לדלג לתוכן

רבי יאשיה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יונתן''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יאשיה]], ושניהם למדו אצל [[רבי ישמעאל]].{{הערה|שם=חברה|תלמוד בבלי, [[הערת שוליים|1=[[מסכת מנחות]], דף נ"ז, ב']].}}
רבי '''יאשיה''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יונתן]], ושניהם למדו אצל [[רבי ישמעאל]]{{הערה|[[מסכת מנחות]], דף נ"ז, ב'.}}.


== שיטתו בכל הש"ס: כח הכלל ==
== שיטתו בכל הש"ס: כח הכלל ==
{{ערך מורחב|ערך=[[כח הכלל]]}}
'''כח הכלל''' הוא דין הלכתי הנוגע להלכות רבות, כגון קדושת [[בית הכנסת]], דין [[עיר הנדחת]], ונידון רבות בדברי רבותינו נשיאינו. בדין זה אנו מוצאים בעיקר את שני האמוראים שחיו בדורות הראשונים, רבי יאשיה ורבי יונתן.


ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|דף ט"ו ע"ב.}} ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם [[רבי יונתן]] בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.
{{תנאים}}
 
הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.
 
דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ו[[רבי יונתן]] במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים|יאשיה]]

גרסה אחרונה מ־13:10, 23 בנובמבר 2025

רבי יאשיה היה תנא מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יונתן, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל[1].

שיטתו בכל הש"ס: כח הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כח הכלל

כח הכלל הוא דין הלכתי הנוגע להלכות רבות, כגון קדושת בית הכנסת, דין עיר הנדחת, ונידון רבות בדברי רבותינו נשיאינו. בדין זה אנו מוצאים בעיקר את שני האמוראים שחיו בדורות הראשונים, רבי יאשיה ורבי יונתן.


הערות שוליים

  1. ^ מסכת מנחות, דף נ"ז, ב'.