בקי – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־22:46, 26 באפריל 2026

בקי הוא ראשי תיבות ברכה, קדושה ויחוד^[1].

שלושה עניינים אלו בעולמות הם: א. ממלא כל עלמין, ב. סובב כל עלמין וג. כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: א. מלכות, ב. זעיר אנפין, וג. בינה.

בספר מאורי אור^[1] כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112).

עניינם בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:

המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת בברכה, כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה^[2].

המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת בקדושה, כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"^[3] דרשו רז"ל^[4] אל תקרי מורשה אלא מאורסה^[5], וכמארז"ל^[6] "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר^[7] "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".

והיחוד הוא (כפי שמסיים במדרש^[6]): "אבל לימות המשיח^[8] יהיו נישואין, שנאמר^[9] "כי בועליך עושיך"^[10] – ונישואין הוא יחוד פנימי.

הערות שוליים

^ ¹ ² מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקוטי תורה ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).
^ בראשית רבה פ"א.
^ דברים לג ד'.
^ בפסחים מט, ב.
^ וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד
^ ¹ ² שמו"ר ספט"ו
^ הושע ב, כא.
^ שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.
^ ישעיה נד, ה.
^ ראה בכ"ז - לקוטי תורה ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אור התורה שה"ש ע' תז, ועוד.

[מאורי_אור-1] ¹ ² מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקוטי תורה ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).

[2] בראשית רבה פ"א.

[3] דברים לג ד'.

[4] בפסחים מט, ב.

[5] וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד

[שמו"ר-6] ¹ ² שמו"ר ספט"ו

[7] הושע ב, כא.

[8] שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.

[9] ישעיה נד, ה.

[10] ראה בכ"ז - לקוטי תורה ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אור התורה שה"ש ע' תז, ועוד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''בקי''' הוא ראשי תיבות [[ברכה]], [[קדושה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחוד]]{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).}}.
+'''בקי''' הוא ראשי תיבות [[ברכה]], [[קדושה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחוד]]{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקוטי תורה ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).}}.
 שלושה עניינים אלו בעולמות הם: '''א.''' [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], '''ב.''' [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]] ו'''ג.''' [[כולא קמיה כלא חשיב]], ובספירות הם: '''א.''' [[ספירת המלכות|מלכות]], '''ב.''' [[זעיר אנפין]], ו'''ג.''' [[ספירת הבינה|בינה]].
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת ב'''קדושה''', כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"{{הערה|דברים לג ד'.}} דרשו רז"ל{{הערה|בפסחים מט, ב.}} אל תקרי מורשה אלא מאורסה{{הערה|וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד}}, וכמארז"ל{{הערה|שם=שמו"ר|שמו"ר ספט"ו}} "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר{{הערה|הושע ב, כא.}} "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".
-וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי.
+וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקוטי תורה ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אור התורה שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי.
 {{הערות שוליים}}