שעיר לעזאזל – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־15:47, 6 במרץ 2026

שעיר לעזאזל היא אחת מהעבודות המתקיימות ביום הכיפורים בתור כפרה לעם ישראל.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הכיפורים מתכפרים עוונותיהם של ישראל.

ביום זה נקבעו מספר פעולות על-מנת לקבוע שנה טובה יותר, ולכפר על העוונות של השנה הקודמת; בין הפעולות המתבצעות מתבצעת העבודה של "שעיר לעזאזל".

העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנאי הקרבן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעבודה נבחרים שני תיישים זהים שמכונים "שעירים", קרבן אחד יצא לה' וקרבן אחד לעזאזל; במקרה שאחד מת לוקחים שני שעירים חדשים. באם נפל באחד מום - הוא מתחלף בשעיר אחר.

השעיר הוא תיש.

קופסת עץ מונחת במזרח העזרה ובתוכה שני פתקים על האחד כתוב "להוי'" ועל השני כתוב "לעזאזל" , שני הפרים עומדים כשפניהם למערב. הכהן מערבב את הפתקים ומניח את הפתק הימני על הקרבן הימני והפתק השמאלי על הקרבן השמאלי. אם הפתק הימני יצא "להוי'" הכהן קורא: "להוי' חטאת!" וכל העם עונים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

כאשר הפתק הימני יצא "להוי'" - חז"ל אומרים - שזהו סימן של ברכה ופיוס מלמעלה; עם זאת מוסיפים חכמים שבימי שמעון הצדיק מעולם לא יצא "להוי'" בצד שמאל!

הווידוי, היציאה לדרך והשליחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכהן לוקח לשון של זהורית (סרט בצבע אדום) החצוי לשניים - חצי אחד תולה על השעיר והחצי השני תולה בבית המקדש.

לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).

בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים, בכל עמדה נקבע אדם אחד.

על-מנת שמשלח השעיר יוכל להעביר את השעיר למדבר היה עליו לעבור 12 מיילים, אמנם - אסור ביום טוב לצאת מחוץ לתחום!

לכן היה עליו לעבור ב12 העמדות שניצבו לעיל, כעת הוא יכול לעבור מפני שכבר הוצבו בהן עירוב תחומין; בכל עמדה הציעו לו אוכל ומים שלבקשות אלה היה המשלח מסרב (מפני צום יום כיפורים).

הוא מגיע לצוק ושם מוציא את החוט התלוי על השעיר וקושרו באבן על-יד הצוק.

את הכבש תופש הפוך (כשפניו לכיוון המשלח) ומשלחו מהצוק; אם הכבש התפרק לאיברין איברין כאשר נפל - הרי זה סימן טוב, ואם כאשר הגיע ללמטה טרם התפרק - הרי זה להפך.

באותו רגע - החוט האדום הופך מצבע אדום לצבע לבן וכך יודעים בני ישראל שעוונותיהם נתכפרו.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אחת מהדרכים בהם הרבי משווה את חג הפורים ליום הכיפורים היא הגורל. נס הפורים^[1] נעשה על הגורל הידוע של המן, אחת מהעבודות במקדש ביום הכיפורים הייתה השעיר לעזאזל.

הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך למדבר, היא מפני שמדבר שוכנים כל הג' קליפות הטמאות. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו^[2].

הערות שוליים

^ ראה באריכות - על כן קראו תשי"ג, במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.
^ אדמו"ר האמצעי, נר מצווה ותורה אור, דף ה' עמוד ב'.

[1] ראה באריכות - על כן קראו תשי"ג, במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.

[2] אדמו"ר האמצעי, נר מצווה ותורה אור, דף ה' עמוד ב'.

[1]

[2]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 === הווידוי, היציאה לדרך והשליחה ===
-לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן)
+הכהן לוקח לשון של זהורית (סרט בצבע אדום) החצוי לשניים - חצי אחד תולה על השעיר והחצי השני תולה בבית המקדש.
+לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).
+בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים, בכל עמדה נקבע אדם אחד.
+על-מנת שמשלח השעיר יוכל להעביר את השעיר למדבר היה עליו לעבור 12 מיילים, אמנם - אסור ביום טוב לצאת מחוץ לתחום!
+לכן היה עליו לעבור ב12 העמדות שניצבו לעיל, כעת הוא יכול לעבור מפני שכבר הוצבו בהן [[עירוב תחומין]]; בכל עמדה הציעו לו אוכל ומים שלבקשות אלה היה המשלח מסרב (מפני צום יום כיפורים).
+הוא מגיע לצוק ושם מוציא את החוט התלוי על השעיר וקושרו באבן על-יד הצוק.
+את הכבש תופש הפוך (כשפניו לכיוון המשלח) ומשלחו מהצוק; אם הכבש התפרק לאיברין איברין כאשר נפל - הרי זה סימן טוב, ואם כאשר הגיע ללמטה טרם התפרק - הרי זה להפך.
+באותו רגע - החוט האדום הופך מצבע אדום לצבע לבן וכך יודעים [[בני ישראל]] שעוונותיהם נתכפרו.
 == בחסידות ==
+{{להשלים|}}
 אחת מהדרכים בהם הרבי משווה את [[חג הפורים]] ליום הכיפורים היא הגורל. נס הפורים<ref>ראה באריכות - [[על כן קראו תשי"ג]], במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.</ref> נעשה על הגורל הידוע של המן, אחת מהעבודות במקדש ביום הכיפורים הייתה השעיר לעזאזל.
-הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.
+הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר (מקום)|מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצוה ותורה אור|נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.
 {{הערות שוליים}}