לדלג לתוכן

אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב) – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ הרחבה
 
(40 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]]''' כוללים את כל אגרותיו אשר כתב, בתוספת הערות, בעריכת הרב [[שלום בער לוין]] ובהוצאת [[קה"ת]].
[[קובץ:אגק רשב ו.jpg|ממוזער|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו', שנדפס לראשונה בשנת [[תשפ"ב]]]]
[[קובץ:אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב.jpg|ממוזער|'''סט אגרות קודש של אדמו"ר הרש"ב במהדורה חדשה ומתוקנת. (תשפ"ה).''']]
'''אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]]''' (ו' כרכים) כוללים את אגרותיו אשר כתב, בתוספת הערות, בעריכת הרב [[שלום בער לוין]]{{הערה|בכרכים א - ה.}} ובהוצאת [[קה"ת]].


== תחילת העבודה ==
== העבודה ==
לאחר [[חג השבועות]] [[תשמ"א]] קיבל הרב לוין הוראה להתחיל לאסוף את מכתבי [[אדמו"ר הרש"ב]].
לאחר [[חג השבועות]] [[תשמ"א]] קיבל הרב לוין הוראה מ[[הרבי]] להתחיל לאסוף את מכתבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הרב לוין התחיל לאסוף את המכתבים שב[[ספריית חב"ד]], אצל אספנים ועוד.


הוא התחיל לאסוף את מכתבי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שב[[ספריית חב"ד]], אצל אספנים ועוד.  
במשך הקיץ באותה שנה התקיימו חילופי מכתבים בינו לבין הרבי בנוגע לאופן עריכת הספר.


במשך הקיץ היו חילופי מכתבים בינו לבין [[הרבי]] בנוגע לאופן עריכת הספר.
== כרכי הסדרה ==
* '''חלק א'''' - כולל את האגרות משנים [[תרל"ח]] - [[תרס"ח]]. הוצאה ראשונה - [[תשמ"ב]], הוצאה שני' - [[תשמ"ו]]. הוצאה שלישית ומתוקנת - [[תשפ"ה]].


== חלקים אלף וב' ==
במשך חורף תשמ"ב ערך ר' שלום בער לוין, יחד עם ר' [[שלום יעקב חזן]] ור' [[יוסף יצחק איידלמן]], את החלקים א - ב, והוציאם לאור לקראת [[ב' ניסן]], בצירוף [[מפתחות]]{{הערה|שם=מפתח ענינים מוסדות וארגונים|בהוצאת [[תשפ"ה]] נוסף לספר זה גם מפתח ענינים ומוסדות וארגונים.}}.


במשך חורף [[תשמ"ב]] ערך (יחד עם ר' [[יוסף יצחק איידלמן]]) את החלקים, ובאביב הוציאם לאור, בצירוף מפתחות.
בספר זה והבא אחריו נדפסו 550 אגרות קודש, כש-120 מהם כתובות אל בנו אדמו"ר הריי"צ, וכמאה מתוכם נלקטו מארכיון ר' [[יהושע מונדשיין]].
* '''חלק ב'''' - כולל את האגרות משנים [[תרס"ט]] - [[תר"פ]]. הוצאה ראשונה - תשמ"ב, הוצאה שני' - תשמ"ו. הוצאה שלישית ומתוקנת - תשפ"ה{{הערה|שם=מפתח ענינים מוסדות וארגונים}}.


ספר זה הוא הגדול ביותר בסדרה, ומכיל מספר רב של אגרות.
* '''חלק ג'''' - כולל מילואים לאגרות השנים תרל"ח - [[תרס"ג]]. הוצאה ראשונה - תשמ"ו. הוצאה שני' ומתוקנת - תשפ"ה.


בשנת תשי"א (1951), שנים מעטות לאחר הכחדת שליש מהעם היהודי, עומד מנהיג צעיר ומסמן לו במפת הגלובוס נקודות מסתוריות. זהו רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיגה של חסידות חב"ד, שביצע מהפכה אדירה בעולם היהודי בדורות האחרונים.  
אחרי גמר [[משפט הספרים]], בחורף תשמ"ו, ראה הרב לוין שיש בארכיון עוד הרבה אגרות מהרבי הרש"ב שעדיין לא הודפסו. ב[[ז' אדר שני]] שאל את הרבי האם להוציא לאור חלקים נוספים, ונענה בחיוב.


