לדלג לתוכן

ברוך אוברלנדר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ שוחזר מעריכה של 202.172.26.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של מנחם-
שולם ס. (שיחה | תרומות)
תיקון קישור
 
(74 גרסאות ביניים של 40 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אוברלנדר.jpg|left|thumb|250px|הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני אירופה]]
[[קובץ:אוברלנדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני [[אירופה]]]]
הרב '''ברוך אוברלנדר''' שליט"א, הינו שליח הרבי לעיר בודפשט בהוגריה, וחתנו של הרב [[משה לאזאר]] שליט"א ממילאנו.
הרב '''ברוך אוברלנדר''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]), הוא ה[[שליח]] הראשי של [[הרבי]] ל[[הונגריה]], גר בעיר בודפשט, [[אב בית דין]] ו[[מורה הוראה|מורה צדק]], חוקר בכיר לתולדות [[תנועת החסידות]], ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.


הרב הינו צאצא של ילידי [[הונגריה]]. הוריו הינם ניצולי שואה ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השניה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הינו אחיינם של שנים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", ואחיו בעל "הקרן לדוד".
==תולדות חיים==
הרב ברוך אוברלנדר נולד בשנת [[תשכ"ו]] להורים ניצולי [[שואה]] ילידי הונגריה. סבו היה מחנך ומורה לפני [[מלחמת העולם השנייה]] בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת [[פאפא]], ואחיו בעל "הקרן לדוד".


בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו, נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היא היותו של [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכת קדשו לשליחות.
בצעירותו למד בישיבת [[פאפא]], ולאחר מכן בישיבת סלבודקא ב[[בני ברק]], ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בבית סבו הרב [[יעקב לנדא]], שקירב אותו ל[[חסידות]] ול[[התקשרות]] ל[[רבי]], על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת.


הרב אוברלנדר הוא כותב קבוע בקובץ [[אור ישראל]].
בקיץ [[תשמ"ט]], מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו בת שבע, בתו של הרב [[משה לאזאר]] - שליח הרבי ב[[מילאנו]], נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש [[מקווה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקווה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד ב[[כולל]].


הרב משמש גם כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית.  
==ערוב==
הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת [[עירוב חצרות|עירוב]] בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת - על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב.


== קישורים חיצונים ==
בשנת [[תשפ"ד]] התקין עירוב סביב האזור המזרחי של בודפשט (שנקרא "פשט").


ראיון עם הרב, במגזין "קהילות" של מרכז רבני אירופה [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53953 קטעים נבחרים]
===תפקידים נוספים===
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אוברלנדר]]
לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות [[חסידות|תנועת החסידות]] ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ '[[אור ישראל]]', שם הוא משמש גם כעורך ראשי.
 
כמו כן, החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת '[[היכל הבעש"ט]]'.
 
בשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר '[[שנים ראשונות]]' יחד עם הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה ה[[אנגלית]].
 
בנוסף, משמש הרב כראש מכון ה[[סמיכה]] בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ה[[הלכה]] היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.
 
לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה, העניק לו נשיא הונגריה - מר יאנוש אדר את אות "מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71184 בודפסט: נשיא הונגריה העניק אות כבוד] {{אינפו}} [[ה' אלול]] [[תשע"ב]] (23.08.2012)}}.
 
==כותרים בעריכתו==
*[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]]
 
==משפחתו==
* חתנו, הרב [[יוסף יצחק פלדמן]] - משלוחי הרבי ב[[הונגריה]]
*בנו, הרב נחמן אוברלנדר - בודפשט
* חתנו, הרב יוסף רוזנברג - [[קראון הייטס]]
 
== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53953 ראיון חג עם הרב אוברלנדר]''', בתוך מגזין "קהילות" של [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} [[י"ז בניסן|י"ז ניסן]] [[תש"ע]] (01.04.2010) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*בנימין קלוגר, '''[http://www.shturem.net/images/news/63700_news_05062013_4150.pdf מרביץ תורה והלכה במסירות]''', בתוך עיתון 'המודיע' {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2460497/jewish/A-Task-for-the-Ages-Bringing-Jewish-Life-Back-to-Budapest.htm משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט]''' {{בית חבד}} ([[אנגלית]])
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אוברלנדר, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בהונגריה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת לאזאר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

גרסה אחרונה מ־23:03, 24 באוגוסט 2025

הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני אירופה

הרב ברוך אוברלנדר (יליד שנת תשכ"ו), הוא השליח הראשי של הרבי להונגריה, גר בעיר בודפשט, אב בית דין ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות תנועת החסידות, ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ברוך אוברלנדר נולד בשנת תשכ"ו להורים ניצולי שואה ילידי הונגריה. סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת העולם השנייה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת פאפא, ואחיו בעל "הקרן לדוד".

בצעירותו למד בישיבת פאפא, ולאחר מכן בישיבת סלבודקא בבני ברק, ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן לנדא בבית סבו הרב יעקב לנדא, שקירב אותו לחסידות ולהתקשרות לרבי, על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת.

בקיץ תשמ"ט, מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו בת שבע, בתו של הרב משה לאזאר - שליח הרבי במילאנו, נשלח לבודפשט על ידי הרבי. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש מקווה כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקווה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד בכולל.

ערוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת עירוב בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת - על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב.

בשנת תשפ"ד התקין עירוב סביב האזור המזרחי של בודפשט (שנקרא "פשט").

תפקידים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ 'אור ישראל', שם הוא משמש גם כעורך ראשי.

כמו כן, החל משנת תשע"ט החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת 'היכל הבעש"ט'.

בשנת תשפ"א הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר 'שנים ראשונות' יחד עם הרב אלקנה שמוטקין והרב לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה האנגלית.

בנוסף, משמש הרב כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ההלכה היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.

לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה, העניק לו נשיא הונגריה - מר יאנוש אדר את אות "מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"[1].

כותרים בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים