![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שביעי של פסח – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=יש לתת את ביאור תורת החסידות על עניינו של שביעי של פסח, ולא חסרים ביאורים כאלה.}} | ||
[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של קריעת ים סוף]] | [[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של קריעת ים סוף]] | ||
'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]] (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]]. | '''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]] (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]]. | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר [[אדמו"ר הזקן]] על הפטרת [[אחרון של פסח]] ד"ה "והניף ידו על הנהר" שב[[לקוטי תורה]]. | רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר [[אדמו"ר הזקן]] על הפטרת [[אחרון של פסח]] ד"ה "והניף ידו על הנהר" שב[[לקוטי תורה]]. | ||
בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום | בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, בחלק מבתי כנסת חב"ד מקיימים את המנהג{{הערה|ראו [https://anash.org/newly-discovered-artwork-of-shevii-shel-pesach-by-kleinman/ Newly Discovered Artwork of Shevii Shel Pesach by Kleinman (יצירת אמנות חדשה של שביעי של פסח מאת קליינמן)] {{אנ"ש|}} כ׳ ניסן ה׳תשפ״ו April 7, 2026}}. | ||
===סעודת משיח=== | ===סעודת משיח=== | ||
גרסה אחרונה מ־17:43, 12 באפריל 2026
שביעי של פסח, הוא יום טוב המסיים את חג הפסח (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - כ"א בניסן. ביום זה אירעה קריעת ים סוף. בארץ ישראל יום זה הוא היום האחרון של פסח, שבו מאירה הארת המשיח ואוכלים את סעודת משיח.
אירועים שהתרחשו בתאריך זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו "אז ישיר משה"[1].
בלילה זה אירע נס קריעת ים סוף.
ענין החג[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ כותב[2] שהגילויים שהיו אצל הרביים בשביעי ואחרון של פסח הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל "אַנדערע גילויים", כמו כן מאריך אדמו"ר הריי"צ אודות מעלת הטבילה במקווה שבערב שביעי של פסח.
הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח.
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהייתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.
הלכות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברכת שהחיינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, בשונה משאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו - משום שברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא[3]. כמו כן, בשל הצער מעיכוב הגאולה לא ניתן לברך שהחיינו[4].
רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו[5], וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח.
להישאר ערים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליובאוויטש נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.
אדמו"ר הרש"ב התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין[דרוש מקור].
רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר אדמו"ר הזקן על הפטרת אחרון של פסח ד"ה "והניף ידו על הנהר" שבלקוטי תורה.
בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, בחלק מבתי כנסת חב"ד מקיימים את המנהג[6].
סעודת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
תקנת הבעל שם טוב לערוך סעודת משיח לאחר תפילת מנחה באחרון של פסח (יום השמיני של פסח בחו"ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - שביעי של פסח
- אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- תורת מנחם שנת תשכ"א עמ' 245
- עניני דיומא - שביעי של פסח
עיבוד שיחות הרבי לשביעי של פסח, בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של תורת חב"ד לבני הישיבות - שערי שמיים פתוחים ואפשר לבקש הכל - בליל שביעי של פסח • הרבי בשיחה מעניינת, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- שביעי של פסח: החג והמנהגים הייחודים, המדור לצעירים
- ראשונים בעולם: דו"ח על מצב הגאולה | הרב שניאור אשכנזי
- רבי יומי: כל העניינים של פסח מסתיימים ב"שביעי של פסח"
- ימים אחרונים של חג הפסח והגאולה השלימה, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 329
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • ראש השנה • עשרת ימי תשובה • יום הכיפורים • ימים נוראים • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה • פורים • יום טוב שני של גלויות • עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • תענית בכורות • תענית בה"ב • ימי השובבי"ם • תענית שעות | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט • פורים קטן • ל"ג בעומר • חמשה עשר באב | |
הערות שוליים
- ^ ספר השיחות תש"ד עמ' 105, שיחת אחרון של פסח תשי"א.
- ^ ספר השיחות תש"ג בשיחה לשביעי של פסח.
- ^ שיחת אחרון של פסח תשכ"ט, תורת מנחם התוועדויות חלק נ"ו עמ' 112. גרסת טקסט. שיחת אחרון של פסח תשל"א, תורת מנחם התוועדויות חלק ס"ד עמ' 75. גרסת טקסט. שיחת אחרון של פסח תשל"ז, קונטרס התוועדות, של ועד הנחות בלה"ק לימים ראשונים ושבת חול המועד פסח תשפ"ו עמ' 29.
- ^ שיחת אחרון של פסח תשכ"ה, תורת מנחם התוועדויות חלק מ"ג עמ' 248. גרסת טקסט.
- ^ התבאר באריכות בשיחת אחרון של פסח תשכ"ג.
- ^ ראו Newly Discovered Artwork of Shevii Shel Pesach by Kleinman (יצירת אמנות חדשה של שביעי של פסח מאת קליינמן)
כ׳ ניסן ה׳תשפ״ו April 7, 2026