עשרות שנים אחר כך הפך רבי מנחם מנדל המוכר כ"רבי מליובאוויטש" לאחת הדמויות המוכרות ביותר בעולם. הוא מפורסם בזכות פעילותה חובקת העולם של חב"ד, תנועה חסידית שורשית שנוסדה במאה השמונה-עשרה.  
בספר זה נדפסו 290 אגרות.
* '''חלק ד'''' - כולל מילואים לאגרות השנים תרס"ד - תרס"ט. הוצאה ראשונה - [[תשמ"ז]]. הוצאה שני' ומתוקנת - תשפ"ה.


כאדמוהשביעי של חב"ד, הוא חולל תמורה בדרכה של התנועה – מעבודת ה' ברבדים העמוקים של נפש האדם, לפנייה החוצה, תחת הסיסמה "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה".  
בספר זה נדפסו 200 אגרות.
* '''חלק ה'''' - כולל מילואים לאגרות השנים עת- פר"ת. הוצאה ראשונה - תשמ"ז. הוצאה שני' ומתוקנת - תשפ"ה.


 
בספר זה נדפסו 100 אגרות, וכן הפסקי דין והתשובות ההלכתיות של הרבי הרש"ב, וכן מפתח כללי לכל כרכי הסדרה (בהוצאה החדשה, המפתח הועבר לכרך ו').
 
* '''חלק ו'''' - כולל מילואים לאגרות השנים תרמ"ו - תרע"ח. הוצאה ראשונה - תשפ"ב. הוצאה שני' ומתוקנת עם הוספות - תשפ"ה.


ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994.  
לאחר שבמשך השנים הגיעו לידי מערכת אוצר החסידים אגרות נוספות שלא נדפסו בסדרת האגרות קודש, יצא לאור לקראת ב' ניסן תשפ"ב חלק ו' בסדרת אגרות הקודש של אדמו"ר הרש"ב, והוא כרך המילואים הרביעי בסדרה זו.


מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? דיצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח.  
בהוצאת תשפ"ה ניתוספו בכרך זה עוד שתי מענות ופ"נ מאדמוהרש"ב, וכן שתי רשימות מאדמו"ר הריי"צ.


מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר.  
בספר זה נדפסו 90 אגרות.


המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג.
==ראו גם==
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים - אדמו"ר הרש"ב]]
* [[תורת שלום - ספר השיחות]]


כל ילד בחב"ד שר את ההמנון We Want Mashiach Now והשאלה היא עד מתי ימשיכו לשיר זאת בהתלהבות אמיתית?
==קישורים חיצוניים==
 
* '''אגרות קודש אדמו"ר מהורש:''' [https://chabadpedia.co.il/images/2/27/אגרות_קודש_אדמו%22ר_הרש%22ב_א.pdf כרך א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/63/אגרות_קודש_אדמו%22ר_הרש%22ב_ב.pdf כרך ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/e/e8/אגרות_קודש_אדמו%22ר_הרש%22ב_ג.pdf כרך ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/אגרות_קודש_אדמו%22ר_הרש%22ב_ד.pdf כרך ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/אגרות_קודש_אדמו%22ר_הרש%22ב_ה.pdf כרך ה] {{PDF}}
== חלקים ג' - ה' ==
* [https://www.chabad.fm/144/13787.html חדש: אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב בהוצאה חדשה] {{חב"ד אף אם}}
 
אחרי גמר [[משפט הספרים]], בחורף [[תשמ"ו]], ראה הרב לוין שיש בארכיון עוד הרבה אגרות מאת כ"ק אדמו"ר מוהרש
שעדיין לא נדפסו. בז' אד"ש שאל האם להוציא לאור חלקים נוספים, ונענה בחיוב.
 
החלקים נדפסו בין החדשים מנ"א [[תשמ"ו]] – [[טבת]] [[תשמ"ז]]. ובכרך ה', נדפסו גם הפס"ד והתשובות ההלכתיות של אדמו"ר הרש"ב.
 
