברת ג.</ref>]
+* '''[[מואב]]''', (שמקורה בלוט כנ"ל). שממנה יצאה [[רות המואביה]], שהיא ה[[עבודת הבירורים|בירור]] של מואב.<ref name=":0" />
+=== [[ספירת הבינה|בינה]] ===
+'''[[עמון]]''', (שמקורה בלוט כנ"ל). וה[[עבודת הבירורים|בירור]] של עמון היא [[נעמה העמונית]], שנעמה לשון "נעם בינה", כלומר, ההתגלןת של [[עתיק יומין]] בספירת הבינה<ref name=":0" />
+=== [[ספירת הדעת|דעת]] ===
+לספירת הדעת אין "לעומת זה" באלוקות, משא"כ ב[[הנחות העולם|ענייני העולם]] יש. [לדוגמא, [[חטא עץ הדעת|'''חטא עץ הדעת''']]], ה"דעת דקליפה" עניינה היא "הרגשת עצמו" - [[ישות]]{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=103 ספר המאמרים עזר"ת ע' פט]}}.
+הרבי מציין ב[[ספר המאמרים - מלוקט|ספר המאמרים]] שניתן לראות במוחש שבענייני העולם יש "דעת דקליפה", ובאלוקות אין.{{הבהרה|יש להסביר משפט זה במילים אחרות}}
+וכפי שרואים במוחש שבנוגע לעצם המציאות של עניני העולם, גם לשכל של נפש הבהמית ישנה הכרה והרגשה, אך בנוגע לכח האלוקי שבעולם וענינים שלמעלה מהשכל - למרות שגם בשכל אנושי רואים ומבינים זאת, אך אין בכך הכרה והרגשה{{הערה|1=ראה באריכות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=146&hilite= ספר המאמרים עת"ר ע' קלח].}}.
+== הערות שוליים ==
+[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]