ספר חבקוק

חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון. נבואותיו של חבקוק מצויות בספר חבקוק בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי תרי עשר, והן עוסקות בשאלת צדיק ורע לו על רקע עלייתם של הכשדים – הם הבבלים.

ספר חבקוק

הספר נפתח בכותרת "הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא", כלומר זוהי נבואה מסוג "משא" – בדרך כלל (אם כי לא תמיד) נבואות משא הן נבואות פורענות על עמים זרים מסוימים, וכך גם כאן.

בארבעת הפסוקים הבאים (א', ב' - ה') מעלה חבקוק שאלות קשות כלפי השמים לגבי און, שוד וחמס, אך ללא ציון סיבה כלשהי וללא הסבר מהי הרעה שבשלה הוא זועק. על פי פירוש רש"י לספר ישעיהו, ישעיהו התנבא על חבקוק, שעתיד "לריב את יוצרו" ולזעוק כלפי שמים על העוול שיראה.

מזמור חבקוק או תפילת חבקוק בפרק ג' הוא מזמור הדומה מאוד במבנהו, תוכנו וצורתו למזמור תהילים, ונפתח בכותרת: "תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת". השימוש במילה 'סֶלָה' שלוש פעמים במזמור מחזק את הקשר למזמורי התהילים, בהם מופיעה מילה זו פעמים רבות; מזמור זה הוא המקום היחיד בתנ"ך מחוץ לספר תהילים שבו מופיעה המילה.

למזמור ארבעה חלקים:

• פרולוג - פסוקים א-ב
• חלק ראשון - פסוקים ג-ז
• חלק שני - פסוקים ח-טו
• אפילוג - פסוקים טז-יט

חלקו הראשון הוא תיאור של עוצמת ה': מתואר כי אלוהים בא מדרום (תימן) ומלווים אותו שני בני לוויה (דבר ורשף) "לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו; עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם" (ג', ה' - ו'), ובחלקו השני נקמתו בגויים הרשעים: "בְּזַעַם תִּצְעַד-אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם... מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה" (שם, י"ב - י"ג).

באפילוג מתואר מצב של בצורת: "כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים" (שם, י"ז). חלק מהפרשנים מניחים כי מדובר בארבה (הוא "עַם יְגוּדֶנּוּ" המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות.

ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק

• "עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד" - ביטוי לדבר שמקווים לו אך יש לחכות הרבה זמן על להתממשותו.
• "גם אם יתמהמה בוא יבוא" - מקור: ״"אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר" (

ספר חבקוק, פרק ב', פסוק ג') - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל הרמב״ם: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם" (הרמב"ם, י״ג עיקרים).

• "איש באמונתו יחיה" - מקור: "צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (

ספר חבקוק, פרק ב', פסוק ד') - ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה.

• "אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק" (

פרק ב', פסוק י"א) - ביטוי לעוול שנעשה והוא זועק לשמים.

מקורות לשם חבקוק בחז"ל

על פי אחד המדרשים (ראו למשל, ספר הזוהר, מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של האשה השונמית מתקופת אלישע (ספר מלכים ב', ד'). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי מנשה המלך, מאות שנים לאחר מכן.

תפילת חבקוק מוזכרת בחז"ל כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של חוני המעגל הושוותה לזו של חבקוק (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ג), כזו המשיגה את מטרתה:

ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת (רש"י: משום עוני), ועוסקין בתורה."

— תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א'

את רעיונו המרכזי של חבקוק סיכמה האמרה התלמודית הבאה:

דרש רבי שמלאי: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' (חבקוק ב', ד')

— תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ד

במקורות נוספים

בסיפור החיצוני בל והתנין מוזכר חבקוק כמי שהציל את דניאל – ואם כך הוא בן אותה תקופה. שם גם מצוין שם אביו, יהושע, ומסופר עליו שהוא שייך למשפחת לויים, מה שכבר הזכרנו לעיל.

במסורת של יהדות אתיופיה שמור לחבקוק מקום של כבוד, והוא נזכר פעמים רבות בתפלתם. בקרב יהודי אתיופיה מסורת עתיקת יומין, ולפיה שמו של אביו של חבקוק היה דקר.

קבר חבקוק

קבר המיוחס לחבקוק מצוי בשלושה מקומות בעולם: בשלושה מקומות בישראל לפי מסורות מסויימות. מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר רבינו בחיי בן אשר מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי מסורת יהודית. מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת יהודית נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום בהר הזיתים ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל. מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת נוצרית. מסורת ד'. נמצא במקום אחד באיראן, בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת ערבית.

פשר חבקוק

באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק. כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע בכתב העברי הקדום, ואילו בחלקי הפירוש, השם המפורש מוחלף בתיבה "אל".

הנצחת חבקוק בישראל

במקומות רבים בישראל הונצח הנביא חבקוק ברחובות על שמו, כגון "רחוב חבקוק" או "רחוב חבקוק הנביא" בערים; תל אביב, חולון, ירושלים, בני ברק, בית שמש, ראשון לציון, פתח תקווה, קריית אתא. כמו כן ביבנה ברחוב הדקל 6 הוקם בית הכנסת לכבודו בשם בית הכנסת חבקוק הנביא.