==קישורים==
 
*[http://hebrewbooks.org/31622 להורדת] חלק א'
 
*[http://hebrewbooks.org/31691 להורדת] חלק ב'
 
*[http://hebrewbooks.org/31636 להורדת] חלק ג'
 
*[http://hebrewbooks.org/31635 להורדת] חלק ד'
 
*[http://hebrewbooks.org/31624 להורדת] חלק ה'


{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:אגרות קודש|3]]
[[en:Igros Kodesh of the Rebbe Rashab]]

גרסה אחרונה מ־17:46, 21 באוגוסט 2025

אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו', שנדפס לראשונה בשנת תשפ"ב
סט אגרות קודש של אדמו"ר הרש"ב במהדורה חדשה ומתוקנת. (תשפ"ה).

אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב (ו' כרכים) כוללים את אגרותיו אשר כתב, בתוספת הערות, בעריכת הרב שלום בער לוין[1] ובהוצאת קה"ת.

העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר חג השבועות תשמ"א קיבל הרב לוין הוראה מהרבי להתחיל לאסוף את מכתבי אדמו"ר הרש"ב. הרב לוין התחיל לאסוף את המכתבים שבספריית חב"ד, אצל אספנים ועוד.

במשך הקיץ באותה שנה התקיימו חילופי מכתבים בינו לבין הרבי בנוגע לאופן עריכת הספר.

כרכי הסדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך חורף תשמ"ב ערך ר' שלום בער לוין, יחד עם ר' שלום יעקב חזן ור' יוסף יצחק איידלמן, את החלקים א - ב, והוציאם לאור לקראת ב' ניסן, בצירוף מפתחות[2].

בספר זה והבא אחריו נדפסו 550 אגרות קודש, כש-120 מהם כתובות אל בנו אדמו"ר הריי"צ, וכמאה מתוכם נלקטו מארכיון ר' יהושע מונדשיין.

  • חלק ב' - כולל את האגרות משנים תרס"ט - תר"פ. הוצאה ראשונה - תשמ"ב, הוצאה שני' - תשמ"ו. הוצאה שלישית ומתוקנת - תשפ"ה[2].

ספר זה הוא הגדול ביותר בסדרה, ומכיל מספר רב של אגרות.

  • חלק ג' - כולל מילואים לאגרות השנים תרל"ח - תרס"ג. הוצאה ראשונה - תשמ"ו. הוצאה שני' ומתוקנת - תשפ"ה.

אחרי גמר משפט הספרים, בחורף תשמ"ו, ראה הרב לוין שיש בארכיון עוד הרבה אגרות מהרבי הרש"ב שעדיין לא הודפסו. בז' אדר שני שאל את הרבי האם להוציא לאור חלקים נוספים, ונענה בחיוב.

בספר זה נדפסו 290 אגרות.

  • חלק ד' - כולל מילואים לאגרות השנים תרס"ד - תרס"ט. הוצאה ראשונה - תשמ"ז. הוצאה שני' ומתוקנת - תשפ"ה.

בספר זה נדפסו 200 אגרות.

  • חלק ה' - כולל מילואים לאגרות השנים עת"ר - פר"ת. הוצאה ראשונה - תשמ"ז. הוצאה שני' ומתוקנת - תשפ"ה.

בספר זה נדפסו 100 אגרות, וכן הפסקי דין והתשובות ההלכתיות של הרבי הרש"ב, וכן מפתח כללי לכל כרכי הסדרה (בהוצאה החדשה, המפתח הועבר לכרך ו').

  • חלק ו' - כולל מילואים לאגרות השנים תרמ"ו - תרע"ח. הוצאה ראשונה - תשפ"ב. הוצאה שני' ומתוקנת עם הוספות - תשפ"ה.

לאחר שבמשך השנים הגיעו לידי מערכת אוצר החסידים אגרות נוספות שלא נדפסו בסדרת האגרות קודש, יצא לאור לקראת ב' ניסן תשפ"ב חלק ו' בסדרת אגרות הקודש של אדמו"ר הרש"ב, והוא כרך המילואים הרביעי בסדרה זו.

בהוצאת תשפ"ה ניתוספו בכרך זה עוד שתי מענות ופ"נ מאדמו"ר הרש"ב, וכן שתי רשימות מאדמו"ר הריי"צ.

בספר זה נדפסו 90 אגרות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. בכרכים א - ה.
  2. 2.0 2.1 בהוצאת תשפ"ה נוסף לספר זה גם מפתח ענינים ומוסדות וארגונים.