לדלג לתוכן

ניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
 
(77 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:כב;.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]
[[קובץ:כב;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון כפי שהובאו ב[[ספר הניגונים]]]]
'''ניגון התעוררות רחמים רבים''' (או '''ניגון לר' מיכל מזלוטשוב''') הוא ניגון של ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]]. מקובל שהבעש"ט קודם [[הסתלקות]]ו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם [[מלאכים]] שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים".


'''רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]''' היה אחד ממסדרי הניגונים לפני [[הבעל שם טוב]] וניגונו נקרא גם בשם '''ניגון התעוררות רחמים רבים''' היות והבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו [[ניגון]] זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע. - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על [[בעלי תשובה]] שמנגנים.
ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות{{הערה|ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.}}.


[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".
[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת ה[[לב]], יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".


ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי.
כמו כן הניגון החב"די [[בני היכלא]], בזמירות ל[[סעודה שלישית]], קיבל [[אדמו"ר הזקן]] מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט.


ניגון זה הוא ניגון כ"ב בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון קפ"ג).
באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".


== דברי אדמו"ר מהרעל הניגון ==
==חיבור ומהות הניגון==
ר' מיכל היה מבחירי תלמידי [[הבעל שם טוב]], באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: '''החלק הראשון''' מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, '''החלק השני''' מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו [[הבעש"ט]], ו'''החלק השלישי''' מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו{{הערה|ספר השיחות תלה"ק עמ' קלג.}}.


[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא
ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. אמנם, ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' [[מיכאל דבורקין]]. על נוסח זה העיד [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום ב[[חב"ד]]<ref>במבוא לניגון, בתחלת ספר הניגונים שם.</ref>.


ניגון זה הוא ניגון קפ"ג ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון כ"ב).


בשנת תשי"א (1951), שנים מעטות לאחר הכחדת שליש מהעם היהודי, עומד מנהיג צעיר ומסמן לו במפת הגלובוס נקודות מסתוריות. זהו רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה של חסידות חב"ד, שביצע מהפכה אדירה בעולם היהודי בדורות האחרונים.  
באחד הפעמים היה [[אדמו"ר הזקן]] בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'וב{{הערה|1=[[אוצר סיפורי חב"ד]] (עמ' 44)}}.


עשרות שנים אחר כך הפך רבי מנחם מנדל המוכר כ"רבי מליובאוויטש" לאחת הדמויות המוכרות ביותר בעולם. הוא מפורסם בזכות פעילותה חובקת העולם של חב"ד, תנועה חסידית שורשית שנוסדה במאה השמונה-עשרה.  
לפני פטירתו של הבעש"ט, ביקש מתלמידיו לשיר ניגון זה ובסופו הבטיח שכל מי שישיר את הניגון ברגש של התעוררות [[תשובה]] בכל עת, הוא יצטרף לשירה יחד עימו ויעורר עליו [[רחמים]] רבים לפני [[הקדוש ברוך הוא]].


כאדמוהשביעי של חב"ד, הוא חולל תמורה בדרכה של התנועה – מעבודת ה' ברבדים העמוקים של נפש האדם, לפנייה החוצה, תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה".  
== דברי אדמומהר"ש על הניגון ==
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"{{הערה|1= שמואל א' פרק א, טו}} ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[כנסת ישראל]], [[מלכות דאצילות]], אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי ב[[נשמות ישראל]] הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.}}.


 
==הניגון אצל הרבי==
 
ימים ספורים לפני [[כ"ח סיון תש"א]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש ב[[התוועדות]] שינגנו בנוסח של ר' [[מיכאל דבורקין]], ששמע מ[[אדמו"ר הרש"ב]] את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון [<nowiki/>[[חב"דפדיה:מקורות|<sup>דרוש מקור</sup>]]].


ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994.  
וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו ב[[כ"ח סיון תש"א]] שנערכה ביום חמישי [[ב' תמוז]] ב{{ה|זאל הקטן}}. במהלך ה[[התוועדות]] ניגן [[הרבי]] את הניגון.


מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? ד"ר יצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח.  
כמו כן בהתוועדות שבת פרשת קרח של אדמו"ר הריי"צ, ביקש שינגנו את הניגון, והרבי ניגן אותו. הרה [[יהודה לייב גרונר]] סיפר<ref>ראו בהנסמן בערך [[ניגון ריקוד]]: קסז "דעם רבי'נס ניגון" - בקיר הניגונים ועוד.</ref>, שעד חג שמחת תורה תש"ג לא ידעו החסידים שהרבי בקי ניגונים (מלבד ניגון ריקוד]]: קסז "דעם רבי'נס ניגון").


מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר.  
בהתוועדות כ"ח סיוון תשמ"ו ב-770 סיפר ר' [[יהודה לייב פוזנר]] סיפור זה, אודות ניגונו של ר' מיכל'ע{{הערה|נדפס בתוך תשורה מאותה התוועדות לשנת תשמ"ז.}}.


המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג.
הסיפור התפרסם בעיקר בשנת תנש"א, בשעה שחילק הרבי את "[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40507&st=&pgnum=20&hilite= סיפור ההתוועדות] {{הב}}}}. למחרת כשנכנס הרבי ל[[תפילת שחרית]] ב[[זאל הגדול]] ניגן הרב [[ראובן מטוסוב]] את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-[[770]], והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.


כל ילד בחב"ד שר את ההמנון We Want Mashiach Now והשאלה היא עד מתי ימשיכו לשיר זאת בהתלהבות אמיתית?
כמו כן, בישבט תשל"ח השמיע ר' [[יעקב כץ (שיקגו)|יעקב כץ]] לרבי הקלטה של ר' [[מיכאל דבורקין]] מנגן את הניגון, והרבי הורה (בהמשך, בחודש אדר) להכניס את הקלטה זו לתוך הקלטת של [[ניחו"ח]]<ref>ראו ביומן ר' [[מיכאל אהרן זליגסון]], נדפס [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 605, יומן [[שיחות קודש]] (ההוצאה חדשה), יומן [[דברי משיח]], [[התמים (בית משיח)|]] גליון נז, ג' תמוז תשפ"ה.</ref>.
 
בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"<REF> שמואל א' פרק א, טו</REF> ותוכנו ־ "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על [[לות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את [[נפש]]י לפני הויה", התעוררות [[רחמים]] רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה [[שמחה]] בנשמות ישראל<REF> [[ספר השיחות]] [[תש"ג]] עמודים 170-169.</REF>.
 
==[[הרבי]] והניגון==
ההתוועדות הראשונה שנערכה לאחר הצלתו של הרבי ב[[כ"ח סיון תש"א]] נערכה בב' תמוז. במהלך ההתוועדות ביקש הרבי לנגן את הניגון, הקהל שלא הכחר ניגון זה נשאר בשקט ואז לימד הרבי את הניגון.
סיפור זה נודע לחסידים כחמישים שנה מאוחר יותר בשעה שחילק הרבי את [[קונטרס]] כ"ח סיון תשנ"א. בקונטרס היה יומן ההצלה של הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית ניגנו את ניגון זה והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/022.rm&gif=022 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
* לשמיעת הניגון בביצועים שונים: '''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-02-Niggun-of-Reb-Michel-Zlotchever-Heichal-Neginah.htm היכל נגינה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a3/%28%D7%9B%D7%91%29_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8.mp3 ר' דוד הורביץ (ניגון כ"ב)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQ0dpRVlsa1kyNjA/view?usp=sharing לשמיעת ר' דוד הורביץ (קפ"ג)] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=441 ר' אלאור ולנר] {{* }}[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140697/jewish/Reb-Micheles-Nigun.htm ניח"ח] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753 עצם הנשמה] {{*}} [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/683230/ שמחה פרידמן ומרדכי ברוצקי (וידאו)]'''
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=441 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/1005503/ לשמיעת הניגון] מתוך פרוייקט [[געגועים]]
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=26 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2778 הניגון מושר בחופה בחתונת בת האדמו"ר תולדות אהרן] {{וידפו}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1753 לשמיעת הניגון מתוך "עצם הנשמה"]
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ae/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%90%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A.mp3 לשמיעת הניגון]''' בביצוע ילד הפלא ארי רייך ואמן הקלרינט אברהם בלטי {{צליל}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=149&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144]
*[[תורת שמואל ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=149&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f עמ' 144]
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
[[קטגוריה:ניגוני תנועה]]

גרסה אחרונה מ־02:27, 21 ביולי 2025

תווי הניגון כפי שהובאו בספר הניגונים

ניגון התעוררות רחמים רבים (או ניגון לר' מיכל מזלוטשוב) הוא ניגון של ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה ממסדרי הניגונים לפני הבעל שם טוב. מקובל שהבעש"ט קודם הסתלקותו ביקש שינגנו לפניו ניגון זה. לאחר שניגנו אמר הבעש"ט: "מבטיח אני לדורותיכם, שמתי, היכן ומי שינגן את ניגון התעוררות רחמים רבים, אזי בכל היכל שרק אהיה אני אשמע - ישנם מלאכים שמביאים ידיעות ובשורות לנשמות - ואני גם אנגן ואעורר רחמים רבים על בעלי תשובה שמנגנים".

ובהזדמנות אחרת התבטא הבעל שם טוב אודות ר' מיכל, "ר' מיכל הוא אורח קבוע בהיכל השיר, הוא נכנס כאשר חפץ ובוחר ניגוני תשוקה והתעוררות[1].

אדמו"ר הצמח צדק היה מנגן ניגון זה בזמנים הרציניים בתפילתו. אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: "הניגון, פועל פתיחת הלב, יראת כבוד חסידית, געגוע ותקווה".

כמו כן הניגון החב"די בני היכלא, בזמירות לסעודה שלישית, קיבל אדמו"ר הזקן מר' מיכל'ע, שכן ניגנו אצל הבעש"ט.

באלבום 'רחמים רבים - זלאטשוב' שהופק על ידי 'מכון שירי דוד' רשום ש"הניגון היה מפורסם בשעתו בקרב חצרות הצדיקים צאצאי המגיד הקדוש במדינת וואהלין. חיבה יתירה נודעת לניגון זה אצל צדיקי בית זוויעל, והיו מזמרים אותו בזמני רחמים ועת רצון". הניגון מופיע שם בשינויים "כמו שמזמרים אותו אצל צאצאי רבינו לבית זוויעל".

חיבור ומהות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מיכל היה מבחירי תלמידי הבעל שם טוב, באחת השנים נמנע ממנו לנסוע לרבו עקב חולשת בריאותו, אז חיבר את ניגון הגעגועים, שביטא את געגועיו לרבו, הניגון מחולק לשלוש 'בבות' (חלקים) אשר כל אחד מהם מבטא שלב והתקדמות בגעגועיו של ר' מיכל לרבו הבעל שם טוב: החלק הראשון מביע את התשוקה העזה לחזות את פני רבו, החלק השני מביע את גודל השמחה והאושר האינסופי כאשר הוא מגיע סוף סוף אל רבו הבעש"ט, והחלק השלישי מביע את ההתמסרות וההתקשרות המוחלטת שלו לאחר הגעתו לרבו[2].

ניגון זה נרשם כפי הנוסח ששרו אותו המנגנים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. אמנם, בספר הניגונים כרך ב' (חלק א'), רשום ניגון זה כפי הנוסח שמסר ר' מיכאל דבורקין. על נוסח זה העיד אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח האמיתי, וזה הנוסח המקובל כיום בחב"ד[3].

ניגון זה הוא ניגון קפ"ג בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון כ"ב).

באחד הפעמים היה אדמו"ר הזקן בשמחה מופלגה וניגנו במעמד מיוחד את הניגון של ר' מיכעלע מזלוצ'וב[4].

לפני פטירתו של הבעש"ט, ביקש מתלמידיו לשיר ניגון זה ובסופו הבטיח שכל מי שישיר את הניגון ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, הוא יצטרף לשירה יחד עימו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא.

דברי אדמו"ר מהר"ש על הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב: הרעיון של ניגון זה מתבטא בפסוק "אשה קשת רוח אנכי"[5] ותוכנו "ואשפוך את נפשי לפני ה'". אשה קשת רוח אנכי מוסב על כנסת ישראל, מלכות דאצילות, אלא שכמו שהיא עדיין באצילות היא בבחינת חדוה ושמחה בלבד, ואילו למטה הרי בנשמות ישראל הנמשכות מכנסת ישראל כפי שהיא באצילות, שייך הענין של קשת רוח ממש. ותוכנו של הניגון הוא "ואשפוך את נפשי לפני הויה", התעוררות רחמים רבים להמשיך חדווה ושמחה שבכנסת ישראל שתהיה שמחה בנשמות ישראל[6].

הניגון אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימים ספורים לפני כ"ח סיון תש"א אדמו"ר הריי"צ ביקש בהתוועדות שינגנו בנוסח של ר' מיכאל דבורקין, ששמע מאדמו"ר הרש"ב את הניגון בצורה נכונה ומדוייקת, הקהל שלא הכיר נוסח זה נשאר בשקט. הרבי הקודם אמר שבימים הקרובים יגיע חתני הרמ"ש (לימים כ"ק אדמו"ר שליט"א) והוא בעל מנגן וילמד את הניגון [דרוש מקור].

וכן היה, בהתוועדות הראשונה של הרבי שנערכה לאחר הצלתו בכ"ח סיון תש"א שנערכה ביום חמישי ב' תמוז בזאל הקטן. במהלך ההתוועדות ניגן הרבי את הניגון.

כמו כן בהתוועדות שבת פרשת קרח של אדמו"ר הריי"צ, ביקש שינגנו את הניגון, והרבי ניגן אותו. הרה יהודה לייב גרונר סיפר[7], שעד חג שמחת תורה תש"ג לא ידעו החסידים שהרבי בקי ניגונים (מלבד ניגון ריקוד]]: קסז "דעם רבי'נס ניגון").

בהתוועדות כ"ח סיוון תשמ"ו ב-770 סיפר ר' יהודה לייב פוזנר סיפור זה, אודות ניגונו של ר' מיכל'ע[8].

הסיפור התפרסם בעיקר בשנת תנש"א, בשעה שחילק הרבי את "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים". הקונטרס הכיל בין היתר בין היתר יומן מהצלת הרבי ובו סופר בין היתר שהרבי לימד ניגון זה[9]. למחרת כשנכנס הרבי לתפילת שחרית בזאל הגדול ניגן הרב ראובן מטוסוב את הניגון לאחר לילה שלם שהתוועד ב-770, והרבי עודד בידיו את השירה בכניסתו לתפילה. היה זה מאורע מיוחד ונדיר מסוגו שבשעה שהרבי נכנס לתפילה ינגנו ניגון דבקות במקום ניגון שמחה.

כמו כן, בי"א שבט תשל"ח השמיע ר' יעקב כץ לרבי הקלטה של ר' מיכאל דבורקין מנגן את הניגון, והרבי הורה (בהמשך, בחודש אדר) להכניס את הקלטה זו לתוך הקלטת של ניחו"ח[10].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ספה"ש ת"ש לה"ק עמ' קלג.
  2. ספר השיחות ת"ש לה"ק עמ' קלג.
  3. במבוא לניגון, בתחלת ספר הניגונים שם.
  4. אוצר סיפורי חב"ד (עמ' 44)
  5. שמואל א' פרק א, טו
  6. ספר השיחות תש"ג עמודים 170-169.
  7. ראו בהנסמן בערך ניגון ריקוד: קסז "דעם רבי'נס ניגון" - בקיר הניגונים ועוד.
  8. נדפס בתוך תשורה מאותה התוועדות לשנת תשמ"ז.
  9. סיפור ההתוועדות
  10. ראו ביומן ר' מיכאל אהרן זליגסון, נדפס שבועון כפר חב"ד גליון 605, יומן שיחות קודש (ההוצאה חדשה), יומן דברי משיח, [[התמים (בית משיח)|]] גליון נז, ג' תמוז תשפ"ה.